רוצים לדעת במה מדובר? קראו את ההקדמה ואת חלק א'.

תקציר הפרק הקודם: הכרנו את גזה ארפאד, הדוכס של נייטרה והרוזן של טרנסין והשרצנו המון ילדים. לנוחיותכם: אילן יוחסין:

וכעת, לפרק החדש:

ב-16 לספטמבר 1079 מגיע לחצרו של גזה אחד מהנזירים שעליהם הוטל לחנך את קלמאן, בנו הבכור של גזה. השליח מוסר כי מלאו לנער 14 שנים והוא נעשה חכם ובקיא בכתבי הקודש, אולם הנכות שלו גורמת לו לשאול שאלות לא נוחות במיוחד בנוגע לטיב אהבתו של ישו הנוצרי את ברואיו. הילד אומנם הפך לתאולוג מיומן, אבל כל הנסיונות לעקור את זרע המרדות עלו בתוהו והוא נותר סקפטי וחשדני בכל הנוגע לדת.

באוקטובר, גזה מקבל שליח נוסף, הפעם מטעם המלך שלו, סלומון ארפאד. נראה כי המלך הצעיר בחר להוציא את התסכול שלו מחוסר יכולתו להתרבות על שליטי ממלכת גרמניה. לא רק שצבאותיו של המלך פלשו לשטחיו של הדוכס מאוסטריה וגררו הכרזת מלחמה מטעם מלך גרמניה, סלומון הכריז מלחמה גם כנגד הדוכס של לוריין עילית, שיושב אי שם בין בצפון-מערב גרמניה. כעת, המלך מבקש מגזה שיגייס את כוחותיו ויסייע לו במלחמה המטופשת הזו. גזה מסרב, יש לו תוכניות אחרות.

הפצ’נגים, שבטים טורקיים פגאנים שהגיעו מהמזרח, ישבו מזה שנים רבות ממזרח להונגריה, מאוחדים תחת צ’יף עליון אחד. אולם, לפני חודשים מספר הגיעה לגזה הבשורה כי אחד מהשבטים, זה שיושב במחוז פרסצ’אן הכריז על עצמאות מההנהגה המרכזית. גזה לא היה חובב מלחמות גדול, אבל הוא ידע לזהות הזדמנות להשיג אדמות וכוח בקלות, ובמרץ של אותה שנה 2000 חיילים הונגריים חודרים אל תוך אדמת הפגאנים ומטילים מצור את המצודה הקטנה בה מתחבא מנהיג הפגאנים של פרסצ’אן, בחור קירח בשם קוגל.

בעוד גזה יושב באוהלו וסועד עם קציניו, שליח מטרנסין מגיע עם הודעה מאדונית המרגלים שלו. על פי דבריה של האישה, ישנן הוכחות מוצקות לכך שהבן הצעיר של גזה ותיאופנו, זה שזכה לשם היווני ברדאס, הוא למעשה ממזר של תיאופנו ואחד מהחצרנים שהביאה עמה מקונסטנטינופול. גזה לא מופתע – במקום כלשהו בליבו הוא הרגיש כי הילד נראה יותר יווני מהונגרי, והאהבה אשר חש כלפי אישתו בעבר נעלמה ממזמן. הוא מורה לשליח להכריז על ברדאס כממזר.

חודשיים לאחר מכן, אותו השליח חוזר לגזה עם איגרת מתיאופנו. “ליבי נשבר כאשר הכרזת על בננו הקטן ברדאס כממזר. אין לי ספק שהוא נולד מזרעך, כפי שאין לי ספק שאני נושאת ברחמי ילד נוסף, גם הוא מזרעך". גזה מקמט את הקלף, זורק אותו לאש וכותב איגרת משלו: “איני מוכן לשמוע את שמו של הממזר שלך פעם נוספת. שלחי אותו למנזר, אולי הנזירים יצליחו לתקן את נפשו היוונית העיקשת”.

בעשרים לאוקטובר כוחותיו של גזה פורצים את קירות המצודה הפגאנית. גזה מוביל בעצמו את כוח החלוץ ומשסף את גרונו של מנהיג הפגאנים, קוגל. בסעודת הקיורטוש החגיגית שנערכת לאחר מכן, גזה מכריז על עצמו כרוזן פרסצ'אן.

בינתיים במערב, מלחמתו של מלך הונגריה מתנהלת טוב מהצפוי. הדוכס האוסטרי ונתינו הרוזן מדסאו כופפו את ברכו בפני מלך הונגריה יחד עם רוזן אחד נוסף מדרום בוהמיה.

