בזמן האחרון זה מאוד באופנה (עד כמה שדבר שהוא נחלתם הבלעדית של חנונים יכול להיות באופנה) להתלונן על מחירים של משחקים. יצא לי לשמוע לאחרונה הרבה מאוד ש-"60 דולר זה מחיר לא סביר בשביל משחק". אז נכון, גם אני קונה הרבה משחקים במבצעים של Steam, וגם אני מעדיף לשלם פחות על משחקים (וגם על אוכל, ועל אלכוהול, ובעצם – יש מישהו בעולם שלא מעדיף לשלם פחות על משהו?), אבל בתור מתמטיקאי אני רוצה להסתכל על העניין לרגע מנקודת מבט אנליטית:
נגיד שאני קונה ספר. נניח אפילו, לצורך ההקצנה, שזה ספר זול יחסית ואני קונה אותו בארה"ב, איפה ששער הדולר נמוך ודברים נמכרים במחירים בלתי-מופקעים. 8 דולר (כ-30 שקל) הם מחיר סביר לדבר כזה. נגיד שאני קורא בקצב רגוע – עמוד ב-2 דקות. בספר ממוצע יש 200-300 עמודים, סה"כ בערך 10 שעות קריאה.
עכשיו אני הולך לקנות משחק. משהו חדש, נגיד Civ V. נניח, שוב לצורך ההקצנה, שאני סובל מנכות מנטלית קשה וחושב שזה הגיוני לקנות משחקים בארץ, ולכן משלם עליו 300 ש"ח. להגיד ש"סביר להניח שאני אשקיע במשחק כזה לפחות 100 שעות" יהיה understatement רציני. ב-Left 4 Dead 2 למשל, שהוא משחק מולטיפלייר ולכן אני משחק בו רק כשהכוכבים מסתדרים, שיחקתי 150 שעות (נטו!) נכון לכתיבת הפוסט הזה, והיד עוד נטויה.
אפילו עם כל ההנחות וכל עיגולי הפינות האפשריים, למשחק הכי חדש ויקר יש יחס שעות\מחיר טוב כמו זה של ספר ישן וזול. במדיומים אחרים המצב יותר גרוע: סרט בקולנוע עולה 35-40 שקל ונמשך לכל היותר 3 שעות, כבלים עולים 200 שקל לחודש ורוב האנשים הנורמליים לא רואים בממוצע יותר משעה-שעתיים טלויזיה ביום. (ומי שיגיד לי שאפשר להוריד סרטים וסדרות מביטורנט, אגיד לו שגם משחקי מחשב אפשר)
אני לא מנסה לטעון שכל משחק שיוצא שווה 50-60 דולר. לצערי, זה רחוק מהמציאות. אבל רוב המשחקים שלא שווים את זה הם לא יקרים מדי, פשוט לא מספיק טובים. אני מניח שמה שאני מנסה להגיד הוא: תפסיקו להתלונן על המחיר של משחקים, ותתחילו להתלונן על האיכות שלהם.
27 באוקטובר, 2010 בשעה 22:34
אני מסכים עם הטענה שלך, אבל אם תרשה לי להיות קטנוני אני אגיד שפיתוח משחק הוא מוצר שדורש כסף, זמן ואנשים בעלי הכשרון. גם סרט, דורש כסף, זמן ואנשים בעלי הכשרון.
ספר, לעומת זאת דורש אדם אחד (בעל כשרון כתיבה/פרסום) שברשותו מחשב נייד, תוכנת Word וסכום כסף מסויים על מנת להוציא אותו לאור (אם בכלל).
ובכלל, אני חושב שהבעיה בכל העניין הזה הוא ה"איך" ולא ה"כמה", אם שיטת הקניה היתה קלה יותר (פחות מסובכת..) אז אני מניח שמשחקים היו דבר שניתן לקנות באופן יומיומי (אבל אז שוב זה מגיע לאותה נקודה של הכסף)
תכל'ס- כשהמשחק באמת איכותי, אני משבח את המחיר שלו.
בעצם אני מתלונן על המחיר רק כאשר המשחק לא ראוי למחיר שלו. אז אתה צודק.
