[audio:https://www.gamepad.co.il/Gamepod/Gamepod007-4.11.2010.mp3|titles=Episode 7: Goats and Dinosaurs]
1:00 – לעידן דקל יש מיקרופון חדש! עידן זיירמן יושב בחדר גדול עם הד מטורף. זה קצת חבל.
1:40 – עופר הצליח סוף כל סוף לשחק ב- Numen. או כפי שהוא קורא לו, המשחק הכי גרוע בעולם.
4:10 – עופר גם שיחק ב- Batman: Arkham Asylum, שהוא אחלה משחק, שגרם לנו לדבר על כל מיני דברים שממש מעצבנים אותנו בכל מיני משחקים.
6:00 – למשל, Checkpoints.
11:30 – או משימות צד, וכל מיני דברים שמצפים שנמצא אם אנחנו רוצים להשלים 100% מהמשחק ולאסוף את כל ה-Achievements.
18:20 – וגם הדיבוב מעצבן. אבל די, כמה אפשר להמשיך לדבר על באטמן.
19:40 – לא תאמינו במה עידן דקל שיחק השבוע! (רמז: כלום)
20:00 – דני, לעומתו, שיחק ב- Darksiders.
24:00 – עידן זיירמן שיחק בגרסת ההדגמה של Costume Quest.
26:10 – וגם ב- Super Meat Boy, שזה אחלה משחק (שמבוסס על משחק פלאש מפורסם), אבל לאנשים אחרים.
31:00 – ולבסוף – Super Scribblenauts! שזה כמו Scribblenauts, אבל יותר טוב! חוץ מזה, מסתבר שלזיירמן יש איזשהו קטע עם דינוזאורים.
45:10 – ואחרי שעות של שיחה על Super Scribblenauts, הגיע הזמן לדבר על משהו אחר. למשל, בליזקון, וההכרזה על ה- Demon Hunter.
47:20 – עידן דקל עושה רפרנס מפוספס.
47:50 – עוד בבליזקון: בליזארד משוויצים בעורך השלבים שלהם.
51:50 – מיקרוסופט משנים את השם של Xbox Live Silver ל- Xbox Live Free, ולאף אחד לא אכפת.
54:00 – חוץ מזה, הם גם משדרגים את Games for Windows Live. אבל לאף אחד עדיין לא אכפת.
57:40 – וזהו. עופר רעב, אז אנחנו צריכים לסיים.
4 בנובמבר, 2010 בשעה 21:35
מעולה 🙂
ו… סינטה בר? הם לא טובים כמו שהם היו בהתחלה; עדיף אגאדיר. או פופולו…
4 בנובמבר, 2010 בשעה 22:21
מעולה כתמיד. המשיכו כך! 🙂
4 בנובמבר, 2010 בשעה 22:31
אגאדיר? עדיף זוגלובק. אני לא יודע איך הסינטה בר היו "בהתחלה", אבל עכשיו הם מעולים ואני אוכל שם כל שבוע. ותאמין לי, ניסיתי הרבה המבורגרים בחיי.
4 בנובמבר, 2010 בשעה 22:44
מה שעופר מתכוון להגיד זה "תודה על המחמאות". 🙂
5 בנובמבר, 2010 בשעה 0:53
אה, כן, גם זה 🙂
5 בנובמבר, 2010 בשעה 1:50
אני חושב שיכלו לאזן את scribblenauts ע"י הכנסת מנגנון תמחור חפצים (כך שלהזמין את אלוהים יהיה יקר יותר מלהזמין נינג'ה וכו'). אבל המפתחים רצו חופש מוחלט, וחופש מוחלט זה דבר בעייתי במשחקים.
למען האמת אני חושב שהמשחק השני גרוע בהרבה מהראשון, בעיקר בגלל עיצוב השלבים המגביל וחסר היצירתיות שעידן הזכיר בפודקאסט. נכון, השליטה טובה בהרבה ומערכת שמות התואר באמת נחמדה, אבל מה זה שווה כשהפכו את המשחק למן שילוב של guessing game וחידון טריוויה? המשחק הראשון הציג משחקיות סנדבוקסית די מעניינת בחלקים המאוחרים שלו, אבל השני פשוט זורק את כל אלמנט הסנדבוקס דרך החלון ומגביל את המשחקיות בצורה פשוט מתסכלת. זה אחד הפספוסים הגדולים ביותר של השנים האחרונות לדעתי… יש לו את הפוטנציאל להיות משחק מצוין בידיים של מפתחים מוכשרים יותר.
