יובל בירב מ- Vgames בילה קצת עם Google Trends, והגיע למסקנה מדאיגה: אין גיימרים בארץ. או לפחות, אין גיימרים בארץ שמעונינים לקרוא תוכן בנושא משחקים באינטרנט. תמונת המצב הזאת מציגה מציאות עגומה ביותר לאתרי המשחקים הישראליים: לטענת בירב, אי אפשר למשוך קהל באמצעות תוכן איכותי בנושא משחקים. בשביל למשוך קהל, צריך להשתמש באייטמים זולים, במערכת קהילות ובאזור מכובד של משחקי פלאש שפונים לשחקנים מזדמנים. תוכן איכותי? באמת, אי אפשר להרוויח מזה כסף.
והנה שני הגרושים שיש לי להוסיף בנושא: זה לא שאין בישראל גיימרים. יש הרבה יותר מהרבבה שבירב מציין בפוסט שלו. מה שאין בארץ זה תרבות אמיתית הסובבת את עולם הגיימינג.
כל הגיימרים האלה, שאני באמת רואה בכל מקום, משחקים לא-מעט במחשב או בקונסולה שלהם – לא המון, אבל גם לא מעט. מה שהם לא עושים זה לתת לזה להשפיע ולו במעט על חייהם מהרגע שהמשחק נגמר. הם לא הולכים לקרוא כתבות על המשחקים. הם לא מדברים עליהם במקום העבודה. או עם חברים. הם לא מתעניינים יותר מדי במשחקים חדשים – ומעדיפים לשחק במותגים שהם מכירים כמו Command & Conquer או Warcraft. על כל גיימר שאני מכיר שמביע התעניינות פעילה בתחביב שלו, אני מכיר לפחות ארבע או חמש גיימרים מהסוג שתיארתי פה למעלה. זה אולי לא סטטיסטיקה מדוייקת, אבלזה כל מה שיש לי להציע.
הסיבה לכך שהמשחקים האלה נשארים משהו שמשחקים במשך חצי שעה או שעה ואז מניחים בצד לשבוע היא שבאמת אין בתרבות שלנו שום התייחסות רצינית למשחקי מחשב וקונסולה. אנחנו מדינה שמקדשת את ההתעסקות בפוליטיקה, או תוכניות ריאליטי זולות, או משחקי כדורגל בשבת. אבל כפי שטענתי בטור "אנחנו האספסוף" שכתבתי לגיימר לפני כשנה וחצי, אין לנו שום דיון ציבורי ברמה סבירה בנושא בידור אלקטרוני. כל מה שיש לנו זה התייחסות משפילה מצד המיינסטרים.
אבל הנה אני מגיע לחלק של Gamer ו- Vgames בסיפור הזה. בהרבה מאוד מובנים, שני האתרים האלה הקדימו את זמנם. כבר לפני כמה שנים, הם התחילו ליצור במה לדיון בנושא שבו לא היה שום דיון בארץ. הם איגדו לתוכם קבוצות שגילו שיש להם המון תחביבים משותפים. כל מה שנשאר זה ליצור סוג של פידבק בין האתרים האלה לקהל שלהם: הקהל יגדל, התוכן ישתפר, ולאט-לאט הגיימרים בארץ הזאת יתחילו להדחק יותר ויותר למיינסטרים.
אבל זה לא קרה. המציאות שאותה אתרי המשחקים הישראליים ניסו ליצור לא התממשה סביבנו. אני לא בטוח למה. אולי זה הפיראטיות שמתפשטת בכל חור בארץ. אולי, כפי שלא-מעט גולשים בגיימר טענו בעבר, גיימרים בארץ פשוט מפסיקים להשקיע בתחביב שלהם בצורה רצינית בגיל 18 (מסיבות מובנות) ואף פעם לא חוזרים אליו לאחר מכן. אולי באמת הגענו כבר לכל הגיימרים בארץ (אם כי אני מטיל בזה ספק, כפי שאמרתי קודם לכן).
כך או כך, אתרי המשחקים הישראליים נשארו קצת תלויים באוויר. היתה תקופה שהיה להם את הכל – ביקורות אקסקלוסיביות (מאוד התרגשתי כשפרסמתי בגיימר את הביקורת השנייה בעולם על Command & Conquer: Generals), הצצות מוקדמות, מסיבות רשת גדולות בכל כמה חודשים. אבל הגידול בקהל שהיה צריך ללוות את העלייה באיכות התוכן סירב להגיע. וכשזה קרה, הסיבות להשקעה בתוכן איכותי באמת הלכו ופחתו.
אין שום דרך להמלט מההשלכות הכלכליות של הניסיון האמיץ לחזק את תרבות הגיימרים בארץ באמצעות תוכן איכותי. במצב הנוכחי של הקהילה, אין לי ספק שאם הם רוצים להצליח כלכלית, על Gamer ו- Vgames להציג המון תוכן וידאו, משחקים להורדה ומערכות פורומים מוצלחות. ייצור של תוכן מוצלח בעברית זו מטרה נעלה, אבל אחת שלא בטוח שאתר מסחרי מסוגל להרשות לעצמו, היום.
היחידים שכן מסוגלים להרשות לעצמם לייצר את התוכן הזה הם אלה שלא מלווים אותו בשיקולי רווח והפסד. אלה שמסתכלים בצורה מפוכחת על סיכוייהם להצלחה כלכלית בעקבות פרסום התוכן, ומייצרים אותו בהתנדבות במטרה לחזק את הקהילה הקטנטנה שבכל זאת הצליחה להתפתח פה. אני מדבר על אלה שכותבים היום באתרי הבלוגיימינג הישראליים. זה סיכוי קלוש, אבל אולי הם יצליחו להזיז פה משהו.