27 באוקטובר, 2010 בשעה 22:39
קודם כל, אתה שוכח שספר צריך גם הגהה, עריכה, עימוד, עיצוב והוצאה לאור. לחלוטין לא אדם אחד ומחשב אחד. אבל כל זה בכלל לא משנה, כי הטיעון שלך על הספרים רק מחזק את הנקודה שלי – אם משחק הוא דבר שיותר מסובך ליצור, זה רק נותן עוד צידוק לעובדה שהוא יקר יותר.
27 באוקטובר, 2010 בשעה 22:44
השאלה "מה זה דורש", בין אם מדובר בספר ובין אם מדובר במשחק, היא בכל מקרה לא רלוונטית. עלות המוצר למי שמייצר אותו היא רק גורם אחד, ובדרך כלל גם לא המשמעותי ביותר, מבין הגורמים שקובעים את מחיר המוצר בסוף.
27 באוקטובר, 2010 בשעה 23:26
המשחק האחרון שקניתי ונמכר במחיר של 60$ הוא Modern Warfare 2.
לקח לי פחות משש שעות לסיים אותו. אני שמח שלא שילמתי עליו מחיר מלא.
הבעיה היא שזה ממש לא הפתיע אותי. אני כבר רגיל לשש שעות כמעין חסם עליון ל-FPS's, ולא מצפה מהם שישרדו מעבר לזה. ונכון, אפשר למשוך עוד כמה שעות במשחק עם רמת קושי גבוהה יותר, או בנסיון לקבל עוד כמה אצ'יבמנטים, אבל אלו פינאטס, ולא מבטלים את העובדה שאתה יכול לסיים את החלק העיקרי של משחק בערב אחד.
ולא, Modern Warfare הוא לא משחק רע. הוא ממש טוב, למען האמת. רק קצר, ולא שווה את המחיר.
אז כן, משחקי Sandbox, או אסטרטגיה, או ניהול נמשכים יותר זמן, אבל לא עליהם תעשיית המשחקים מבוססת.
27 באוקטובר, 2010 בשעה 23:43
אני חושב ש-MW2 הוא דוגמה בעייתית קצת. גם אני שיחקתי בו כשש שעות, אבל נראה לי שחלק גדול מהשחקנים מבלים את זמנם במולטיפלייר, ועבורם אני מניח שההשקעה משתלמת מאוד
27 באוקטובר, 2010 בשעה 23:49
כן, מה שדור אמר.
לא שאני אוהב את זה, אבל לשם מכוונים ה- FPS-ים של היום. ומהסיבה הזו, מאז Bioshock לא קניתי FPS במחיר ההשקה שלו.
28 באוקטובר, 2010 בשעה 7:25
אני ממש לא מסכים עם מה שכתבת, עופר. לפי ההגיון שלך, המשחקים הטובים היחידים (עבורי) ששיחקתי בהם אי פעם הם, אממ, UT 2004 וה-Orange Box, כי רק בהם שיחקתי קרוב ל-100 שעות אז "ניצלתי את ההשקעה". לפי אותו הגיון, Half Life 2 ו-BioShock אינם משחקים טובים.
אני לא חובב מולטיפלייר גדול, גם לא אסטרטגיה. אני לא אוהב לשחק באותו משחק יותר מ-10 שעות. לכן המשחקים בדרך כלל לא שווים עבורי 60 דולר. זה לא אומר שהם לא איכותיים, זה רק הופך אותם לממש יקרים.
28 באוקטובר, 2010 בשעה 9:53
נקודה מעניינת לדיון: מדוע אנשי לא מתלוננים (לפחות ממה שראיתי) שלקנהות פורשה זה יקר מדי? רוב האנשים בארץ פשוט יקנו מזדה או משהו כזה.
נשאלת השאלה מדוע במשחקים זהלא ככה? מדוע אנשים לא מסתפקים בלקנות משחקים זולים יותר אלה מתרעמים עלהמשחקים היקרים.
לדעתי זה ענין של הרגל- אנשים פשוט התרגלו לקנות משחקי AAA בתאריכי היציאה, בחנויות וייקח זמן עד שיתרגלו מחדש לקנות בחנויות מקוונות או משחקים פחות יקרים.
