את הסיפור הזה כבר סיפרתי בבלוג בהזדמנות כזו או אחרת: אני מאוד מסמפט את סדרת Rainbow Six, ואת Rainbow Six: Vegas אהבתי מאוד. אז כל הטיעונים על כך שמשחק ההמשך שלו הוא בסך הכל "חבילת הרחבה במחיר מלא" לא ממש הצליחו להרחיק אותי מהמשחק. כן, מדובר בעוד מאותו הדבר – אבל אם ממש אהבתי את המשחק הראשון, זה צריך להיות בסדר, לא?
ובכן, התשובה המאכזבת היא שכן, Rainbow Six: Vegas 2 הוא ממש בסדר. הסיבה לכך שהתשובה הזאת מאכזבת היא… ובכן, ציפיתי ליותר.
אז Rainbow Six: Vegas 2, כאמור, הוא "עוד מאותו הדבר". כמו במשחק הראשון, אתם תשחקו את המפקד (או המפקדת) של צוות Rainbow Six שנשלח לעיר החטאים במטרה להתמודד עם איום טרוריסטי כזה או אחר. בצעד די מוצלח, מפתחי המשחק בחרו למקם את עלילת המשחק במקביל לזו של המשחק הקודם. לרוע המזל, בגלל בעיות מעצבנות בסאונד על המחשב שלי שגרמו לכל הדיבוב של הדמויות להיות חזק מדי, חלש מדי או סתם מהדהד בצורה קיצונית – זה מסכם את כל מה שיש לי להגיד על עלילת המשחק. כאילו, אני חושד שהיא לא משהו, אבל אני לא באמת יכול לדעת.
הדגש במשחק הוא עדיין על מערכת תפיסת מחסות, בסגנון Gears of War. למעשה, נראה שכמה פעולות הפכו את כל המערכת הזאת לאפקטיבית הרבה יותר. כעת, בזמן שאתם תופסים מחסה, אתם גם מסוגלים להשליך רימונים אל מאחורי המחסה או לפתוח דלתות שנמצאות לידו. זה די שימושי, מסתבר. עבודת הצוות, כמו במשחקים הקודמים, תופסת גם היא תפקיד לא-קטן, אבל נראה ש- Rainbow Six: Vegas 2 קצת מנסה לדחוק אותה לפינה.
הסיבה לכך, כפי שרשמתי לפני קצת יותר מחודש, היא מערכת נקודות הנסיון שהמשחק מתהדר בהן. הדמות שלכם יכולה להשתפר בשלוש קטגוריות שונות – CQB, Assault ו- Marksman. חיסול טרוריסט מטווח קרוב, למשל, יעניק לכם נקודות בקטגוריית ה- CQB, בעוד שחיסולו מטווח רחוק יעניק לכם נקודות Marksman, וחיסולו באמצעות חומרי נפץ יעניק לכם נקודות Assault. לכל אחת מהקטגוריות האלה יש מערכת דרגות נפרדת, ופרסים שונים שתקבלו עבור העליה בדרגות: מפריטי לבוש חדשים שאתם יכולים להלביש על הדמות שלכם (ולקחת למשחק מרובה-המשתתפים של Vegas 2, בשביל להראות עד כמה אתם כלים) ועד לכלי נשק חדשים שאתם יכולים להשתמש בהם במשחק.
הבעיה שהיא שאתם לא מקבלים נקודות ניסיון בקטגוריות הללו עבור הריגות שחברי הצוות שלכם מבצעים. זה לא הופך אתכם למתבודדים מוחלטים – אם תנסו לסיים את כל המשחק בלי עזרתם של חברי הצוות, סביר להניח שתגלו שמדובר במטלה כמעט בלתי-אפשרית. אבל זה כן גרם לי לנסות לפתור כל סיטואציה לבד, לפני שהתחלתי לסמוך על שיתוף הפעולה של חבריי הוירטואליים. זה לא שהפריטים שאתם מקבלים בתמורה לנקודות הניסיון האלה עוזרים יותר מדי – אבל אני לא ממש יכול להלחם בשורשיי המאנצ'קיניים ששולחים אותי לאסוף מספר גדול ככל האפשר של נקודות כאלה.