אחרי הכל, זו הסיבה שאני כותב פה בכלל.
8 בספטמבר, 2008 בשעה 6:09
לא יכול להיות פשוט שהגיימרים הישראלים צורכים את עיתונות המשחקים שלהם מחו"ל? עם כל הכבוד לגיימר וויגיימז, הם לא נותנים את מה שאפשר לקבל הרבה יותר בקלות באתרים הגדולים בחו"ל. כן, הם בעברית, אבל גיימרים רציניים (כלומר, אנשים רציניים שהם גיימרים) בין כה וכה כנראה יודעים אנגלית ברמה מספקת.
8 בספטמבר, 2008 בשעה 6:56
יכול להיות. בטח שיכול להיות. אבל תקרא את הפוסט של יובל – הסטטיסטיקות מראות שזה כנראה לא מה שקורה.
8 בספטמבר, 2008 בשעה 7:33
בלי קשר לאחוזי הכניסות הנוכחיים לאתרים מחו"ל, כל הגישה של הטור ההוא הייתה לוקה. גם בטור וגם בתגובות, יובל חזר על המאנטרה "אנחנו היינו בסדר, אנחנו הגשנו תוכן איכותי, זו הכל בחירת הקהל." אישית, אני עדיין לא ראיתי אתר בארץ שבאמת מצליח להעלות תוכן איכותי ומעניין באופן רצוף, כך שהוא משך אותי לקרוא אותו באופן קבוע. חלק מהעניין הוא באשמת הקוראים – יעיד כל כתב שהשקיע זמן ומחשבה בכתבה שאחר כך זכתה לתגובות בסגנון "אבל זו רק דעתך!", שלא להכנס לטווח התגובות הבאמת-מטומטמות שכולנו ראינו. התוצאה של זה היא שגם לכתבים, בסופו של דבר, פחות אכפת ממה שהם כותבים. אם לא אכפת להם, הם ייכתבו באופן שטחי וסתמי, וזו "אשמתם". כבר שנים שמה שרואים בכותרות האתרים זה כתבות שנראות כאילו כל מטרתן היא למלא מקום, וזו בחירת ו"אשמת" העורכים. יובל דיבר על כך שגם בתקופה שהיה בויגיימז תוכן איכותי ומושקע – אני לא יודע. אני לא הכרתי תקופה רציפה ומלאה כזו, וזה הוא שבכך מעיד על איכות התוכן הנוכחית באתר.
כמו שאמרת, חלק מהמטרה של גיימר וויגיימז הייתה לחנך את הקהל. אישית, אני חושב שהמטרה הזו נשכחה, ברובה. הנושא נבדק והתגלה שהקהל יותר עקשן מהכותבים. הקהל ניצח, הכתבות סתמיות, אין חינוך – אולי רק של הכתבים על ידי הקהל. הידד.
8 בספטמבר, 2008 בשעה 7:49
עידן, אתה רואה את הפס האדום הזה בגוגל טרנדס שאמור לייצג את גיימר?
הוא לא. הוא לא קשור למציאות בכלל. לא רק שהנתונים שלו לא נכונים באופן נקודתי, הוא גם מייצג מגמות שלא היו ולא נבראו.
אני בכלל לא הולך להכנס לסיפור Gamer VS Vgames (כי אתה כל כך שונא שזה קורה אצלך בבלוג…), אבל די שאומר כי להגיע למסקנות כלשהן לגבי אתרי גיימינג בכלל, ואתרי גיימינג ישראליים בפרט, על פי הסטטיסטיקה האקראית והלא אמינה של גוגל טרנדס… זה מעשה שהוא קצת תמוה בעיני.
8 בספטמבר, 2008 בשעה 9:37
ובהרחבה על דבריו של אילן – בדיקה בגוגל טרנדז מגלה שאף אחד מישראל לא נכנס ליורוגיימר, RPS, קוטאקו, גיימספיי ופיילפלנט. ליתר דיוק – no data available. כנראה שהמידע באמת לא מאוד אמין. גם אם תבדקו, תגלו שגוגל טרנדז קובע שכמות הכניסות היומית לויגיימז מישראל היא בין 7 ל14 אלף כניסות ייחודיות, בזמן שמכל העולם – כפליים מכך. האם חצי מהקהל של ויגיימז חי בחו"ל? לא סביר. בנוסף, לאתרים שציינתי יש עד מאתיים אלף כניסות ביום – "רק" פי עשר מלויגיימז. בהתחשב בגודל הקהל הפונטציאלי שלהם (הגיימרים דוברי האנגלית מול הגיימרים דוברי העברית), עוד פעם – לא סביר.
8 בספטמבר, 2008 בשעה 11:39
סטטיסטיקות או לא, על זה שאין תרבות משחקים בארץ אין הרבה ויכוח.
לדעתי אנחנו צריכים לארגן אירוע משחקים ענק (לא רק לאן פארטי, ממש אירוע שגם ילדים קטנים ומבוגרים לא גיימרים יוכלו לבוא ולהנות), אבל זה יקרה אם ויגיימס וגיימר ישתפו פעולה (ושווה להם).
לגבי עצמי, אני לא קורא את הביקורות בשני האתרים. לא כי הנושא לא מעניין אותי, אלא שרוב הכתבות הן ביקורות או חדשות, דברים שאני קורא מוקדם יותר באתרים האמריקאיים.
אם היו כתבות קונספט, כלומר אם היו כותבים תוכן מקורי על משחקים במקום כתבות שפונות לקהל הרחב ומעניינות אף אחד, דווקא אז הייתי קורא.
8 בספטמבר, 2008 בשעה 11:47
היי חבר'ה,
אני שמח שהטור שלי מעורר דיון, זה חשוב – זו היתה המטרה.