ועופר, רק כדי לסבר את האוזן, אני לא חושב ששיחקתי במשחק כלשהו בעשור האחרון יותר מ- 20 שעות חוץ מדרגון אייג'.
28 באוקטובר, 2010 בשעה 9:55
אבל להגיד שהמשחקים הם יקרים מדי בשבילך כי אתה לא אוהב לשחק בהם יותר מ-10 שעות זה בערך כמו להגיד שספרים הם יקרים מדי בשבילך כי אתה לא אוהב לקרוא יותר מ-50 עמודים.
ושים לב שלא אמרתי שמשחק חייב להכיל לפחות 100 שעות כדי "להחזיר את ההשקעה". מבחינתי לפחות, גם אם אני משלם $60 על משחק של 30-40 שעות (נגיד, מקרה היפותטי, אלפא פרוטוקול), זה עדיין מאוד שווה את זה (או במקרה של אלפא, היה שווה את זה אם הוא לא היה משחק מעצבן).
28 באוקטובר, 2010 בשעה 13:02
אם בוררים טוב מבין המשחקים שעולים פחות מ20 דולר (לא במבצע), אפשר לקבל יחס נהדר של מחיר : זמן (מספר שעות משחק. וכן , אני מדבר גם על משחקי תלת ממד. לדעתי אם יבדקו את תקציב השיווק של אותם משחקים שעולים 60 דולר, יתגלה שהוא לפעמים גדול יותר מתקציב הפיתוח או שבזבזו את תקציב הפיתוח על שטויות.
28 באוקטובר, 2010 בשעה 14:11
עופר, מה רע בלהגיד שספרים עבים הם יקרים מדי כי ממילא אתה לא אוהב לקרוא יותר מ-50 עמודים?
ואל תשכח במקרה של משחקים יש כאלה שעולים 60$ (או 50$) והם קצרים, ויש כאלה שאפשר להוציא מהם 100 שעות.
28 באוקטובר, 2010 בשעה 15:21
לי דווקא מלכתחילה מוזר שאנשים בכלל עושים את השיקול של "כמה שעות תמורה אני מקבל בעבור כמה כסף שהוצאתי".
במידה ואתם מהאנשים שכן עושים את זה, האם אתם גם מבררים מה האורך של סרט מסוים לפני שאתים הולכים לצפות בו בקולנוע כדי לראות אם הוא שווה את הכסף שלכם? האם כשאתם מתלבטים בין קניה של שני ספרים השיקול המכריע הוא באיזה ספר יש יותר עמודים ולכן יתן יותר שעות תמורה לכסף שלכם? האם כשאתם באים לבחור מנת בשר במסעדה (או בסופר) אתם בוחרים אותה קודם כל לפי המשקל ומתעלמים מסוג הבשר?
משחקים הם חוויה. החוויה הזו לא נמדדת בכמה שעות תמורה היא נותנת לכם, אלא בהאם היא באמת שווה את הזמן הפנוי שלכם (ופה דווקא היחס הפוך: ככל שבזבזתם יותר זמן על משחק כך הוא צריך להיות יותר טוב על מנת להצדיק את הזמן הזה). הרי אפשר להאריך בקלות משחקים כדי ליצור תחושה מזויפת של אורך (העלאת רמת הקושי, או סתם יצירת זמני טעינה ארוכים יותר אם ממש רוצים) – אבל למה שמישהו יעדיף אורך על פני איכות?
אפילו בעולם הסרטים ברוב המקרים מסתבר שהDirectors Cut הארוך יותר מהגרסה הקולנועית הוא פשוט מרוח יותר, ולאו דווקא טוב יותר.
הבעיה היחידה שלי עם קניית משחקים בהשקה שלהם ובמחיר המלא שלהם היא התחרות שלהם עם *עצמם* (כלומר אפילו לא עם משחקים אחרים). הרי משחקים (בניגוד לרכבים) אינם נשחקים, אבל בכל זאת מאבדים את הערך שלהם עם הזמן – ולכן ככל שמתמהמהים יותר עם הקניה שלהם כך אפשר להשיג אותם ביותר זול. הכסף שלכם שווה יותר ככל שתתאפקו.