5 בנובמבר, 2010 בשעה 4:22
במשחק הראשון היה ניסיון לאתגר אותך מהבחינה הזאת ע"י מתן ניקוד גבוה יותר ככל שהשתמשת בפחות חפצים בשביל לעבור את המשימה. במשחק השני המנגנון הזה היה חסר-ערך בחצי מהשלבים, כי ברובם אתה צריך ליצור כמות קבועה של חפצים.
אני לא חושב שהמשחק השני גרוע בהרבה מהראשון, כי בו אני יכול לשחק, בניגוד למשחק הראשון, בלי לרצות לתלוש למישהו את הראש. אבל אני בהחלט מסכים עם המשפט האחרון שאמרת.
5 בנובמבר, 2010 בשעה 10:23
אחלה פודקאסט! תמשיכו אם העבודה הטובה!
5 בנובמבר, 2010 בשעה 11:22
גם במשחק הראשון יכולתי לשחק. השליטה היתה מאוד מעצבנת, אבל בסופו של דבר מתרגלים. המשחק הראשון לפחות נתן לי איזשהו חופש בשלבים והציג כמה שלבים כמעט גאוניים (אבל עדיין מעטים מדי). השני הוא שיפור טכני גדול על פני הראשון (שליטה, פיזיקה משופרת וכו') אבל מבחינה יצירתית הוא הולך כמה צעדים ענקיים אחורה לעומתו.
6 בנובמבר, 2010 בשעה 18:45
אחלה פודקאסט, כרגיל 🙂
בנוגע ל- Arkham Asylum, הדברים האלה באמת עצבנו גם אותי… אבל החידות של ה- Riddler דווקא הרגישו לי מתאימים לעלילה. והמניע של באטמן לרדוף אחרי כל החידות האלה הוא כדי לגרום לו להמשיך להגיב על ההישגים שלו כדי שהוא יוכל לאתר את מקור השידור ולמצוא אותו 🙂
6 בנובמבר, 2010 בשעה 18:46
ה"מסרים העתיקים" של ארקהאם, לעומת זאת, הרגישו מיותרים ולא שייכים…
7 בנובמבר, 2010 בשעה 14:01
סופר מיט בוי הוא באמת משחק קשה, אבל אני חושב שהשליטה שלו מצוינת וזה יותר ממחפה על זה. אני לא שחקן מי יודע מה טוב, בדרך כלל אני משחק על Normal ומטה מזה, בכל זאת הצלחתי לעבור נכון לעכשיו חלק לא קטן מהשלבים הרגילים. (השלבים בDark World זה סיפור אחר).
לדעתי זה עדיף על פני משחק ברמת קושי נמוכה או בינונית שלא מגיב כמו שצריך.
בנוגע לShadow Complex, נכון שתמיד אפשר לחזור אחורה ולאסוף עוד שידרוגים, אבל גם אם משחקים את כל המשחק פחות או יותר ישר, הוא מכריח אותך לחזור אחורה ולבקר באזורים שכבר הייתי בהם. אני הגעתי ל60% חפצים בלי להתברבר יותר מדי.
אגב, לי המשחקים של מריו תמיד היו קשים מדי. לא יודע איך זה בגלקסי (ב2 אפשר לעבור חלקים קשים בצורה אוטומטית, לא?).
11 בנובמבר, 2010 בשעה 18:09
Shadow Complex לא באמת מכריח אותך לחזור אחורה – הוא נותן לך חופש פעולה די גדול.
למעשה, בנוסף לאציבמנט הסטנדרטי של סיום המשחק עם 100% מהחפצים, יש גם אציבמנט על סיום המשחק עם פחות מ-13% מהחפצים (מה שהופך את המשחק לאתגר מסוג שונה לגמרי).
23 בנובמבר, 2010 בשעה 17:50
שמעתי כמה פרקים והמוזיקה לא יודע למה מזכירה לי את של ג'אז הערנב(נוסטלגיה)
23 בנובמבר, 2010 בשעה 18:09
יש לך ניחוש אחד למה היא מזכירה לך את Jazz Jackrabbit.
2 בדצמבר, 2010 בשעה 17:56
[…] נהנה לקרוא סיפורים כאלה: Super Meat Boy (שדיברנו עליו לא מזמן בפודקאסט) יצא אתמול ל-PC, וכמה שעות אחר כך PETA, ארגון זכויות […]
29 במאי, 2011 בשעה 22:43
[…] לגיימפוד (ואם לא – למה לא, באמת?) אולי אתם זוכרים שלפני כמה חודשים דיברתי על Super Meat Boy, ועל כך שהוא משחק מצוין – עבור אנשים […]