כמה נקודות ששווה להתייחס אליהן:
א. לגבי המידע מגוגל טרנדס – ובכן, אני באמת לא יכול לחתום על האמינות שלו, אבל אין לי מידע שסותר אותו. אני יודע שהוא פחות או יותר עולה בקנה אחד עם מה שאני מכיר ממקורות נוספים. לדוגמא, לפני שנה ומשהו קנינו סקר של קומסקור לגבי כניסות לאתרי משחקים בעולם מישראל, והנתונים היו דומים. זה הפתיע אותי מאוד אז, וזה עדיין מפתיע אותי היום, אבל זה עקבי. להגיד ש"הנתונים לא אמינים" ובזה לפתור את הבעיה בלי שיש נתונים מתחרים טובים יותר, זה לקבור את הראש בחול.
היה נחמד אם גיימר היו אי פעם משחררים נתונים מספריים אמינים כלשהם לגבי הגלישה באתר, כדי שיהיה בסיס להשוואה, ועדיף ממערכת מוכרת (נגיד, גוגל אנליטיקס שהופך לסטנדרט דה-פקטו היום). את הנתונים שלנו מויגיימס אתם מכירים, ולמרות שהם באמת לא קרובים לאלו של הטרנדס מבחינה מספרית, המגמות דווקא כן. אגב, שימו לב שאת המספר 10,000 לא לקחתי מהטרנדס, אלא מההערכות לגבי הגלישה בויגיימס. ואני מוכן להודות שהייתי קצת שמרני – הערכה אולי טובה יותר תעמוד באיזור ה- 15,000 קוראים שמגיעים לויגיימס באופן קבוע, מתוך מעל 600,000 יוניקים בחודש.
ב. מספר מגיבים לטור, כמו שחר, טענו שזו גישה לא נכונה לבוא ולומר "אנחנו היינו בסדר ועשינו את המקסימום, זה הקהל שלא בסדר". למרות שאני מסכים בעקרון לכך שלזרוק את האשמה על הלקוח זה לבחור בדרך הקלה, יש לנו כאן (לי ולכם) הרבה שנים של נסיון במהלכן האסטרטגיות של פרסום תוכן השתנו והתפתחו. למשל, היו ימים שבהם פירסמנו בויגיימס שש חדשות וכתבה או שתיים כל יום. היו ימים שבהם פרסמנו רק חדשה או שתיים, ובחודשיים האחרונים ניסיתי טקטיקה של פרסום 10 אייטמים בממוצע ביום (ממגוון סוגים). גם בגיימר דברים השתנו עם הזמן. ועדיין, בשנתיים וחצי האחרונות אני יושב מדי יום מול הסטטיסטיקות כדי ללמוד מה עובד ומה לא, והשורה התחתונה שלי היא שאין קוראים. כלומר, כל הזמן יש עוד ועוד קוראים, אבל אפילו אם נשתגע ונדבר על 25,000 קוראים – זה עדיין טיפה בים יחסית לכמות הגיימרים שאמורה להיות בישראל.
ג. כנ"ל לגבי כל התגובות שאומרות "אין מספיק תוכן" או "התוכן לא מספיק איכותי, תשקיעו יותר". היו זמנים עם יותר תוכן ותוכן יותר "איכותי" (ובמילה הזו אני רק רוצה לומר שהיו כתבות שאופיין התאים למה שהקוראים חושבים שהוא "איכותי"), ולמרות זאת לא היו הבדלים משמעותיים כלשהם בצורה הגלישה באתר. אני מסיק מזה שלמרות שהקהל שמחפש "איכות" הוא קולני, הוא די קטן, וההשפעה שלו על הנתונים בטלה בשישים יחסית להמוני ילדי-GTA ודומיהם. כמו כן, במשך כל השנים, אפילו בימים שבהם היה מקובל לכתוב כתבות ארוכות באינטרנט, הנתונים הראו שרוב הגולשים נכנסים לכתבה של 1,500 מילה, גוללים למטה כדי לראות את הציון, ויוצאים.
ד. ובהמשך ל- ג' – כמו במקרים רבים, מתברר שבני אדם לא באמת יודעים מה הם רוצים. הם חושבים דבר אחד, אבל בפועל עושים דברים אחרים לגמרי. הם חושבים שהם רוצים ביקורות "מושקעות", אבל מתרחקים מכל כתבה שאורכה עולה על 500 מילה (ופה אני אופטימי – יש מי שיאמר שאייטם מעל 150 מילה כבר לא עובר היום באינטרנט). הם סולדים מכותרות סנסציוניות – אבל אלו הכותרות שעובדות הכי טוב ופי כמה וכמה מכל כותרת עניינית.
ה. וסוף סוף אני מגיע להגיב על הטור המצויין של עידן – אני יכול לומר בשם ויגיימס, ואני מניח שגם בשם גיימר, שאנחנו לא מוותרים על תוכן בעברית למרות שזה בברור לא כלכלי. אני ממש לא התייאשתי מכתיבת תוכן, בכל זאת זה מה שאני עושה במשרה מלאה כבר הרבה שנים. השאלה שלי היא, אחרי שהשלנו מעצמנו את האשליות הנאיביות ש"תוכן איכותי מושך קוראים" ושמה שעושים אתרים נערצים בחו"ל זה מה שגם אנחנו צריכים לעשות – מה עכשיו? לאן ללכת?
8 בספטמבר, 2008 בשעה 13:11
ובכן, אפשרות אחת היא תרגום כתבות לאנגלית. זה יאפשר למשוך קהל ותשומת לב מחו"ל, גם אם מינימלי, ובכך להשיג הכרה בעולם – הכרה שתאפשר להשיג משחקים ואייטמים בלעדיים ויוצאי דופן ובכך ליצור יותר תוכן ייחודי, שיצדיק כניסה דווקא לאתר הנ"ל. מצד שני, זה חתיכת פרוייקט – שאני זורק רק כאפשרות מאוד תאורטית.
