בגדול, שנת 2010 הייתה בשבילי דומה מאוד ל-2009 מהרבה בחינות. אני עדיין לומד, אני עדיין עובד, ועדיין יש לי מעט מדי זמן פנוי לשחק ולכתוב. אבל בכל זאת, אחד השינויים הרלוונטיים ביותר שהיו לי בשנה האחרונה הוא המחשב החדש שקניתי וכמה חודשים לאחר מכן גם המסך. אחרי שב-2009 התגלחתי בעיקר על המינימום של הדרישות עבור המשחקים, ב-2010 כבר יכולתי שוב לחוות את העילוי שבהגדרת רזולוציה 1920X1080 ולכוון הכול למקסימום. אז מתוך נקודת פתיחה זו, אפשר להתחיל;

Civilization V

סדרת המשחקים המצויינת הזו מלווה אותי מאז המחשב הראשון שלי, שהייתי משחק בו ב-Civ הראשון פחות או יותר בכל רגע פנוי שהיה לי. בזמן המצטבר שהשקעתי במשחקים השונים בסדרה הייתי יכול לכתוב את האפוס הגדול הבא, או לפחות לעשות משהו מועיל עם עצמי. אז כשהגיע הזמן לשחק ב-Civ 5, כמובן שהייתה לי מערכת ציפיות די נכבדת.

לשמחתי, כל השינויים שנעשו במשחק (והם בחלקם לפחות משמעותיים) היו שיפורים, והמשחק החדש עמד בציפיות. החל משיקולים אסטרטגיים וכלה בחשיבה טקטית נקודתית, המשחק המשיך בעיני בקו של קודמיו ואף הפך את עצמו לעוד יותר נגיש. יש כאלה שיטענו כי השינויים היו לרעה, ודיברנו על זה כבר בעבר – אבל אני לא אחד מהם.

Fallout New Vegas

אם כבר בסדרות אהובות עסקינן, גם את משחקי ה-Fallout הראשונים אהבתי במיוחד. עד היום, יש לי מקום חם בלב ל-RPGים מהסגנון הישן, שהוחלפו רובם הגדול על ידי RPGים ממבט ראשון\שלישי. Fallout: New Vegas עשה בעיני כמה דברים מוצלחים מאוד, וגרם לי למשהו שמעט משחקים הצליחו לגרום לי לעשות – לרצות לגלות את העולם. בעוד שהסיפור הראשי של המשחק חלש למדי, הוא עדיין מצויין. הנקודות בהן הוא באמת מוצלח ועליהן שרפתי עשרות רבות של שעות הן משימות הצד וההיכרות עם האזורים השונים, שבמקרים רבים היו יחודיים ומעניינים.

בעיני, אחד הדברים שהצליחו לשמר בסדרה הוא שאפשר לטייל בעולם הפוסט-אפוקליפטי ולגלות עוד סיפור שמישהו השקיע מחשבה ביצירתו. עוד אזור שהוא לא רק שכפול-לטובת-ציוד-וכסף של חצי מהאזורים האחרים. ובנקודה הזו, Fallout New Veags בהחלט מצליח.

Windows Phone 7

כבר כתבתי בעבר ביקורת על משחקים ל-Windows Mobile, מערכת ההפעלה הזנוחה והמסכנה שהייתה עד כה הנסיון הנואש של Microsoft להישאר בשוק הסמארטפונים. אפילו התייחסתי לנושא הזה בהרחבה בפוסט סיכום שנה הקודם שלי. לשמחתי, לעולם שנשלט על ידי אנדרויד ואייפונים למיניהם נכנסה ב-2010 מערכת הפעלה חדשה שהושקעה בה מחשבה אמיתית ועקרונות עיצוב, המנסה לעשות משהו שונה מהמתחרים.

מהמעט שיצא לי לשחק במכשירים המריצים WP7 נראה שברמה הטכנית מדובר בהצלחה; הממשק חלק ונראה טוב, החלוקה הנושאית לאשכולות עובדת כצפוי וככלל יש אווירה בולטת של של "פוטנציאל". אני רק מקווה שימכרו מספיק מכשירי WP7 על מנת לעודד את המשך הפיתוח והתחזוקה ואפילו יותר חשוב – המשך יצירה של משחקים ותוכנות לפלטפורמה.

ובצד השלילי: נקמת המחשב

ציינתי בתחילת הפוסט שהחלפתי מחשב לפני כמה חודשים. הסיבה לא הייתה באופן בלעדי הרצון העז שלי להגיע לביצועים נורמאלים, אלא יכול להיות שגם היה קשר לעובדה שהמחשב שלי ניסה להתנקש בחיי פעם אחת ולבצע התאבדות טקסית בכמה מקרים נוספים. למשל זוכרים חלק מכותבי הבלוג את האירוע בו הספק שלי פשוט התפוצץ (עם אפקטים!) כשניסיתי להדליק אותו לקראת משחק Left for Dead 2, או מקרים אחרים ראויים לציון כמו הפעם שהכונן הקשיח שלי הצליח לשרוט את עצמו עד אובדן חושים.

בסוף, התייאשתי, וקניתי מחשב חדש.

RIP מחשב – 2007-2010.