קחו את Vanquish למשל בתור דוגמא עדכנית: זה משחק לשחקן יחיד בלי מולטיפלייר, קואופ או ערך חזרה גבוה מידי. שיחקתי בדמו וממש נהנתי ממנו, ואפילו הטענות על כך שהמשחק קצר (אזור ה6 שעות, תלוי את מי שואלים) ממש לא היו מפריעות לי לקנות אותו ב-60 דולר – אבל זה רק בתנאי שהייתי יודע שהמחיר שלו היה נשאר זהה גם בעתיד.
הסיבה היחידה שאני לא קונה את Vanquish עכשיו, היא שאני יודע שבעוד פחות משנה אני אוכל לקנות אותו ב-10-20$ ואקבל בדיוק את אותו המשחק (ואולי אפילו משחק יותר טוב בזכות תיקוני באגים). הרי גם ככה יש לי במלאי הרבה מאד משחקים שעדיין לא הספקתי לשחק בהם, וסביר להניח שבמידה ואקנה את המשחק עכשיו אז הוא גם ככה ישב אצלי על המדף, ועד שאגיע לשחק בו אני אגלה שכבר הייתי יכול לחכות ולקנות אותו ברבע מחיר.
28 באוקטובר, 2010 בשעה 16:33
swym – מצד אחד, אני לא חולק כמעט על שום דבר שרשמת. מצד שני, אין ספק שאכן, במקרה של משחקים כמו MW2, לא קניתי אותם כי הסינגל-פלייר שלהם קצר מדי ביחס למחיר הגבוה שהם מבקשים ממני. אין לי ספק שמבחינת חוויה, הם יהיו מאוד מוצלחים, אבל הערך שלהם בכל זאת נפגם בעיני כי הם קצרים.
מצד שני, באותה מידה, יש משחקים שהערך שלהם הוא פחות בעיני כי הם ארוכים מדי, וכי אני לא אוהב לשחק במשחקי תפקידים שנמשכים עשרות שעות וההסתברות שלי לראות את הסוף שלהם היא נמוכה למדי.
ובעצם, אם אני מנסה לחשוב על זה, יש מקרים שבהם גם האורך של סרט משפיע על איכות ה"חוויה" בעיני. בדרך כלל זה פחות עקרוני, כי סרטים מאוד נצמדים לאזור השעתיים מבחינת האורך. אבל כן, יש סרטים שמרגישים "ארוכים מדי", או "קצרים מדי", וזה הופך אותם לפחות טובים בעיני. ואז הם פחות שווים את מחיר הכרטיס.
אז אם אני רוצה לנסח את הדעה שלי בצורה יותר טובה (היא התגבשה לי בראש רק תוך כדי התגובה, אני מוכרח להודות): לא, היחס בין המחיר לאורך המשחק הוא לא שיקול משמעותי בקניית המשחק – השיקול הקובע הוא היחס בין המחיר לפונקציה הסובייקטיבית לחלוטין של "האיכות הכוללת" של המשחק… והאיכות של המשחק כן מושפעת מהאורך שלו, לדעתי.
28 באוקטובר, 2010 בשעה 16:36
אני חושב שלמרות שאתה מגיע מכיוון אחר לגמרי, הנקודה שלך היא בדיוק מה שאני ניסיתי להגיד: מה שבאמת חשוב הוא האיכות של המשחק, ולא כל מיני פרמטרים אחרים. אני הגעתי לזה מהכיוון של שעות משחק כי, כאמור, אני מתמטיקאי ולכן חושב בצורה אנליטית. "חוויה" היא דבר שאי אפשר למדוד, וגם אם היה אפשר זה היה סובייקטיבי ואישי.
לגבי הירידה במחיר עם הזמן – פה אנחנו נכנסים לדיון אחר לגמרי, על הייפים, תרבות צריכה והרבה גורמים שלא קשורים בשום דרך למחירים.