בינואר 1081, גזה חוזר לטרנסין ומגלה שני אורחים מפתיעים. הראשון, האביר הזקן אישטבאן לוגוסי אשר תחת חסותו נמצא בנו השני של גזה, בלה. במהלך ארוחת הערב, לוגוסי מספר לגזה בגאווה כי גידל את הילד להיות מודל לחיקוי לאביר נוצרי אמיתי: מוכשר באומנויות הקרב, נדיב, סלחן ורומנטי.

האורח השני היה פחות נעים: הבישוף סיפריד וון-סטרנברג מהבישופות העצמאית של אוסטרבה אשר ממערב לטרנסין. לדברי אחד מהמשרתים, הבישוף רמז למשרתו באחד הערבים כי הגיבנת של קאלמאן ארפאד היא ההוכחה לכך שהוא בנו האמיתי היחיד של גזה וכל השאר הם ממזרים של המלכה ואחד מהחצרנים. התשובה, כמובן, היא מלחמה.

בחמישי לינואר, בעת שכוחותיו של גזה מתקדמים לעבר אוסטרבה, מלאות 16 שנים לקלמאן ארפאד, בנו הבכור של גזה. למרות שהנכות שלו מנעה ממנו את האפשרות להפוך ללוחם מיומן, הוא מגלה כישרון מסויים בתחום הדיפלומטייה והפיננסים. לאחר מספר נסיונות כושלים למצוא כלה בקרב בנות האצולה המקומיות, גזה שולח מכתב לרוזן מלאברוד, אי שם בדרום צרפת הרחוקה. שום מילה לא נאמרת על הגיבנת.

בעשרים ושמונה לינואר מגיעה לטרנסין צרפתיה צעירה בשם אזיבל. בסעודת הקיורטוש שלאחר החתונה, גזה מכתיר את קאלמאן כרוזן של פרסצ’אן והזוג הצעיר נשלח מזרחה.

מספר ימים לאחר מכן, תיאופנו יולדת בת בריאה בשם ברטה. גזה עזב לאוסטרה בלילה שלפני כן.

בסוף אפריל של אותה שנה כוחותיו של גזה מצליחים לפרוץ את חומות מצודת אוסטרבה ולהבריח את הבישוף. גזה מכריז על עצמו כרוזן אוסטרבה.

בספטמבר, אחד מנתיניו של גזה, הרוזן האידיוט של אופבה, מכריז מלחמה כנגד מלך פולין בשל עוולה כזו או אחרת שנגרמה לו במהלך טורניר כזה או אחר. גזה לא שכח לו את ההערה שהעיר בנוגע לגזה ג'וניור, אבל הוא אחד מהרוזנים שכפופים לו, ואין לו ממש ברירה. גזה מכריז מלחמה כנגד מלך פולין, וגורר עמו את הונגריה כולה.

המלחמה לא מתנהלת לשביעות רצונו של גזה. למרות הנצחונות האחרונים בפרסצ'אן ואוסטרבה, כוחותיו של גזה הם כאין וכאפס לעומת צבאותיו של מלך פולין, והסיוע ממלך הונגריה מאחר להגיע. כשמגיעה לאוזניו של גזה השמועה שהרוזן של אופבה נכנע ונשבע אמונים למלך פולין, ומספר סיירים מדווחים על כוחות פולניים שהחלו לשדוד ולבזוז באיזורי הכפר של טרנסין, גזה נכנע. הוא למלך פולין את כל תכולת חדר האוצר שלו – 199 מטבעות זהב – בתמורה לשלום. מלך פולין מסכים.

גזה ג'וניור מוחזר מטירתו של הרוזן מאופבה, שהפך כעת לנתין של מלך פולין. בדרכו הביתה, הילד בן השבע מצטנן.

החודשים אוגוסט עד נובמבר מביאים עימם שינויים רבים בכל הנוגע לבני שושלת ארפאד הצעירים. באוגוסט, מלאות שש שנים למרגיט ארפאד והיא נשלחת לגידול במנזר. באוקטובר, איגרת רשמית מפרסצ'אן מבשרת לגזה כי נולד לקלמאן ילד, תינוק בריא מפגמים גופניים בשם קארולי.

בנובמבר, המטפלות של דורוטיה ארפאד מודיעות לגזה שלילדה מלאו תריסר שנים והיא הפכה לפרא אדם, מסרבת להשמע להוראות של מוריה ומחנכיה ומבצעת בהם מתיחות אכזריות.