אז עד עכשיו בזבזתי שתי פסקאות על אמירה של משהו שכבר הזכרתי בפוסט הראשון שכתבתי על המשחק, בערך 4 שעות אחרי שהתחלתי לשחק בו. אבל מה שלמדתי אחרי שסיימתי את המשחק הוא שגם אם שמים את כל נושא נקודות הניסיון ושאלת ה"למה לעזאזל הם לוקחים מחיר מלא על חבילת הרחבה?" בצד, עדיין מדובר במשחק פחות מוצלח מהמשחק הקודם.
המכניקה הבסיסית של Vegas 2 היא מוצלחת. אין מה להגיד – פשוט קשה להרוס רגעים שבהם אתם וחבריכם עומדים מול שתי דלתות שונות שמובילות לאותו החדר, ומתאמים את המתקפה שלכם על החמושים העצבניים שמחכים לכם בקוצר רוח. גם הקסם של רגעים שבהם אתם מפוצצים דלת רק כדי לחסל את הטרוריסט שמחכה לכם מאחוריה נשמר. אבל עיצוב השלבים שבהם כל זה קורה לקח פנייה חדה מ"סבבה" ל"משעמם".
אחרי ש- Rainbow Six: Vegas הראה לנו פחות או יותר את כל מה שיש ללאס ווגאס להציע (קזינו, קזינו, Hoover Dam, קזינו), הסתובבו ברשת כמה תלונות על כך שבמשחק היו קצת יותר מדי… בתי קזינו. Vegas 2 לא נופל במלכודת הזו, ומציע לנו מגוון רחב של מקומות להלחם בהם, כמו תאטרון, דירת פאר או מפעל. זה אולי מגוון יותר, אבל זה גם נראה כמו כל משחק פעולה אחר, בערך. בנסיונו להיות מגוון יותר, Vegas 2 פשוט הפך את עצמו לאפור יותר. זה קצת מציק בהתחשב בעיצוב השלבים הנהדר של המשחקים הראשונים בסדרה הזאת.
חוץ מכל אלה, המנוע הגרפי של Vegas 2 הוא, איך נגיד את זה בעדינות, לא מה שהוא היה פעם. Rainbow Six: Vegas פשוט הפיל אותי מהכסא (וגרם לכרטיס המסך שהיה לי בתקופתו להעלות עשן). כששדרגתי את המחשב שלי, זה היה המשחק הראשון שהרצתי עליו בשביל לבדוק עד כמה הוא נראה טוב עכשיו (נו, אז עוד לא היה לי את BioShock). לעומתו, Rainbow Six: Vegas 2 נראה חיוור במיוחד. המודלים האנושיים נראים טוב (רוב הזמן), אבל כל השאר – חסר פירוט ומשעמם. לעזאזל, זה המנוע של Unreal. אני יודע שהוא מסוגל ליותר מזה.
אני לא יכול להגיד שהתחרטתי על הקנייה של Rainbow Six: Vegas 2. מכיוון שידעתי למה לצפות והמשחק מרובה-המשתתפים של Vegas 2 לא ממש מעניין אות
י, התחלקתי במחיר של המשחק עם דורון יעקובי. אבל אין ספק שאם הייתי משלם יותר מ- 200 ש"ח על הדבר הזה, הייתי מתעצבן. יותר מדי דברים מונעים מ- Vegas 2 להיות משחק מוצלח כמו המשחק הקודם. עדיין מדובר במשחק טוב, אבל אחד שבהחלט לא שווה את תג המחיר הגבוה שלו.
8 ביוני, 2008 בשעה 10:16
כל הקטע עם הדלתות דיי נימאס לי כבר ב SWAT 4 …
8 ביוני, 2008 בשעה 10:35
עידן, אני חושב שהיית צריך לנסות אותו ב XBOX360 למרות שאני עוד לא ניסיתי. אם אתה רוצה את המשחק הראשון ל 360, דבר איתי ב LIVE, אני ממש אהבתי אותו – כולל המשחק רשת. בברכה שפי
8 ביוני, 2008 בשעה 12:26
שפי, סלח לי על הקבעון – אבל אני עדיין מסתכל על ה- PC בתור הפלטפורמה הטובה יותר ל- FPS-ים. קשה לי לראות איך הוא היה משתפר על ה- Xbox.
לא שאני שולל את האפשרות. אבל כרגע יש דברים שיותר דחוף לי לשחק מאשר משחק שכבר סיימתי על ה- PC פעם וחצי. 🙂