מהיום הראשון בו פתחתי את הבלוג, שמרתי מקום של כבוד ל- Geometry Wars. מדובר במשחק שגם היום, 950 חיקויים אחרי, עדיין נותר הנציג המבריק ביותר של ז'אנר ה- Arena Shooters. או לפחות, זה היה המצב – עד ש- Geometry Wars 2 הגיע.

העיקרון נותר אותו העיקרון: אתם משחקים חללית קטנה, בצורת צבת, שנעה בזירה מלבנית שמתמלאת בהדרגה בהמוני יצורים. עם הג'ויסטיק השמאלי אתם מזיזים את החללית. עם הג'ויסטיק הימני אתם בוחרים את כיוון הירי שלכם. עם העיניים שלכם אתם מנסים לאתר את החללית שלכם בתוך סבך האורות האפילפטי שמכונה "שדה הקרב".

ואז, בהדרגה, אתם מתחילים להבחין בתבניות בתוך מערבולת הצבעים ההזויה הזאת. הקולות שהיצורים משמיעים כשהם מופיעים, הצבעים שלהם – כל אלה נותנים לכם אינטואיציה לגבי סוג האיום שאתם מתמודדים איתו בכל רגע נתון. ואתם תצטרכו את האינטואיציה הזאת – כי כשהמסך כולו נהיה עמוס בצורות וצבעים, ושובל ההרס שאתם משאירים בשדה הקרב הופך לסממן היחיד בנוגע למיקום שלכם, האינטואיציה הזאת היא מה שיעזור לכם לשרוד את השניות הקריטיות הנוספות לצורך שבירת השיא הקודם שלכם. זה כיף, זה מקפיץ את רמת האדרנלין בדם, ולעזאזל – זה ממכר.

בהשוואה למשחק הקודם, השינויים הראשונים נראים כקוסמטיים בלבד. כמה יצורים חדשים. החורים השחורים יוצרים גל הדף שהורג יצורים סביבם כשמפוצצים אותם. ה- Multiplier שקובע את הניקוד שאתם מקבלים עבור הרג של כל יצור לא חסום ב- x10. דברים קטנים כאלה.

אבל מהר מאוד מגלים ש- Geometry Wars 2 מצליח, למרות הדמיון הרב, ליצור חווית משחק שונה מספיק בשביל להצדיק את המשחק החדש. הסיבה העיקרית לכך היא הופעתם של ה- Geoms – נקודות קטנות שמופיעות לאחר שאתם מחסלים יצורים, ומעלות את ה- Multiplier שלכם. התוצאה היא שבשביל להגיע לניקוד גבוה באמת, תהיו חייבים לסטות מהמסלול הבטוח שאתם בדרך כלל יוצרים לעצמכם. אבל ה- Geoms הם לא האחראים היחידים לשינויים הקלים שבהם המשחק מתנהל. אחד היצורים החדשים, למשל, הוא חץ כתום שנע במסך לאורך קווים ישרים. בהתחלה זה לא נראה הרסני מדי, עד שמבינים שהמסלול שלו דורש מכם להזהר הרבה יותר אם אתם מנסים את הטקטיקה שעבדה כל כך טוב במשחק הראשון: טיסות מעגליות מסביב למסך. יצורים נוספים שיכריחו אתכם לסטות מהמסלול הם ה"שערים": פסים לבנים שאם אתם עוברים דרך האמצע שלהם, הם יעזרו לכם ע"י חיסול של כמה מהיצורים שנמצאים סביבכם, אבל אם אתם נוגעים בקצוות הצהובים שלהם? חבל, דווקא הלך לכם טוב לרגע.

אז הדינמיקה קצת השתנתה, ושחקני Geometry Wars מנוסים (ואפילו כאלה ממוצעים-מינוס, כמוני) יצטרכו ללמד את עצמם כמה טריקים חדשים בשביל לשרוד בשדה הקרב של Geometry Wars 2 ולהגיע להישגים מכובדים כמו בעבר. אבל ההנאה הגדולה מהמשחק החדש לא נובעת רק משיטת המשחק שהשתנתה מעט. ההנאה האמיתית מגיעה מהעושר שהוא מציע לשחקן. אם תרצו, תוכלו להשקיע את אותה כמות הזמן ששרפתם על Geometry Wars המקורי במצב משחק אחד בלבד: מצב ה- Evolved, שפועל בצורה זהה למשחק המקורי. גם מצב ה- Deadline דומה לו למדי, והוא מחליף את מגבלת הפסילות שהיתה במשחק המקורי במגבלה של שלוש דקות, שבמהלכן תנסו להשיג מספר גדול של נקודות ככל האפשר.