8 בספטמבר, 2008 בשעה 13:18
כן שחר, אתה רק שוכח ש VGAMES מתרגמים הרבה מהדברים שלהם מאנגלית, ואין ספק שכותבי הביקורות גם קוראים ביקורות באנגלית לפני שהם כותבים בעברית, אז לא נראה לי שלתרגם אנגלית לעברית ואז עברית לאנגלית זה יעיל 😛
8 בספטמבר, 2008 בשעה 13:27
אני לא יודע כמה מהתוכן של ויגיימז (או גיימר) מתורגם, ואני יודע שלפחות לגביי, כשאני נסמך על מקורות לועזיים אני משתדל לפחות להצליב מקורות – כך שבכתבה יופיע מידע שלא הופיע בכל אחד מהמקורות. אני מאמין שגם שאר הכתבים עושים זאת, ולא פשוט מתרגמים ישירות – כי זה כבר מביא לבעיות אחרות, של זכויות יוצרים ושכאלו. מעבר לזה, גם לויגיימז וגם לגיימר לא חסר תוכן מקורי, וחלקו מאוד מוצלח. אני די בטוח שהתוכן המקורי עולה בכמותו על התוכן שפשוט מתורגם.
8 בספטמבר, 2008 בשעה 14:49
אני אתייחס פה ישירות לטור שלך ולא לזה של יובל (אם כבר מזכירים את זה: שים לב שעם כל הקישורים ששמת פה, שכחת דווקא לקשר אל הטור המקורי של יובל…)
השאלה המרכזית פה היא בעצם מה התפקיד של ויגיימס וגיימר (והאם הם בכלל הקדימו את זמן. אני חושב שהם דווקא הגיעו קצת באיחור אופנתי כמו כל אספקט באינטרנט שעשה עליה לארץ). האם הם באים לשקף את התרבות כמו שהיא מצטיירת אצל הגיימר (או הלא גיימר) הממוצע (או הלא ממוצע) שעליו אתה מספר? או האם הם אמורים להעשיר אותו ולהרחיב את הדיון התרבותי על תחום הגיימינג. מה החזון שלהם? מה הם רוצים להעביר בעצם?
הבעיה הכי גדולה שאני חושב שקיימת כאן היא תופעה שידועה בשם Maketing Myopia (חפשו בויקיפדיה) או "קוצר ראייה שיווקי", שנובע מכך שרוב העסקים בעצם מוגבלים בתפיסה/הבנה צרה של הסביבה שבה הם נמצאים. זה דומה לתסמונת הInvestor Myopia שכל מי שמשקיע בבורסה יכול לסבול ממנה, המתבטאת בכך שהם עוקבים אחרי תנודות רגעיות במדדי מניות וקובעים את האסטרטגיה שלהם לפיהן במקום להסתכל לטווח הארוך.
זה אולי נשמע לא קשור, אבל אני חושב שמדובר פה על אותו סיפור בדיוק: המספרים שמציג יובל מוכיחים לנו את זה. הוא מצפה פתאום להשיג גידול מיידי בעקבות כתבה איכותית שפונה לגיימרים, וגם אתה מנסה להסביר שהגידול בקהל היה צריך ללוות את העלייה באיכות התוכן. אבל זה לא תהליך רגעי, ובניגוד לכתבה על ציצים שתמיד תצליח להביא פתאום מספר לא פרופורציונלי של כניסות אבל אין לה בד"כ ערך גדול לטווח הארוך (למעשה, חלק מהתגובות אליה תמיד יהיו "אני לא מאמין שהתדרדרתם לזה! עכשיו אני עוזב את האתר!"), לתוכן איכותי לוקח זמן לחלחל ולקהל שיגיע לאתר בצורה עקבית לוקח זמן להגיע וזה מצריך לא מעט עבודה (ובניגוד מוחלט, קל מאד להבריח את אותו הקהל).
האם יש לאתר מסחרי אינטרס להשקיע זמן ומאמץ בניסיון למשוך את אותם אנשים, כשבמקביל הוא יכול לתפוס נפח גדול יותר באמצעות משחקוני פלאש? זה מאד תלוי. השאלה הגדולה היא כמו שאמרתי קודם: מה החזון של האתר, ולמי הוא מכוון. האם עדיף 10,000 גולשים שמעוניינים בכתבות איכותיות וידונו בהן באתר, או 100,000 גולשים שמשחקים במשחקי פלאש? יש גם שיקולים מסחריים מאחורי המספרים האלו. אבל אני די בטוח שה10,000 גולשים האלו שהחיים שלהם נסובים די הרבה סביב תרבות משחקים, הם בדרך כלל קהל שיותר קורץ גם למפרסמים מאשר 100,000 המשחקים במשחקי פלאש.
אני אנסה להסביר את זה דווקא בדוגמא אחרת (מעולם המשחקים כמובן) לחשיבה על הלקוחות: אנשי חברת Stardock הסבירו פעם, שכשהם מפתחים משחק הם חושבים בראש ובראשונה על הלקוחות שלהם, ולא על מי שישחק במשחק בפועל (כלומר גם פיראטים). הם מנסים להתאים את החוויה לפרופיל של המשתמש שיקנה את המשחק שלהם, ולא בהכרח לזה שיוריד אותו. ובסופו של דבר זה גם עובד להם: בעולם הPC הכביכול מוכה פיראטיות (ואני אומר כביכול בכוונה, זה לא המצב בפועל), הם מצליחים למכור מצויין את המשחקים שלהם בלי שום הגנות נגד פיראטיות ומנגנוני DRM דרקוניים. אולי גם אתרי המשחקים הישראלים צריכים לשאול את עצמם מי הלקוחות שלהם, ומי סתם עוברים בסביבה.
