אז בתור הצלע הכי צעירה והכי פחות פרודוקטיבית בבלוג הזה, נפל גם עלי הכבוד לסכם את השנה. אל דאגה, האכזבה מהפוסט הבא – מובטחת.
שנה של משחקים מצויינים? אולי. שנה של המשכים מייגעים? יתכן. שנה שבה שוב הוכח כי המדיום הזה הרבה יותר גדול ומשמעותי כספית מהקרדיט והרצינות שמשליכים עליו? בהחלט!
אבל בשבילי? זאת הייתה שנה של שני דברים חיוביים עיקריים, ואלמנט אחד רע שממשיך לתפוס תאוצה –

1. Portal 2

כן. כרגע הוכחתי שאני שייך לבלוג הזה. מכל משחקי ה-AAA של השנה, זה המשחק היחידי שאני רואה לנכון לציין בסיכום. לא בגלל הפאזלים הטובים, הדמויות החביבות, הדיבוב המופתי או העובדה שזה משחק של Valve, אלא בגלל סיבה אחת פשוטה – מ-ק-ו-ר-י-ו-ת!!!!
רק בשבוע שעבר קניתי את Batman Arkham Asylum. הוא היה במבצע- 5$ בלבד בסטים, לא נקנה? בכל זאת, הוא GOTY! פתחתי, שיחקתי, התרשמתי, ובאמת משחק לא רע. אבל העלילה? הדיאלוג? הדמיות? כל כך שטחיות, נטולות דמיות וקלישאתיות. מזכיר לי שוב ושוב את מדרג העלילה הבלתי ניתן לשבירה – ספרים>סרטים>משחקי מחשב. ואז בא Portal 2.
Portal 2 הוא המשחק הראשון זה זמן רב שניגש לסיפור (כפועל, לא כשם) בצורה חדשה וטריה מספיק כדי לגרות אותי לשחק עוד, ולא לשם ה"אתגר". בפעם המי יודע כמה אזכיר את הדיבוב השנון והכנה כמרכיב מרכזי בחוויה הנהדרת הזאת, שהלוואי ורבים וטובים יקחו השראה. לא עוד דמויות פלסטלינה! אני רוצה דמויות מבולבלות ומגמגמות עם רגש!

2. Asus EEE

נוכח העובדה שאני נוסע שעתיים ברכבת בכל יום (שהיא לא שובתת), את מרבית המשחקים אני משחק על ה-Asus EEE החמדמד שלי. אך אילו משחקים אומללים ניתן לשחק על מחשב קטן עם מעבד Atom וכרטיס מסך onboard? אציין כאן 2 ששרפו לי שעות רבות ושמחות –
2.א. SpaceChem – משחק פאזלים נהדר ושונה מרוב משחקי הפאזלים הקלאסיים, ובו צריך לבנות לולאות מדוייקות שבתורן בונות את המולקולות הדרושות. כל זאת ועוד, עטוף ברקע עלילתי מגניב ומפלפל. אני יודע, זה נשמע מסורבל ולא מאוד "כייפי", אבל זה באמת אחד המשחקים שאת אפקט המגניבות שלו חייבים לחוות מגוף ראשון. עם מחיר של 10 דולר, קל מאוד לצלוף במבצע שמציע אותו בפחות מ-5, ולקנות אותו "ללא חשש". ממוצע זמן לפאזל – מתל אביב אוניברסיטה עד איזור עתלית.
2.ב. Commandos 2 – קלאסיקה מתחילת שנות ה-2000 שרק מוכיחה כמה לא לומדים כלום מההיסטוריה. הלוואי ולמשחקים כיום יהיה שבריר מהתחכום ומהקושי של המשחק ההסתננות והטקטיקה המצויין הזה. ממוצע זמן למשימה – מחיפה בת גלים לתל אביב השלום וחזרה.

או במילים אחרות – בהעדר גרפיקה – משחקיות משחקיות משחקיות!!!

ומצד שני…

DRM:
לא, אני לא אדבר על זה, אני אדבר על משהו אחר עם ראשי תיבות דומים

DLC:
דייי!!!! איך זה יכול להיות ששחקנים משלמים 60 דולר על משחק, וחודש מאוחר יותר דורשים מהם 15 דולר תמורת עוד מפה, כלי רכב או קווסט? הרי זה מובן וברור לחלוטין שהתוכן היה מוכן ביום שבו הופץ המשחק, כמה תאוות בצע?
בניגוד ל-Micro Transactions שהן רצוניות בלבד, במשחק מולטי, ה-DLC מפצלים את אלה שיש להם את המפות החדשות ואלה שאין. אלה שיכולים לשחק בשרתים המגניבים עם הרכבים המגניבים, ואלה שלא.
איפה UT2004 עם פאצ'ים של ג'יגה הכוללים מצבי משחק חדשים, מפות, מויוטייטרים ומה לא – בח-י-נ-ם? (לא דיברתי על L4D כי הוואלוופיליה הזאת כבר מוגזמת)
והדבר הכי מפתיע – Activition היא עדיין החברה היחידה מחברות המשחקים הגדולות שלא מפסידה כסף כל רבעון (וגם זה רק בגלל WOW)… כנראה שחברות המשחקים באמת לא יודעות מה הן עושות כשזה מגיע לעסקים…

2012 שמחה חבר'ה!