אפר 22
2008
חשבתי להקדיש לכל אחד מאלה פוסט נפרד, אבל אז הבנתי שאין לי מספיק דברים להגיד עליהם. בכל אופן, תהנו:
- ב- Gamasutra עלה מאמר שהכותרת שלו היא "Fewer Mechanics, Better Game". כותב המאמר טוען כי עודף של מכניקות משחק רק מבלבל ומתסכל את השחקנים, ועל מנת ליצור משחק טוב יותר – עדיף לתת להם מגוון מצומצם יחסית של אפשרויות בכל רגע נתון. ברמה העקרונית, אני מסכים עם הרעיון שלו: מכניקות משחק שמרגישות "לא טבעיות" מביאות יותר נזק מתועלת. אבל הוא מציג את הטיעון באופן חד-צדדי מדי, ומתעלם לחלוטין ממשחקים כמו Deus Ex או GTA, שעודף האפשרויות שהם מציעים לשחקן זו הנקודה החזקה ביותר שלהם. בכל מקרה, מדובר בחומר קריאה די מעניין.
- ואם כבר הזכרנו את Deus Ex: שמוס יאנג, מהבלוג המוצלח Twenty Sided, העלה פוסט שמוקדש ל- Deus Ex: Invisible War, והסיבות שבעקבותיהן הוא פחות מוצלח מקודמו. כבר כתבתי פוסט על החוויות שלי עם המשחק כאן בבלוג, אבל שמוס מתייחס בפוסט הזה לנושא מאוד ספציפי: חוסר המשמעות של חופש הבחירה שהמשחק מציע (או לפחות, העובדה שהבחירה שהמשחק מציע לשחקן היא רק בין אופציות לא מוצלחות).
וזהו, לבינתיים.
23 באפריל, 2008 בשעה 10:36
למרות שלא קראתי את המאמר, אני לא מסכים עם הכותרת. מיעוט של מכניקות משחק זה דבר נכון ודרוש בסיטואציות מסוימות ובסוגי משחקים מסויימים, אבל לא בכולם, והרבה משחקים "גדולים" הם כאלו דווקא בגלל שיש בהם כמה מכניקות שונות בו-זמנית.
לדעתי, הדוגמא הכי טובה עד היום למשחק שיש בו הרבה מאוד מערכות ומכניקות משחק שונות שמשתלבות יחדיו לתוצאה ששווה יותר מסכום אבריה היא World of Warcraft. יש במשחק הזה לפחות עשר מכניקות שונות של משחק, רובן (גם אם לא כולן) מזוקקות קרוב לשלמות ומשתבלות זו עם זו בצורה שרק בליזארד יודעת לעשות.
ואי אפשר לומר ש- World of Warcraft הוא לא משחק מצויין או מצליח.
23 באפריל, 2008 בשעה 15:46
באופן כללי אני מעדיף משחקים עם הרבה אפשרויות וגיוון, כל עוד קל יחסית להבין אייך לגשת לכל אחת מהן. אני חושב שככל שגימר יותר מנוסה יהנה יותר ממגוון של מכניקות, כל עוד המכניקות השונות מתאימות אחת לשנייה ומשתלבות האחת בשנייה – מבחינת התאמה לעלילה ולאופי של המשחק. יש משחקים שלפעמים משלבים בין משחק פתוח יחסית למשחקונים בסגנון קאזואל, מה שיכול די לפגוע בחוויה. 😉