הערה אחרונה היא לגבי הבלוגיימינג הישראלי: אתה צודק כשאתה מציין שמאחר ואלו לא מונעים מאינטרסים כלכליים אז יש להם סיכוי לנסות לייצר תוכן איכותי. מצד שני, מאחר ואין להם אינטרס כלכלי הם תלויים בטוב ליבם של בעלי הבלוגים ובזמן החופשי שלהם. בשורה התחתונה – מעט מאד מהבלוגוספירה הישראלית בנושאי הגיימינג פעילה. אני חושב שלמעשה אתם היחידים שמעדכנים על בסיס לפחות שבועי ולאורך תקופה ארוכה (וגם במקרה שלכם, מדובר בקבוצה של אנשים ולא באדם בודד). אם תסתכלו על הבלוגים האחרים בעברית, המצב לא מזהיר במיוחד ורובם נינטשו בשלב כזה או אחר.
8 בספטמבר, 2008 בשעה 16:41
גיא,
ויגיימס פעיל כבר תשע שנים, ודאג לכל אורך התקופה לשמור פחות או יותר על אותו קו עריכה ששואף גבוה ודורש איכות. כך גם גיימר. אני לא חושב שטווח ראיה של תשע שנים נכנס להגדרה של Marketing Myopia. אם אין לנו יותר מ- 15,000 קוראים, זה לא בגלל שלא ניסינו למשוך אותם לאורך זמן. זה בגלל שגיימרים ישראלים לא קוראים. זו לפחות דעתי.
8 בספטמבר, 2008 בשעה 17:28
אני אולי מפספס משהו, אבל עידן – שמת איפשהו בפוסט לינק למה שיובל כתב?
8 בספטמבר, 2008 בשעה 17:42
אגב, יכול להיות שהעניין אינו דווקא קוצר הראייה השיווקי, אלא קוצר הראייה של הקהל. בואו נגיד שאני נכנס לאחד מהאתרים, ולא מוצא שם, כרגע, כתבה מעניינת. סביר שלא אכנס אליו מחר, גם אם תעלה בו כתבה שתעניין אותי – פשוט מפני שלא אדע עליה. זה לא שיש מחסור בכתבות מעניינות, אלא בעובדה שהן לא מופיעות בתדירות קבועה, וכאשר הן עולות, לא נוצר סביבן דיון אמיתי. תגובות אינן המקום המתאים לדיון – קשה מספיק לעקוב אחריהן – ואם אני לא כבר חבר בקהילה, סביר להניח שלא אכנס לפורום לדון בכתבה. לעומת זאת, אם יהיה דיון בכתבה, או לפחות הפניה אליה, במקומות בהם אני כן קורא – אתרי חדשות, בלוגים ושכאלו – סביר להניח שהייתי רואה אותה.
זה המצב שלי עם רוב הכתבות שעולות גם באתרים בחו"ל – לרוב לא אגיע לכתבה שלא הופניתי אליה ע"י מקור אחריו אני כן עוקב. כך שבדרך כלשהי, יכול להיות שהאתרים אפילו תלויים בבלוגים – וכל דיון שכזה בבלוג, עושה בעיקר חסד לכתבה אותה הוא סובב.
8 בספטמבר, 2008 בשעה 19:27
צודקים המגיבים שציינו את זה – אבל בהתחלה לא קישרתי לפוסט המקורי של יובל בירב. אז עכשיו יש קישור בגוף הפוסט, וליתר ביטחון, יש אחד גם פה:
http://blogs.vgames.co.il/games/?p=154
8 בספטמבר, 2008 בשעה 20:13
מה ששחר כותב מדגים בעצם את המיופיה שאני מדבר עליה:
אם קורא נכנס לאתר ולא מוצא בו כתבה מעניינת, הוא לא יכנס אליה מחר.
גם אם לויגיימס יש כתבות איכותיות (ואני מסכים שיש כאלו לא מעט לאורך השנים. זכורה לי במיוחד סדרת הכתבות על משחקים כן/לא אמנות), הבעיה היא התדירות שלהן והעובדה שלא תמיד יראה אותן קורא מזדמן שנכנס לאתר.
לכן דיברתי על קוצר ראייה שיווקית: הציפייה שכתבה אחת, טובה ככל שתהיה, תשנה את המצב ותכניס פתאום 10000 קוראים שיהפכו לקוראים פעילים של האתר, היא ציפיה מוגזמת. כמו בעולם השיווק ועולם ההשקעות, צעדים כאלו צריך לבצע בצורה עקבית ועם אסטרטגיה ברורה לאורך זמן, בלי להסתכל על טרנדים רגעיים בגוגל.
יובל – תגובה יותר מפורטת וארוכה כמו הגלות הוספתי בפוסט המקורי שלך. קריאה מהנה.
8 בספטמבר, 2008 בשעה 20:19
אני נוטה להסכים עם התגובה האחרונה של שחר: העובדה היא שלעקוב אחרי הסטטיסטיקות ולנסות להסיק מזה משהו ברמה המיידית זה בלתי אפשרי. שני האתרים לא נמצאים על הרדאר של מרבית קהל היעד הפוטנציאלי, כך שזה שהיום אתה מחליט לפרסם שבע כתבות איכות לא אומר כלום לגבי צרכני כתבות הגיימינג האיכותיות שיגיעו או לא יגיעו אליכם. ההפך הוא דווקא לא נכון. אם יש אתר שאני קורא בקביעות ויום אחד אני מגלה שרוב מה שיש שם לא מעניין אותי, אני פשוט אפסיק לבקר בו. כלומר: קוראים חדשים מתווספים לאט, קוראים ותיקים מאבדים מהר.
