בגלוב של יובל דרור, הוא כותב על כך ש- Digg הפנה אותו לכתבה הזאת ב- Games Radar. הנושא: ציצים. ב- Soul Calibur 4, כל הדמויות עברו שידרוג חזותי קטן. וכשאני אומר "קטן", זה למעשה שקר גס, אבל אולי עדיף שתלחצו על הקישור כדי לדעת על מה אני מדבר.
הפעם האחרונה שכתבתי משהו על תופעת ה"אלוהים אדירים, לא יכול להיות שהם חושבים שאנחנו עד כדי כך שטחיים, נכון?", היתה בתקופה שבה כתבתי את הביקורת על SiN Episodes: Emergence. באותה תקופה, כתבתי את זה:
התחלתי לשחק, למטרות ביקורת, ב- SiN Episodes: Emergence. הסיפור הספציפי של המשחק הזה לא-חשוב (אם הוא מעניין מישהו… תהיה ביקורת בקרוב, וכאלה), אבל היה פרט אחד שלא יכולתי שלא לשים לב אליו, בשניה שהפעלתי את המשחק: ציצים. הייתי צריך לצפות את זה מראש. אחרי הכל, זכרתי טוב מאוד את העטיפה האירופאית של SiN המקורי. אבל SiN המקורי יצא לקראת סוף העשור הקודם: תקופה שבה הגוף הבלתי-אפשרי של לארה קרופט מכר מיליוני משחקים, Duke Nukem 3D הסעיר את העולם עם צבא החשפניות שלו, והדעה הרווחת היתה שכל הגיימרים הם חרמנים בודדים בני 14. מאז, עברו כמה שנים טובות. מה שחשדו בו בסוף שנות התשעים הפך כבר לעובדה מוגמר: ברוב העולם (חוץ מישראל, כנראה), הגיל הממוצע של הגיימרים התבגר. הדמויות הנשיות בעולם משחקי המחשב הלכו ונהיו מתוחכמות יותר. עברנו מדמויות בסגנון ג'ולי מ- Heavy Metal F.A.K.K 2 אל דמויות נשיות מתוחכמות קצת יותר כמו Alyx מ- Half Life 2 או Jade מ- Beyond Good & Evil. אפילו לארה קרופט עברה קצת שינויים, והיא נראית קצת יותר אנושית היום מכפי שהיא היתה לפני כמה שנים טובות.
אני יודע, המציאות היא לא כל כך חד צדדית, אבל עדיין, ברגע שאחד הפריימים הראשונים שאני רואה מתוך המשחק הוא את דמותה של אלקסיס סינקלייר, חמושה במחשוף שקורא תיגר על השבר הסורי-אפריקני, רכונה קדימה, אני מרגיש כאילו מנסים, בכוח, להחזיר אותי לגיל ההתבגרות. לצורך הפרוטוקול, הרבה שניות אחר כך כבר רואים אותה בביקיני זעיר, מתרחצת בבריכה ואומרת "Oh, so naughty". נו, באמת.
כמה חודשים אחר כך, התחילו החבר'ה שמפתחים את Dead or Alive Xtreme Beach Volleyball לחשוף קצת את המשחק החדש שלהם, ושוב התפתח דיון ער ברחבי הרשת בנושא… אה… ציצים. טים באקלי פרסם את הסטריפ הזה, מלווה בפוסט קצרצר בנוגע לתפקיד החזה הנשי בקידום משחקים.
והנה, כמעט שנה אחר כך, אנחנו באותו המקום. זה לא מעצבן במיוחד (אם כי אני בטוח שכמה פמיניסטיות ברחבי העולם מתכוננות להפגין מול משרדי החברה המפתחת בעוד לא יותר מיומיים), אבל אני כן תוהה אם באמת יש מישהו שיעדיף לקנות את Soul Calibur 4 רק בגלל גודל החזה של הנפשות הפועלות.
15 ביוני, 2007 בשעה 13:29
לא נותר הרבה מה להוסיף, אבל קו חשיבה גיקי מסויים העלה על דעתי את המסקנה הבאה:
חזה גדול אצל אישה הוא, ברמת העיקרון, סימן לרמות גבוהות של אסטרוגן, או במילים אחרות למידה גבוהה של נשיות. אישה שהיא נשית במיוחד היא מושכת מבחינה גנטית/אבולוציונית מכיוון שהגוף שלה מותאם היטב להריון, לידה, ואמהות. מאידך גיסא, גוף אנושי בעל רמות גבוהות של טסטוסטרון – גוף בעל נטייה לגבריות – הוא גוף המותאם יותר לפעילות פיזית מאומצת כמו ציד, ספורט, או מכות.
אם לדמויות נשיות במשחק מכות יש כזה חזה ענק, הן לא אמורות לדעת להלחם טוב כלכך. 😳
15 ביוני, 2007 בשעה 14:27
"אלוהים אדירים, לא יכול להיות שהם חושבים שאנחנו עד כדי כך שטחיים, נכון?", אמר עידן ואז נתן לבלוג שלו את הכותרת "ציצים!". אגב, אני שמח לדעת אחוזי כניסות ביחס לממוצע…:)
15 ביוני, 2007 בשעה 14:28
אופס, אני לא באמת אנונימי, פשוט שכחתי לרשום את שמי…
15 ביוני, 2007 בשעה 17:35
האם יהיה זה מאווווד שוביניסטי ומגעיל מצידי לטעון שציצי גדול זה… יפה?
נו, כנראה שכן.
15 ביוני, 2007 בשעה 18:36
אילן – תלוי. לצניעות דעתי, במימדים מסוימים, זה כבר מפסיק להיות יפה, ונהיה… מגוחך. חוץ מזה, בהחלט יש דבר כזה לנסות יותר מדי.