אוקיי, אז Command & Conquer 3: the Tiberium Wars, יצא לחנויות ברחבי העולם. המעריצים כבר משתגעים, מבקרי המשחקים קופצים על המשחק החדש וכולם מנסים להתפלסף עם השאלה 'האם המשחק עונה על הציפיות?', או למתקדמים: 'האם יש מקום למשחקים כמו Command & Conquer בעולם שכבר ראה את Company of Heroes ו- Supreme Commander'?
לי עוד לא יצא לשחק בו. בכלל, למפיצים הישראלים של המשחק מגיעות כמה נקודות שחורות על כך שהם לא הצליחו לשדרג את ההפצה הישראלית של Command & Conquer 3 לרמת 'אירוע'. אבל הפוסט של טים באקלי (היוצר של הקומיקס האינטרנטי הנפלא Ctrl+Alt+Del) כן שכנע אותי להגיד משהו בטרם-עת: אני לא אוהב את ההתלהבות סביב סרטוני הוידאו בהשתתפות שחקנים אמיתיים במשחק החדש.
כבר הרבה זמן אני משחק בקבוצה של מתנגדי ה- FMV. פעם, הם עוד היו כלי להתגבר על מגבלות טכנולוגיות ולהעביר התפתחויות בעלילה למרות המגבלות הטכניות של המנוע התלת-ממדי. Half Life הוכיח שלא צריך אותם לשום דבר, ו- Warcraft III תקע את המסמר האחרון בארון הקבורה שלהם מצד משחקי האסטרטגיה. אבל הנה, כמו טרנד רע של חזרה לשנות השמונים, הם חוזרים.
כשזה נוגע להעברת עלילה, FMV זה פתרון קל ורע. בתור סרט? תעשו לי טובה – הם בדרך כלל סובלים מתסריטאות גרועה ומשחק מעורר-גיחוך. בתור כלי להצגת אפקטים מגניבים ופיצוצים מרשימים, הם נובעים מעצלנות (שכן יותר קשה להשיג אפקטים מרשימים כאלה בתוך המנוע של המשחק). אבל הבעיה העיקרית שלהם, מבחינתי, היא שהם פשוט "שוברים את הרצף". הם מנתקים אותי מהעולם של המשחק. הם עוזרים לי לשבור את האשליה ולהזכיר לי שלמרות הכל, אני נמצא רק מול משחק מחשב. הם מראים לי מראות שאני יודע שלעולם אני לא אוכל לראות בתוך המשחק. למה אני צריך את זה, תגידו לי?
פעם, סרטונים במשחקי מחשב היו כמו "בונוס". "פרס". הפיצוצים בסרטון שהוצג בסיומה של משימה מוצלחת ב- Command & Conquer היו אמורים לתגמל אותנו על עבודה שנעשתה היטב. מאז, מנועי המשחק השתפרו. Command & Conquer: Generals הוכיח שניתן ליצור סרטונים מרשימים בתוך המשחק, שמשיגים את כל טווח הרגשות של הסרטים בוידאו-מלא מהמשחקים המוקדמים יותר בסדרה: הומור, מתח, וסתם תחושת "איזה מגניב!". ואז הגיע Command & Conquer 3, והמפתחים, כמו שנעשה בתגובה להרבה מההחלטות שנעשו ב- Generals, נסוגו מהרעיון. הם החליטו לסחוט את וריד הנוסטלגיה עד הסוף, ולפצוח בהרצאות על "סרטוני וידאו בהשתתפותם של שחקנים מפורסמים אמיתיים!".
חבל.
31 במרץ, 2007 בשעה 23:35
לי זה דווקא נראה הגיוני. הרי מהו כל המירוץ אחר הגראפיקה הטובה ביותר (והחומרה שתאפשר אותה), אם לא לגרום למשחק להראות מציאותי יותר? ומה נראה יותר מציאותי מצילום "חי"? חוץ מזה שזה קצת "שובר אווירה" במשחק ומרענן אותו בין כל הפיקסלים
31 במרץ, 2007 בשעה 23:43
1. המרוץ הגראפי לא דווקא חותר לפוטו-ריאליסטיות. או לפחות, מהרגע שנגיע לשם – סביר להניח שנקח כמה צעדים אחורה, ונתחיל להשקיע יותר בנושאים כמו "עיצוב אומנותי", או איזשהו buzzword אחר שאומר "יופי, השגנו פוטו-ריאליסטיות… אבל איזה מגניב היה ה- Rez הזה, אה?".
2. "שובר אווירה" – אתה מציג את זה כיתרון, אבל בשבילי זה חסרון. מהרגע שאני רואה צילום אמיתי מול העיניים, פתאום המשחק נראה לי פחות טוב בהשוואה.