ובואו לא נשכח גם שמרבית צרכני המשחקים לא מעוניינים לקרוא על משחקים. בדיוק כמו שמרבית צרכני הסרטים לא מעוניינים לקרוא על סרטים, ומרבית צרכני הספרים לא מעוניינים לקרוא על ספרים. הקבוצה האליטיסטית שמתעניינת באמצעי הבידור שלה ברמה קצת יותר גבוהה מאשר סתם כ"עוד" אמצעי בידור היא תמיד קטנה יחסית לסך צרכני האמצעי. זה שמלאנתאלפים אנשים קנו או גנבו את GTA 4 לא אומר שכולם מתעניינים בביקורות מעמיקות על משחק המחשב כמדיום אמנותי.
9 בספטמבר, 2008 בשעה 0:10
יובל – אני מסכים עם הגישה שהוצגה בכמה מהתגובות כאן: התשובה לשאלה "לאן אנחנו צריכים ללכת?" היא "לאן שאתם רוצים, לעזאזל". ההשלכות – ידועות. בערך. השקעה בתוכן איכותי לא תעלה לכם באופן משמעותי את ההכנסות מהאתר. אם האינטרס שלכם הוא להרוויח כסף, לפחות במציאות של היום, אין לכם סיבה להעלות את רמת ההשקעה בתוכן.
וכאן, אני מוכרח לציין, הדעה שלי קצת שונה משל גיא, מה שרק מחזק את הפסקה הקודמת. בתגובה שלו לפוסט שלך, גיא מנסה לרמוז שזול במיוחד לפרסם תוכן איכותי. אני חולק על זה. לא-מעט חומרים כתובים עברו מתחת לידיים שלי. חלק של אנשים עם כשרון כתיבה מוצלח במיוחד, חלק של כתבים מתחילים עם פוטנציאל מבטיח יותר או פחות, וחלק של אנשים שטוב יעשו אם ימצאו לעצמם תחביב אחר. הדעה שלי היא כזאת: קשה לייצר תוכן איכותי. קשה למצוא אנשים שיפיקו את התוכן הזה. אם אתה כן מוצא אותם, יהיה לך ממש קשה להחזיק אותם לאורך זמן ללא תמורה הולמת (והתמורה שאתרי המשחקים משלמים היום, יסלח לי יובל, היא משהו נחמד לסטודנט שגר בבית, אבל ממש לא מספיק בשביל לפתות כתב מבוגר להשקיע עשרות שעות במשחק לפני שהוא כותב עליו ביקורת). כל זה רק הופך את ההשקעה בתוכן איכותי לכדאית פחות, ולכן רק עלול להרפות יותר את ידיהם של אלה שמפרסמים תוכן מתוך כוונת רווח, ולא מכיוון שהם חדורי-אידאולוגיה ורצון תמים לעשות את העולם טוב יותר, לפחות עבור עצמם.
ואגב, גיא, אתה אומר שהבעיה בבלוגרים היא שהגולשים צריכים לסמוך על טוב ליבם. אם אתרי המשחקים המסחריים לא רואים כסף מהתוכן שלהם, זה נכון גם לגביהם, לא?
9 בספטמבר, 2008 בשעה 12:38
עידן, אתה מפספס קצת את הנקודה שלי:
מה שאמרתי הוא שזול לייצר תוכן איכותי ולהחזיק אותו. לא אמרתי לרגע שקל לעשות את זה, וברור לי שקשה למצוא אנשים עם כישרון כתיבה שיסכימו לעסוק בזה.
אני מזכיר לך, שבנוסף על עלויות של כתיבת התוכן, יש גם עלויות של רוחב פס, תחזוקה של מסד נתונים, ועלויות נוספות.
העלויות האלו לא קיימות כמעט בכלל כשמדובר בכתבת טקסט, אבל הופכות למהותיות כשמדובר בעוד קובץ של ג'יגהבייט שאתה מחזיק על השרת שלך וכולם מורידים ממנו.
אז נכון שהעלות של כתבה בפועל כן יכולה להגיע למאות שקלים לכתב פרילנסר טוב, והרבה פחות לכתב קצת פחות מקצועי. השאלה היא מה התועלת שכתבה כזו מפיקה: הכנסות מפרסום וצפייה, תועלת מחשיפה מוגברת, סינדיקציה באתרים אחרים, וכו'…
מה שצריך זה למצוא מודל עסקי מתאים *ולהתמיד בו לאורך זמן*.
בויגיימס לא עשו את זה, ולמעשה בשנה האחרונות הם החליפו את שיתופי הפעולה שלהם והמודל העסקי בצורה כל כך מוגזמת שקשה בכלל לזכור מה הלך שם לפני חודש, שלא נדבר על לפני חודשיים.
: לך ולכל הכותבים בבלוג הזה יש כישרון כתיבה, ואתם עושים את זה כרגע ללא כל תמורה. כלומר, יש אנשים כאלו וצריך רק למצוא אותם.
לויגיימס יש את המזל לארח קהילת פורומים מאד גדולה ופעילה, ובה יש מאגר גדול של אנשים מוכשרים. הם רק צריכים לדעת למצוא אותם שם. אני עדיין מאמין שלאתר משחקים יותר זול לייצר תוכן איכותי בהשוואה לכל תחום אחר כמעט. הרבה יותר קשה למצוא מישהו שיכתוב על נושאי בריאות וכושר, או פנסיה וקרנות נאמנות.
אני מסתכל על Fisheye למשל בתור דוגמא לאחד האתרים הטובים שיש בארץ – דוגמא לאתר שמעלה תוכן איכותי ביותר בלי שבכלל יש לו מודל עסקי ברור או מטרות רווח כלשהן (אבל אולי רד ירצה להרחיב פה).