28 באוקטובר, 2010 בשעה 19:01
עופר, אני אסביר את עצמי יותר טוב, אחרי שסידרתי לעצמי כמה דברים בראש. כן – לדעתי 10 שעות זה אורך אופטימלי למשחק. בזמן הזה אני מעוניין לחוות את כל הסיפור שיש למשחק להציע – כלומר, לסיים אותו, ואז לעבור למשחק הבא. אותו דבר נכון לגבי ספרים – ממש לא בא לי לקרוא ספר בן 1000 עמודים. אני מעוניין למצות את הסיפור, ולעבור לדבר הבא. אבל אולי זה רק אני. ספר בן 1000 עמודים לא שווה בעיניי יותר כסף, וגם לא סרט בן 6 שעות או משחק שאפשר לשחק בו 100 שעות (אם כי אני לא חושב שיש משחקים עלילתיים בני 100 שעות).
בכל אופן, אני מניח שהתרגלתי לשלם מקסימום של 50 דולר על עשר שעות המשחק שאני מקבל בממוצע. כעת מפיצות מסוימות החליטו להעלות את זה, ואני לא מרגיש עם זה נוח. מרגיש לי יותר מדי. אני מניח שארגיש באופן דומה אם סרטי קולנוע מסוימים יעלו פתאום 50 ש"ח לכרטיס. זה לא קשור לאורך המשחק או הסרט – יש סטנדרט שהתרגלתי אליו, והעלאת המחיר מטרידה אותי. יכול להיות שזה בלתי נמנע, עם העלייה בעלויות ההפקה, אינפלציה ולא יודע מה עוד. אבל זה לא אומר שאני צריך לאהוב את זה.
בכל אופן, זה עדיין לא הופך את הטענה המקורית שלך ללא מוזרה. נשמע שאתה אומר שמשחקים שאורכם אינם 30-40 שעות אינם איכותיים, ועם זה, כאמור, קשה לי מאוד להסכים. Half Life 2, Bioshock ומשחקי Max Payne הם דוגמאות למשחקים מצוינים, נטולי מולטיפלייר, שאפשר לסיים אותם בהרבה פחות מ-30-40 שעות. אני לא חושב שאם הם היו ארוכים יותר, הם היו טובים יותר, או שהם היו צריכים לעלות יותר.
28 באוקטובר, 2010 בשעה 19:03
ועוד משהו, היית משלם 100 דולר על CIV 5? כולה דולר לשעה…
29 באוקטובר, 2010 בשעה 8:28
דורון, לקח לי קצת מעל 100 שעות לסיים את Dragon Age.
מעבר לזה, מה שנאמר בתגובות האחרונות נראה לי הגיוני ביותר. אגב, לגבי עליית המחיר, יש דבר כזה שנקרא אינפלציה, ומה לעשות, מחירים עולים באופן הדרגתי. העניין הוא שבתחום משחקי הוידאו\מחשב, בגלל שנוצר כזה סטנדרט קשיח שכל המשחקים הגדולים יוצאים באותו מחיר, הוא נשאר זמן רב ועכשיו יש "קפיצה ב-50 ל-60" שכנראה לא היו מתעצבנים עליה אם במהלך 12 השנים האחרונות הייתה עלייה הדרגתית ל-60.
29 באוקטובר, 2010 בשעה 18:24
אני חושב שההשוואה לקולנוע ולספרים היא פשוט לא במקום כי למרות ששניהם מעבירים את הזמן התמחור שלהם נובע מהוצאות שונות (שחקנים, הוצאות על אולם וסדרנים בקולנוע או הוצאות עריכה ותמלוגים לסופר בספרים, וזה כמובן על קצה המזלג).