באוקטובר שלאחר מכן, אנשי החצר של גזה מבשרים כי חל שיפור ניכר במצב הכללי של ארצותיו והאנשים מרגישים בטוחים יותר. גזה מרים כוסית לחיי עצמו. אי שם בחצר המלכות בפרסבורג, כוחותיו של מלך פולין עדיין מטילים מצור על טירתו של המלך סלומון. פה, בטרנסין ובשאר ארצות הדוכסות של נייטרה, השלום שורר.

באפריל 1084 מלאות 16 שנים לבלה ארפאד, בנו השני של גזה. החינוך הצבאי שקיבל היטיב עם הילד, והוא הפך להיות חייל ממושמע וקשוח ומופת של חסד ונדיבות נוצריים. למרות שכישורי ניהול המדינה שלו נותרו ממוצעים לכל הדעות, אף אחד לא מערער על יכולתו בשדה הקרב. גזה מוצא לו שידוך בדמות סופיה אבורס, יווניה עם חוש מיוחד לתככים מתסלוניקה, והשניים עוברים לגור באוסטרבה.

מספר ימים לאחר מכן, מלאות לאמאליה ארפאד תריסר שנים והיא מוצגת בפני אביה בטרנסין: הילדה גדלה להיות ליידי אמיתית – רומנטית, נדיבה ואדוקה. עוד באותו היום, ברטה בת הזקונים מועברת לאותו הברון על מנת שיגדל אותה באותה צורה בדיוק. כאשר תיאופנו מעלה את נושא חינוכו של ברדאס הממזר בפני גזה, הוא ממלמל משהו לגבי חינוך צבאי ומגרש אותה מחדרו.

הימים עוברים, ובנובמבר, לקראת חגיגות חג המולד בטרנסין, הבישוף של טרנסין ניגש לגזה. “אני יודע שאהבת אותה בעבר, ולכן לא העלתי את הנושא הזה עד עכשיו", הוא אומר, “אבל אני חושב שהנכות של הילד שלך, כמו גם הצרות האחרונות לאדמותיך, נגרמו בגלל שהתחתנת עם בת האמונה האורתודוכסית. אתה מבין, אלוהים לא אוהב דברים כאלה.” .

גזה הנהן בהסכמה – אחרי הכל, הוא היה נוצרי טוב כל חייו, כך שאין לאל סיבה לכעוס עליו זולת נישואיו המאורגנים לבת האמונה האורתודוכסית. אחרי הכל… הוא איבד שטחים, הוליד יורש נכה… איזה עוד הסבר יש לכך?. עוד באותו היום נשלח שליח לרומא על מנת לזמן סוכנים של האינקויזיציה לטרנסין, כדי שימירו את היווניה הכופרת.

תיאופנו לא שורדת את נסיונות ההמרה. בעוד הוא צופה בגופתה החבולה מורדת אל תוך בור בשולי בית הקברות שליד הטירה, גזה מהרהר בהחלטה שביצע. יש שעשוים לראות בו אדם אכזר. גזה בחר לראות עצמו כנוצרי טוב.

מספר ימים לאחר הלוויתה של תיאופנו וחודש לאחר יום הולדתו ה-44 גזה נענה להצעותיו של הרוזן מסאריה לשדך לו את בתו קריסטינה, והשניים מתחתנים. קריסטינה היא אישה צעירה וזהובת שער בעלת חוש מיוחד לדיפלומטיה, וגזה ממנה אותי למשרת היועצת הראשית שלו. חודשיים לאחר החתונה, היא כבר בהריון.

כמה שבועות לאחר החתונה מגיע לגזה שליח מפרסצ’אן – כלתו הצרפתיה של קלמאן, בנו הבכור, מתה בנסיבות מסתוריות והוא מבקש רשות מאביו לשאת את אחת מהחצרניות שלו לאישה. הכלה המיועדת היא חצרנית שמנה וחסרת כישורים בולטים בשם סארה. גזה תוהה למה בחר למה הנער בחר דווקא בה, אולם אין לו סיבה לשלול את הבקשה. השניים נישאים בספטמבר 1085.

באוקטובר 1085 קריסטינה יולדת לגזה בת ראשונה הזוכה לשם טרזיה. על מנת לחגוג את הלידה, גזה מורה להקים מכרה על אדמות טרנסין, כי צריך להיות לארג' מדי פעם וגזה הוא לא מישהו שיתקמצן בכל הנוגע לתינוקות ומכרות. כאילו זה לא מספיק, חצי שנה לאחר מכן קריסטינה מודיעה לגזה שהיא שוב בהריון, וגזה מחליט לפנות מקום לרך הנולד ושולח את ברטה, הבת האחרונה שלו מתאופנו, למנזר. קריסטינה כורעת ללדת בינואר 1087 ואמוקה ארפאד מגיחה לאוויר העולם.