אמנם מדובר בקולנוע, תחום בידור הרבה יותר נפוץ בישראל, אבל אני די בטוח שגם לאתר גיימינג עם תוכן איכותי יש קצת מקום כאן למרות שהוא מושך פחות קהל בשורה התחתונה. למעשה, לאתר גיימינג אפילו יותר קל למשוך מפרסמים ולמצוא שותפויות, כי פוטנציאל ההכנסות מכל משתמש גדול הרבה יותר, אז גם כעסק מסחרי יש לו סיכוי.
9 בספטמבר, 2008 בשעה 14:41
במהשך לדבריו של גיא אומר שלאחר שנים של עבודה בתחום, מעטים האנשים שפגשתי שעזבו את הכתיבה על המשחקים כי "זה לא היה להם כדאי". מי שבא לכתוב על משחקי מחשב וקונסולות הוא אחד שנוהג לשחק במחשב גם כך ומעטים אלה שפגשתי ושראו בעשרות השעות שהם צריכים לשחק במשחק כ"מטלה". אני תמיד מדדתי את ההכנסה שלי פר כתבה רק לפי הזמן שלקח לי לכתוב אותה ולא הכללתי את זמן המשחק.
זה לא שבנאדם צריך לשבת ולכתוב על משהו שהוא לא קשור אליו בכלל או שמצריך מאמץ מיוחד של תחקיר וכו'. להתקין משחק ולשחק בו זו, בדרך כלל, חוויה די מהנה. גם אם המשחק גרוע.
ואני אומר את זה מתוך ידיעה והבנה שהתשלום לאייטם הן בויגיימס והן בגיימר הוא נמוך משמעותית מכל מקום אחר בו אני כותב.
לפיכך – הבעיה היא לא למצוא אנשים שיהיו מוכנים להשקיע את הזמן. הבעיה היא לתת לאנשים האלה עבודה ולא לזעוק חמס בכל פעם שלכתבה מסויימת נכנסים רק X אנשים ולא Y.
ובעברית – ניהול טוב הוא המפתח לקידום. גם של אתר העוסק בגיימינג וגם של מפעל לחיתולים.
9 בספטמבר, 2008 בשעה 15:06
גיא, אני חושב שההשוואה של וויגיימס או גיימר לאתר כמו עין הדג היא לא נכונה מהבסיס: fisheye הוא אתר לא מסחרי. Vgames ו-Gamer כן.
גם אם נתעלם לרגע מגודל הקהל הפוטנציאלי (בתחום הקולנוע הוא אכן גדול יותר), לאתר לא מסחרי הרבה יותר קל לקיים את עצמו, במיוחד אם יש גרעין "משוגעים" שמוכנים להשקיע זמן וקצת כסף כדי לשמור אותו עם הראש מעל המים. אתר מסחרי, לעומת זאת, ובמיוחד כזה שמוחזק על ידי חברת אם גדולה, צריך להיות מוצדק כלכלי. להרוויח כסף או לפחות להראות פוטנציאל צמיחה לעתיד. הקריטריונים שונים לגמרי, ולמרבה ההפתעה כאן היתרון הוא לאתרים הפרטיים (למיטב ידיעתי את מספר אתרי התוכן המסחריים בארץ שמרוויחים כסף אפשר לספור על אצבע אחת).
לגבי עלויות יצירת תוכן – יש כאלה. מעבר לתשלום לכותב הכתבה עצמה (אני לא חושב שאתר מסחרי שמשלם משכורות יכול להרשות לעצמו, מבחינה מקצועית, לא לשלם כסף או לתת תמורה הולמת ליוצרי תכנים מקצועיים, אפילו אם הם מסכימים לכך בגלל שהם אוהבים את התחום), צריך לקחת בחשבון גם את זמן העריכה, ההעלאה למערכת התוכן, הפרסום וכדומה. כל זה מסתכם בכמה מאות שקלים לאייטם. לא הכי יקר בעולם, אבל גם לא זיל הזול, ואתרי המשחקים הגדולים כיום לא יכולים לשלם כמו שמשלמים גופי התקשורת הגדולים.
האם זו הסיבה שבגללה חלק גדול מכותבי התוכן באתרי משחקים עוברים בסופו של יום למקומות אחרים? יכול להיות. אני רחוק מלהיות הכותב הכי מבריק שאי פעם כתב בוויגיימס, אז אם אפילו אני הגעתי למקום משתלם יותר ויוקרתי יותר מבחינה מקצועית, אין לי ספק שלכותבים המוכשרים באמת יפתחו עוד יותר דלתות, ואם אלה יחליטו שהם רוצים להמשיך בכיוון העיתונאי – לא תהיה להם סיבה אמיתית להשאר באתרי המשחקים. המוכשרים יעזבו, מוכשרים חדשים קשה מאוד מאוד לגייס (ובדרך כלל מדובר גם בהשקעה לא קטנה – כתבים צעירים ולא מנוסים דורשים הרבה יותר זמן עריכה ולימוד, מה שכאמור עולה כסף), וגם כשהם יצמחו הם בטח יעברו למקום אחר.
לא שזה קשור לעניין הישיר של מה צריך להיות טיב התכנים באתרי המשחקים, אני כבר יצאתי מהביצה הזאת ולמרות אהבתי העצומה לתחום אין לי עניין להכנס אליה שוב, זה רק כדי לסבר את האוזן בנוגע לכך שלא ממש פשוט או זול לתחזק צוות תוכן מקצועי.
