במבט ראשון, ilomilo נראה כמו משחק תמים למדי. יש לו מוזיקה חמודה. יש לו עיצוב ילדותי. אתם שולטים בו על יצורים קטנים בשם safkas שנראים כמו בוהן שמישהו צייר עליה שתי נקודות בתור עיניים (ושערה בודדת שמזדקרת להם על הראש). גם הפאזלים הראשונים שהוא מציע לכם, לא נראים מאתגרים במיוחד. אתם צריכים להפגיש את ilo ו- milo. שחיים בעולם של קוביות שמרחפות להן באוויר. לשם כך, כל אחד מהם יכול לסחוב על גבו קוביה, ובאמצעות הנחה של הקוביות האלה במקומות אסטרטגיים, תוכלו לבנות מסלול שיפגיש אותם זה עם זה. זה קל. זה חביב. וזה לא מרשים במיוחד.
אבל ilomilo חשף את פרצופו האמיתי עוד לפני סוף גרסת ה- Trial. כמו Portal האגדי, גם הוא מלמד אתכם בהדרגה כל מיני טריקים קטנים, ומכריח אתכם מהר מאוד ליישם אותם במגוון רחב של סיטואציות. התוצאה היא עלייה מאוד חדה ברמת הקושי, שכמעט ולא מורגשת ע”י השחקן. לפחות עד הרגע שבו תפתרו פאזל אכזרי במיוחד, ולא תוכלו שלא להתפעל כשתקלטו מה בדיוק הצלחתם לעשות כרגע.
בשביל לתת לכם קצת מושג על האתגרים שעומדים מולכם, אני יכול לספר שבמהלך המשחק תצטרכו להתמודד עם שינוי מתמיד של מישור הייחוס שלכם (חצים אדומים שפזורים ברחבי המסכים השונים “יעבירו” אתכם לפאה אחרת של הקוביה שאתם מהלכים עליה, והפאה הזו תקבע את המישור החדש שהדמות שלכם יכולה ללכת עליו), קוביות מרחפות (והכיוון שבו הן מרחפות תלוי במישור היחוס שבו אתם נמצאים, כן? כך שמה שמשמש כמעלית עבור דמות אחת, יכול לשמש כגשר בין שתי נקודות עבור הדמות השנייה), קוביות ש”הופכות” את המישור שאתם נמצאים עליו ויצורים מוזרים בעלי חיבה לתפוחים שאתם יכולים ללכת להם על הגב.
ורק למקרה ש- 37 המסכים שהמשחק מציע לכם יעברו לכם מהר מדי, כל אחד מהמסכים הללו מציע לכם כמות מכובדת של דברים שאתם יכולים לאסוף, שיכולים, מאוחר יותר, לפתוח בפניכם עוד 12 מסכי בונוס שמכילים כמה אתגרים אכזריים במיוחד. ilomilo הוא לא משחק ארוך, אבל שחקנים אובססיביים במיוחד שבאמת ינסו למצוא את כל מה שהמשחק מנסה להחביא, הולכים לבלות איתו שעות ארוכות.
כל זה עטוף בעיצוב מקסים. אמנם קראתי לעיצוב של ilomilo “ילדותי” בפסקה הראשונה, ואני מניח שיהיו כמה אנשים חסרי-לב (אני מסתכל עליך, דקל) שעבורם העיצוב של ilomilo יהיה ילדותי מדי, אבל אני לא יכולתי שלא להתמוגג מהמוזיקה, מהמראה של העולם, מהיצורים שמאכלסים אותו (ובמיוחד ממפלצת גנבת-הקופסאות הנפלאה) ומהריקוד הקטן ש- ilo ו- milo מבצעים בכל פעם שמצליחים להפגיש אותם ביחד.
החסרון העיקרי של המשחק הוא המולטיפלייר שלו. ilomilo מציע רק מצב משחק מרובה-משתתפים שיתופי, שזו לא בעיה בפני עצמה, אבל המסכים במצב הזה זהים לחלוטין למסכים במצב המשחק לשחקן היחיד. אפילו זו לא היתה בעיה גדולה מאוד, אם מפתחי המשחק לא היו מחליטים לשכפל את המכניקה של המשחק לשחקן-יחיד באופן מושלם. כלומר, גם במשחק מרובה-משתתפים, השחקן שמשחק את ilo והשחקן שמשחק את milo לא יכולים לזוז בו-זמנית. מה שהופך את זה פחות למשחק מרובה-משתתפים, ויותר למשחק לשחקן-יחיד עם ממשק מחורבן.
חוץ מזה, כמו כל מיני משחקי אינדי אחרים, גם ilomilo מתעקש לתקוע קצת סאבטקסט בתוך העלילה שלו. בסדר, הבנו, יש למשחקי אינדי איזה קטע כזה. אבל זה באמת הכרחי לנסות לדחוף סאבטקסט גם במשחק שלא צריך את זה בכלל? התוצאה הסופית, עם כל הכבוד, נראית מאולצת ומיותרת. וחבל.
אבל אף אחד מהחסרונות האלה לא הופך את ilomilo למשהו ששווה פחות מ- 10$. מדובר באחד ממשחקי הפאזלים המוצלחים והמעניינים ביותר שיצא לי לשחק בהם בזמן האחרון, והוא מומלץ בחום.
ilomilo זמין לקנייה דרך ה- Xbox Live Arcade. שמעתי גם על גרסה ל- Windows Phone 7, אבל אין לי באמת מושג איך היא.
6 בפברואר, 2011 בשעה 1:49
ניסיתי את ה-Trial ואני חייב לציין שלא התלהבתי. העיצוב הוא ילדותי מדי וממצה את עצמו די מהר, הפאזלים (לפחות אלה שבדמו) קלים (וכן, לקחתי גם את כל הבונוסים), ואולי זה נשמע קטנוני אבל המוזיקה די רפטטיבית וזה מעיק אחרי כמה זמן. אולי אם היא לא הייתה נשמעת כמו משהו שמגיע מצעצוע של תינוקות זה היה פחות מעיק.
בקיצור, אני לא מסכים.
6 בפברואר, 2011 בשעה 14:24
דווקא אהבתי את אספקט הקו-אופ, תמיד יש לשחקן השני מה לעשות עם הזבוב הזה ובנוסף אפשר לסמן קוביות במקום לנסות לכוון את השחקן השני והפעלת הלהקת צוענים הזאת בכלל מהנה.
6 בפברואר, 2011 בשעה 18:14
תאשימו את הראיה התלת ממדית וחוש התתמצאות הלקוי שלי, אבל אני חייב להודות שלעומת Rush שהיו לי ציפיות גדולות ממנו (בכל זאת משחק של Two Tribes , Toki Tori), הוא נראה הרבה יותר מושקע.
7 בפברואר, 2011 בשעה 16:01
איזה משחק זה RUSH?
7 בפברואר, 2011 בשעה 23:22
משחק חידות עם קונספט קצת דומה , אבל בלי הדמויות החמודות (נו, מה שנקרא, "משחק מרובע")
יש דמו אם זה בכל זאת מעניין אותך :
http://store.steampowered.com/app/38720/
8 בפברואר, 2011 בשעה 16:34
תודה רבה! WILL CHECK!
10 בפברואר, 2011 בשעה 9:01
[…] לקריאת הפוסט בבלוג המקור לחצו כאן. […]