בספטמבר של אותה שנה מלאות 16 שנים לדורוטיה, הבת הגדולה ביותר של גזה ותיאופנו. הילדה הקטנה, שגדלה עם נטייה למתוח את מחנכיה באכזריות מעטה, גדלה לנערה הדומה מאוד לאימה היוונית, ובעלת כישורים ממוצעים לכל הדעות. למרות הנטייה שלה להלחץ בקלות ולמלמל לעצמה מדי פעם, גזה ממנה אותה לאדונית המרגלים שלו. אחרי הכל, הוא מזדקן, הוא צריך מישהי שהוא יכול לסמוך עליה.

ביוני 1088 מלאות שנתיים לטרזיה ארפאד, הבת הראשונה של גזה וקריסטינה. גזה שולח אותה לגידול אצל ברון מקומי. כמה חודשים לאחר מכן, קריסטינה מודיעה לו כי היא שוב בהריון. בסוף אוקטובר, הגזבר קאלמאן נמצא במיטתו כשהוא ללא רוח חיים. גזה ממנה במקומו את קטלין וון- סטרנברג, אדונית המרגלים לשעבר.

מספר ימים לפני חג המולד, גזה ג'וניור בן ה-13 ניגש לאביו ומבקש ממנו שיסביר לו מדוע אמו מתה אחרי שהנזירים מרומא באו לבקר. גזה עושה כמיטב יכולתו להסביר לגזה ג'וניור את ההבדלים שבין האמונה הקתולית לאורתודוכסית, אולם הסבריו לא מספקים את גזה הצעיר. בדמעות, הילד אומר כי אינו מבין מדוע אל אוהב יעניש אישה טובה רק משום שהתפללה ביוונית ולא בלטינית, ומצהיר כי יחיה את חייו לפי צו מצפונו, לא לפי המלמולים בלתי מובנים של כמרים ונזירים.

באמצע ינואר 1089 מלאה שנה לבת השלישית של גזה וקריסטינה, אמוקה. גזה שולח אותה להתחנך אצל אחד מהברונים שלו. לא עובר רגע לאחר שהילדה עוזבת את החצר ושליח נוסף מגיע לחצרו של גזה עם חדשות מדאיגות.

הרוזן מגמאר, אחד מנתינו של גזה, הכריז מלחמה כנגד הבישוף מטורקי, אחד מנתיניו של הנסיך מנובוגרוד, ממלכה אורתודוכסית חזקה שאדמותיה משתרעות מהים הבלטי בצפון ועד פאתי הונגריה. לגזה אין ברירה – עליו לעקוב אחרי הנתין שלו לקרב. גזה מכריז מלחמה כנגד נובוגרוד, וגורר אחריו את כל הונגריה אל תוך הערבות הרוסיות.

החודשים הבאים יזכרו אולי בספרי ההיסטוריה ההונגריים כזמניה הקשים ביותר של מזרח הונגריה. תוך מספר שבועות בלבד, כוחותיו של הנסיך מנובוגורוד חוצים את הגבול אל תוך ארצותיהם של הרוזנים ההונגרים רק כדי להתנגש במגניהם של חייליו של המלך סלומון ארפאד. מנגד, הכוחות ההונגריים מנסים להפוך את המגננה למתקפה, אולם ללא הואיל. אפילו גזה, שמעולם לא היה לוחם, נדרש לקרב ונשלח לפקד בחזית על מנת לנסות להדוף את הכוחות הבלתי נגמרים של נובוגורוד.

אומרים שלכל חץ יש כתובת. יום אחד, בעודו מוביל כוח קטן כנגד מספר סיירים רוסים, חץ נובוגרודי מפלח את שריונו של גזה וחודר אל תוך כתפו השמאלית.

גזה לא צורח. לאט, הוא מסובב את ראשו ומביט בחץ המזדקר מכתפו. לאט, אצבעות ידו השמאלית מתרופפות והמגן הכבד שנשא נשמט מידו ונוחת על האדמה הבוצית. מספר שניות לאחר מכן, צונח הדוכס גזה ארפאד מהאוכף שלו ומתמוטט ארצה. בעוד הסיירים הרוסים רוכבים חזרה למחנה שלהם, אביריו של גזה מרימים את גופו ודוהרים לעבר אוהל המרפאים.

בפרק הבא: מלחמות במזרח, מוות בחצר הדוכס וסופו של מסע הצלב הראשון.