לפני כחודש הכרזתי שאני עוזב את הבלוג לשבוע. פריט המידע שהחסרתי באותה תקופה היה שאני עוזב על מנת לצאת לחופשה קצרה מעבר לקו הירוק, שם זכיתי לאבטח ישוב קטן במשך כשבוע. למזלי, היה איתי PSP.
מכיוון שבשביל לשבור את השיא הנוכחי שלי ב- Lumines אני צריך לשחק בו בערך במשך שעתיים וחצי במשחק, התרחקתי ממנו כמו מאש. מה שכן שיחקתי בו היה GTA: Vice City Stories.
Vice City Stories, למי שלא מכיר, הוא משחק ה- GTA השני שיצא ל- PSP. המשחק מתרחש קצת לפני GTA: Vice City, באותה העיר, ועוקב אחרי ויקטור ואנס – חייל שנבעט מהצבא ומתחיל להסתבך עם הצד השני של החוק. המכניקה תהיה מוכרת לכל מי ששיחק במשחק GTA אחד או שניים במהלך חייו. כך או כך, מאחר שלא נגעתי באף משחק בסדרה מאז GTA III, שמחתי על ההזדמנות לסייר קצת ב- Vice City, אותה ראיתי באופן חטוף בלבד.
האמת היא, שלא צפויות יותר מדי הפתעות לבוגרי GTA בבואם לשחק ב- Vice City Stories. האיכות היא אותה האיכות, והיא עדיין נובעת בעיקר מהעושר המטורף של דברים שאפשר לעשות. יש למשחק קו עלילה ראשי עם בערך שישים משימות, אבל בנוסף לאלה יש עוד משימות צדדיות, כנופיות שאפשר לתקוף, עבודות שאפשר להשלים (נהג מונית, שוטר… אתם כבר מכירים אותם מהמשחקים הקודמים בסדרה), והמוני סודות נוספים שחבויים ברחבי העיר. בדיוק כמו במשחקים הקודמים, מצאתי את עצמי לא פעם ולא פעמיים שוכח לחלוטין מקו המשימות העיקרי, ומבלה כמות מכובדת של זמן בניסיון לסיים איזו משימה שולית שמבקשת ממני להרוס כמה שיותר מכוניות עם אוטובוס. גם צורת השליטה מתאימה מאוד ל- PSP, ככה שהדבר המציק היחיד במעבר לפלטפורמה החדשה הוא זמני הטעינה הארוכים יותר.
לגרסה הזאת יש, למעשה, רק בעיה אחת – והיא בדיוק אותה הבעיה שהציקה לי גם ב- GTA III. אם אתם נתקעים במשימה מסוימת על קטע ספציפי, אתם בדרך כלל מבלים כמות מכובדת של זמן (עד כ- 10 דקות, לפעמים) רק על מנת להגיע לקטע שאתם תקועים בו פעם נוספת. המשחק מציע לכם מדי פעם קיצורים – אבל הם לא תמיד אפקטיביים. למשל, אם אתם מתים או נעצרים ע"י המשטרה בעת ביצוע משימה – תוכלו לתפוס מונית לאחר המקרה שתוביל אתכם ישירות אל הבחור שנתן לכם את המשימה מלכתחילה. אבל זה לא תופס אם אתם "סתם" נכשלים במשימה, וזה לא מועיל בכלל אם אתם צריכים להתחמש או לקנות מיגון כלשהו לפני תחילת המשימה. וגם אם כן תגיעו לבחור שנותן לכם את המשימה עוד פעם – עדיין תצטרכו לעשות את כל החלקים של המשימה שקודמים לחלק שבו נתקעתם (שיכולים להיות ארוכים למדי), ולספוג את כל זמני הטעינה שהמשימה תזרוק עליכם בדרך.
השטות המסתכלת הזו היא הדבר היחיד שמכתים את Vice City Stories. הוא נראה נהדר, הוא מתאים מאוד ל- PSP (בהנחה שבזמן שאתם משחקים בו אתם לא משחקים בשום משחק PSP אחר – ואז אתם יכולים להסתמך על מצב ה- Standby של ה- PSP במקום על מנגנון השמירות של המשחק) והוא יכול להעביר לכם לפחות עשרים שעות של משחק לפני שיתחיל להמאס לכם ממנו. רק באמת חבל שאחרי לא-מעט משחקים בסדרה, Vice City Stories עדיין נופל קורבן להחלטה עיצובית מעצבנת כזו. נו, מילא.
24 בפברואר, 2008 בשעה 19:34
אם הייתי עדיין לומד באוניברסיטה, הייתי קונה PSP רק בשביל GTA וטוני הוק ניידים. כי זה GTA וטוני הוק, אבל ניידים. בזמנו הייתי צריך להתפשר על המשחק הסלולרי של ספלינטר סל כדי להעביר הרצאות משעממות (ויש גבול לכמות הפעמים שאפשר לשחק באותם 10 שלבים).