עכשיו תורי.

וואו. איזו שנה מדהימה. בכל שנה אחרת, כל אחד מהמשחקים שאדבר עליהם כאן יכול היה להיות משחק השנה שלי. אם מישהו איבד את האמון במשחקי מחשב, אין לי ספק שהשנה הוא זכה בו בחזרה. מנקודת מבטי הלחלוטין לא אובייקטיבית – ה-PC זו הפלטפורמה לה יצאו המשחקים הטובים ביותר השנה, חלקם בלעדיים (STALKER, Crysis, World in Conflict).

עם זאת, פער אחד מרכזי נותר למחשב האישי לעומת הקונסולות. תנו לנו כבר גרסה נורמלית של Guitar Hero, חלאות! אהם. לבחירה שלי – שלושת הדברים שעשו לי את זה ב-2007.

1. Team Fortress 2

מכל משחקי 2007, TF2 הוא הכי קרוב לשלמות. זה לא אומר שהוא המשחק הטוב ביותר של השנה, אבל הוא ללא ספק הכי נטול פגמים והכי שלם. או במילים אחרות – Flawless Victory. זהו בקלות משחק הרשת האהוב עליי מאז ומעולם, ואני מכור אליו עד לרגעים אלה ממש.

הסיבות לכך הן רבות ונמנו על ידי רבים לפניי: הדמויות הייחודיות, הסגנון הקרטוני, האיזון המדהים שהופך את הדמויות לכל כך שונות אך שוות בערכן ונחוצות במידה שווה, עיצוב המפות הוא הטוב ביותר מאז, כנראה, אי פעם. אבל מה שבאמת מדהים במשחק הזה הוא תשומת הלב לפרטים הקטנטנים. האופן שבו דמות שעולה באש צועקת אוטומטית "I'm melting" וכך Medic באזור יכול לרפא אותה לפני שתמות, גם מבלי שהשחקן יקרא לעזרה מפורשות. סמן הלייזר שמשאיר רובה הצלפים. החיוך שעולה על פניו של ה-Heavy לאחר שהוא מחסל חצי מתחמושת המיניגאן שלו.

והכאוס. אוה, איזה כאוס נפלא וצבעוני. שלושה עולים באש ומתרוצצים על מנת למצוא Medic, אך מוצאים Sentry Gun שגומר אותם. בינתיים ה-Medic מגיע עם חברו ה-Heavy (רק כדי למצוא את מותו בידי Spy שדוקר אותו מאחור), ה-Soldiers מקפצים להם עם הטילים וה-Demomen הופכים כל דלת למלכודת מוות. ככה עושים משחקים.

2. בובה של Big Daddy

אני לא אדם סנטימנטלי. באמת שלא. תשאלו כל אחד: אני לא אוסף חפצים, אין לי מזכרות משום מקום ובוודאי שאין לי אף בובה. באופן כללי אפשר להגיד שאני די קר לב. אבל משהו בדמות של ה-Big Daddy מ-BioShock שבה את ליבי. היצורים המתכתיים המכוערים האלה הם כל כך אבהיים וחמודים שאי אפשר שלא להחניק דמעה כאשר ה-Little Sister שלהם קוראת בכאב, לאחר שרצחתם אותם באכזריות, "Mr. Bubblllleeeees…".

BioShock הוא משחק השנה שלי. היתה לי ההרגשה שהוא יהיה כזה כבר לאחר שסיימתי את הדמו שלו בפעם החמישית. לפיכך החלטתי לעשות מעשה ולרכוש את גרסת האספנים, שכוללת גם בובת מתכת מקסימה של Big Daddy. עכשיו תפקידה לעמוד על השולחן ולגרום לאנשים שנכנסים לחדרי בפעם הראשונה לשלוח אליי מבטים מודאגים ולשאול שאלות מוזרות. איזה כיף.

3. השלב האחרון ב-Half Life 2: Episode Two

הכותרת צריכה לרמוז לכם שעדיף לכם לא לקרוא את זה אם עוד לא סיימתם את Half Life 2: Episode Two (אם נסתמך על הסטטיסטיקה של Valve, מסתבר שזה רוב האנשים. Fools of a took).

מי שכן שיחק וודאי זוכר את האקשן המטורף שכולל Striders, Hunters ומכונית. זהו, ככל הנראה, השלב האחד הטוב ביותר בסדרת Half Life. במקום Boss Fight משעמם שהיו שמים במשחקים אחרים, Valve החליטו ללכת על משהו שונה לגמרי. בניגוד לכל שלב אחר בכל אחד ואחד מהמשחקים שלהם, זהו שלב פתוח. אתם רשאים לנסוע עם הרכב ברחבי המפה, ולבחור את הדרך בה תתקפו את ה-Striders. הקונספט החדש שלימדו אתכם למטרת השלב – השימוש בפצצות המגנוסון החביבות ביחד עם ה-Gravity Gun – עובד נהדר, והופך את הלחימה לשונה מכל מה שקדם לה ב-Episode Two.

אבל עזבו שטויות. יש שם מבנים מתפוצצים. ומיליון Striders. ו-Hunters שאפשר לדרוס עם מכונית.

ומצד שני…

גרסת ה-PC של Gears of War. זה סיפור שהוציא אותי ממש עצבני. על בשרי גיליתי שגרסת המחשב האישי של Gears, לה המתנתי בקוצר רוח במשך שנה, היא אכולת באגים שהופכים אותה לבלתי שחיקה, ובראשם באג שגורם לכל השמירות שלכם להיעלם באופן אקראי. זו בעיה ממנה סובלים כמעט כל רוכשי המשחק, אך בינתיים אין פתרון.

אולי אפילו יותר מתסכלת היא העובדה, שאין אף תגובה רשמית לנושא מצד Microsoft או Epic, שלא לדבר על הבטחה לפתרון. הם פשוט מתעלמים מהאירוע הזה, גם בפורומים הרשמיים של המשחק. איכשהו, הביקורות ברשת בחרו להתעלם מנושא הבאגים, וכך רבים, ואני ביניהם, הוטעו לחשוב שמדובר בפורט מוצלח מגרסת ה-X360. הנה לקח לחיים – אל תקנו משחק לפני שביקרתם בפורום הרלוונטי ברשת, כדי להתרשם מהתלונות המרכזיות כלפיו. במיוחד אם אין לו דמו.