המצבים האחרים מציעים כבר חוויה שונה לחלוטין. Waves הוא ללא ספק החלש מבין השישה – הוא מעמת אתכם בעיקר מול קווים ישרים שמורכבים מ"חצים", ואז מעלה בהדרגה את התדירות שבה הקווים האלה מופיעים. King הוא כבר מוצלח יותר: הוא נותן לכם לירות רק מתוך אזורים עגולים שמופיעים על המסך, אבל סוגר את האזורים האלה מספר שניות לאחר שאתם נכנסים לתוכם.

אבל המצבים המוצלחים ביותר ב- Geometry Wars 2 הם, לדעתי, Sequence ו- Pacifist. מצב ה- Sequence נותן לכם עשרים שלבים קבועים שאתם צריכים לסיים, כשכל אחד מוגבל לשלושים שניות. כל אחד מהשלבים האלה שונה מאוד באופי, וע"י מיקום יצירתי של המפלצות על המסך – מכריח אתכם לאמץ טקטיקות שונות בכל שלב ושלב. Pacifist שולל מכם את האפשרות לירות, ומתחיל למלא את המסך במפלצות וב"שערים", שבאמצעות מעבר דרכם אתם יכולים לחסל את המפלצות הללו. חוסר הצורך להתמודד עם ירי במקביל לטיסה אולי פוגע באחת מאבני היסוד של Geometry Wars, אבל המשחק ב- Pacifist הוא כל כך מותח עד שהוא במהרה ישכיח מכם את חדוות הירי שמאפיינת את מצבי המשחק האחרים, ויחליף אותה בסיפוק שנובע מהתחמקויות בלתי-אפשריות מגושי יצורים שממלאים את כל שדה הראייה שלכם.

ולכל אלה, מתווסף הטאץ' הגאוני עליו כבר דיברתי בעבר: אם אחד מהחברים שלכם, חלילה, עוקף את הניקוד שלכם באחד ממצבי המשחק – Geometry Wars 2 ידאג להזכיר לכם את זה בכל הזדמנות. בתפריט הראשי – תראו אותו מככב מעליכם ברשימה השיאים של מצב המשחק הזה. בתוך המשחק עצמו – תראו את השם שלו מופיע בפינה הימנית-עליונה של המסך. בהשוואה למשחק הקודם,
Geometry Wars 2 דוחף בצורה הרבה יותר חזקה את המרדף אחרי ה- High-Score הבא. וזה עובד.

ל- Geometry Wars 2 יש גם אפשרות נחוצה בהחלט של משחק מרובה-משתתפים – גם תחרותי, גם שיתופי, וגם שיתופי-מאוד (שחקן אחד מטיס את החללית, שחקן שני יורה). האפשרות הזאת לא עובדת ברשת, אלא רק בצורה מקומית, וזה מאוד תמוה ומוזר – אבל עדיין כיף. הדיווח המלא בנושא יגיע בשבוע הבא – כשערב ה- Geometry Wars 2 שאני ודני מתכננים יתבצע סוף כל סוף, אבל גם כששיחקתי עם שחקן שלעולם לא נגע ב- Geometry Wars 2, המשחק השיתופי עדיין היה כיף למדי.

אפילו הגרפיקה של Geometry Wars 2 עברה כמה שינויים קטנים, שיוצרים למשחק תחושה אחרת לגמרי. כאן, אני לא בטוח כל כך שהשינוי הוא לטובה. Geometry Wars 2 הוא עמוס יותר – עם יותר צבעים מרצדים על המסך ויותר פרטים שממלאים את שדה הראייה שלכם. Geometry Wars תמיד הפך, בשלבי המשחק המתקדמים, לגוש צבע אחד גדול – אבל אני חושב שאני בכל זאת מעדיף את המראה ה"נקי" יותר של המשחק המקורי על פני זה של המשחק החדש. גם המוזיקה של המשחק החדש, לדעתי, פחות מוצלחת ממוזיקת ה- "Evolved" המקורית (שבאמת מלווה את מצב ה- Evolved ב- Geometry Wars 2). אבל אלה נושאים סובייקטיביים, וקשה לי להגיד שהם צריכים להשפיע על הדעה שלכם בצורה כזו או אחרת.

בשורה התחתונה, עבור 800 נקודות (~עשרה דולרים), אין ספק שכדאי לכם לקנות את Geometry Wars 2. הוא כיפי. הוא ממכר. הוא עמוס בתוכן (עד כמה שמשחק מסוגו יכול להיות עמוס בתוכן). הוא מעוצב בצורה נפלאה. אם אהבתם את המשחק הראשון, תאהבו גם את המשחק השני. אם לא שיחקתם במשחק הראשון, המשחק השני הוא הזדמנות מצוינת להתוודע לפלא הזה. ואם לא אהבתם את המשחק הראשון… מה לא בסדר אתכם, תגידו לי?