מה שמפריע בתמחור המטורף זה שיותר מדי כסף הולך לפרסום המשחק (ובארץ אנו נאלצים לשלם על תקציב פרסום עולמי ופרסומות או מאמצי שיווק לא קיימים פה)
לעומת החוויה של הורדה בחינם (הכוונה להורדה מאתר שיתוף, המתנה של כמה ימים, התקנה ושלום על ישראל) מול קניה (הורדה/קניה פיזית, הזנת קוד, בדיקה, אימות, לחכות שהפאץ' ירד, לבדוק שוב שהמשתמש מחובר לאינטרנט, להצטרף ל SOCIAL HUB כלשהו כי בלי זה אין אונליין, עוד בדיקה קטנה שהמשתמש מחובר לרשת והכבל LAN תקין, שמעתי שגם מתחילים לבדוק בסארקראפט אם אתה מרמה בסינגל…) – בקיצור, עולם אחר. זה הגיע למצב שהתקנתי קראק למשחק מקורי שקניתי רק כדי שיעזבו אותי בשקט…
רוב הלהיטים הגדולים זה בסה"כ שיפורים של כותרים מוצליחם משנים עברו ולא בכדי אלה שמעלי הזכירו משחקים שהיה שווה לקנות אותם שהיו חדשניים, מקוריים ולא יצאו בפס יצור של שנה אחרי שנה.
המשחקים יקרים מדי כי קהל היעד פשוט לא יכול לשלם כ"כ הרבה בשביל התמורה שהוא מקבל. שעות העבודה שצריך לעבוד בשביל לקנות משחק הן פשוט רבות מדי…
לדעתי, צריכה להיות הורדה דרסטית במחיר (לפחות בארץ), להתאים את המחירים למצב הכלכלי של המדינה ולשכר הממוצע במשק של המדינה, נראה לי שמורידי המשחקים ישמחו לקנות 5 משחקים בשנה במחיר של 70 שקל מאשר לא לקנות אף משחק כי הוא עולה 250+ שקל
כולם ירוויחו מכך…
29 באוקטובר, 2010 בשעה 19:19
מוזרה לי ההשוואה לקולנוע: קולנוע הוא חוויה חברתית או סוג של outing, כמו מסעדה, ולא כמו משחק מחשב. בדר"כ לא הולכים לקולנוע לבד, ונהנים מכל האווירה ש"מסביב", ולכן גם מוכנים לשלם יותר.
אם להשוות מול משהו, אז משחק מחשב מושווה מול סרט מהבלוקבסטר – גם זו חוויה שנוטה יותר לכיוון ה"לבד", ושעושים אותה "בבית" כשיש זמן.
אם הייתי מנסה להשוות משהו לקולנוע, הייתי משווה אותו ל- "ללכת ל arcade".
1 בנובמבר, 2010 בשעה 0:29
טוב, חשבתי לעשות פוסט פולו-אפ, אבל הגעתי למסקנה שאין לזה מספיק בשר אז אענה כאן.
@דורון: לפני שנתיים-שלוש היית אומר ש"תרגיש באופן דומה אם כרטיס קולנוע יעלה פתאום 40 ש"ח", אבל היום הם באמת עולים 40 ש"ח (בשביל סרטי תלת-מימד, שזה כמעט כל סרט חדש).
ולא, אני לא מנסה לטעון שמשחק של 30 שעות הוא בהכרח לא איכותי, אבל אני אישית כן מאוד מעדיף משחקים שלא נגמרים מהר, בתנאי שהם מצליחים לחדש ולגוון במהלך המשחק. לדעתי אם משחק מסוגל להחזיק אותי 100 שעות, אז כן, הייתי מוכן לשלם עליו יותר מאשר על אחד שנגמר תוך 30.
@chaikr: שים לב שכל התלונות שפירטת מתייחסות לאיכות של המשחקים, ולא למחיר. ושגם להפקות של משחקים יש תקציבים בסדר גודל של סרטים הוליוודיים (בכל זאת, יש שחקנים, כותבים, גרפיקאים, אמנים, במאים ועוד ועוד).
רוב האנשים שמורידים משחקים באופן לא חוקי לא עושים את זה כי המשחקים יקרים מדי. הם עושים את זה כי זה נוח, והם התרגלו, ואין להם מוסר. לכן גם כשמציעים משחקים למכירה במודל של Pay what you want, בלי DRM ובלי פאצ'ים אנשים מורידים אותם פיראטית.
@יונתן: לצורך העניין, גם כשאתה שוכר סרט בבלוקבאסטר אתה משלם באיזור ה-20 ש"ח, שזה עדיין הרבה מבחינת יחס שעות\מחיר.