9 בספטמבר, 2008 בשעה 20:07
גיא – אני מסכים עם ארז בנוגע לבעייתיות, למרות מה שאתה מציין, במציאת כתבים מוכשרים. אני נהנה מאוד מהתחום, כפי שאתה שם לב, אבל כתיבה באתר משחקים לא שווה לסכום של חלקיה. כלומר, אני נהנה לכתוב, ואני נהנה לשחק במחשב, אבל באתר משחקים לא פעם ולא פעמיים יצא שכתבתי על דברים שלא מעניינים אותי כל כך, או שהשקעתי זמן במשחקים שלא עניין אותי כל כך להשקיע בהם זמן. אלה לא בהכרח המשחקים הגרועים, אגב – לא חסרים משחקים גרועים שדווקא הסתקרנתי לשחק בהם (Myst V, פיפוש 3D), והיו כמה וכמה משחקים טובים שפשוט לא עניינו אותי יותר מדי (בעיקר חבילות הרחבה, למעשה).
10 בספטמבר, 2008 בשעה 10:44
ארז: אתה צודק לגבי עין הדג, וכתבתי בעצמי שהוא לא בנוי כאתר מסחרי. הבאתי אותו בתור דוגמא רק בשביל להראות שאפשר לייצר תוכן סופר איכותי ולתחזק אותו בזול (יחסית).
לאתר מסחרי מן הסתם יש יותר בעיה עם גרעין המשוגעים שלו, כי הם אומרים לעצמם "זה אתר שמרוויח כסף מפרסומות וגו'" ולכן התמריץ שלהם להשקיע בו בלי תמורה וכשמישהו אחר גורף הכנסות מתכווץ. אולי הייתי צריך להשוות את vgames דווקא לאתרים בעלי אופי מסחרי כדי להשוות (אתרים כמו hwzone למשל, שהוא אמנם עצמאי אבל מסחרי לחלוטין).
אבל תסכים איתי (למרות שזה לא נעים להודות מעצם היותך בצד השני) שאתר בתחום המשחקים יכול למצוא כתבי תוכן איכותיים ולהניע אותם לכתוב במחיר זול יותר מאשר רוב האתרים האחרים. למעשה, אני די בטוח שגם אתה היית ממשיך לכתוב בויגיימס אפילו אחרי שנפתחו לך דלתות אחרות, ואני לא אתפלא עם הסיבה שאתה לא כותב שם יותר נסובה סביב חילוקי דעות ולא סביב נושאי שכר או שיקולי זמן/תועלת. תקן אותי אם אני טועה.
גם לגבי עידן, אני בטוח שלמרות שלפעמים אתה כותב על דברים שלא מעניינים אותך, אתה עדיין שואב הנאה אישית מכתיבה על משחקים ומסביב למשחקים – כי אחרת לא היינו דנים כרגע במסגרת הבלוג הזה. ואני די בטוח שיהיה יותר קל (וזול) לעורך של אתר משחקים לשכנע אותך להעלות כתבה של 1000 מילים על משחק שלא בהכרח מעניין אותך, מאשר סיקור על היסטורית הפרשיות של אריה דרעי, כתבת התרשמות מ"האח הגדול" בהשוואה למקור, מגיפת סרטן המעי הרגיז בקרב העשירון העליון, או כתבת תחקיר על נפגעי סופת ההוריקת קתרינה ואיפה הם נמצאים היום.
לגבי עלויות יצירת התוכן, זה כבר סיפור אחר ואני מבין שזה לא מסתכם בתשלום לכתב. אבל צריך לשים דברים בקונטקסט שלהם כי אנחנו מנסים להשוות משהו אחד למשהו אחר. השאלה היא בעצם לא כמה עולה לייצר כתבה, אלא מה עולה יותר להכניס לאתר ולתחזק: עוד כתבה על משחק, עו עוד משחקון פלאש? ומהצד השני: מה נותן לאתר תועלת גדולה יותר בטווח הקצר ובטווח הארוך? זה השיקול הכלכלי שצריך בסופו של דבר להנחות אתר מסחרי.
10 בספטמבר, 2008 בשעה 17:22
אין בכלל מקום להשוואה. עלות העלאת משחק פלאש מוערכת באזור ה- 15 שקלים. עלות העלאת כתבה מוערכת באזור ה- 300 עד 500 שקלים.
11 בספטמבר, 2008 בשעה 1:45
גיא: טעית בהערכה שלך לגבי זה שהייתי ממשיך לכתוב בוויגיימס תמורת שכר נמוך יותר. בעצם, לא בדיוק טעית, אבל קלעת חלקית: אם לא היה לי מקום אחר לכתוב בו בשביל כסף, והייתי יכול להמשיך לכתוב לויגיימס במקביל לעבודה אחרת סביר להניח שהייתי עושה זאת. מאידך – אם כן הייתי יכול לכתוב למקום אחר תמורת יותר כסף הייתי עושה זאת בלי לחשוב פעמיים.
אהבתי לויגיימס גדולה, ועדיין – כסף זה בהחלט שיקול מבחינתי, ומבחינת לא מעט כותבים מקצועיים (לא בהכרח טובים, אבל כאלה שכתיבה היא המקצוע שלהם), ובצדק: גם ככה מרוויחים פרוטות בעיתונות, וכל שקל נוסף הוא מבורך.
וכאן נעוץ ההבדל – אני מניח. כותבים שעושים זו כהכנסה עיקרית לא יתפשרו על כסף. הם לא יכולים, ולא צריכים להרשות את זה לעצמם. כותבים שעושים את זה בשביל התחביב והנשמה יסכימו להתפשר – אבל למצוא כאלה איכותיים מספיק בשביל לתחזק אתר תוכן בצורה מספקת זו עבודה קשה על גבול הבלתי אפשית – במיוחד כשמדברים על התחום הזה בארץ. אין מה לעשות – להחזיק מערך תוכן איכותי וזמין זה לא עסק זול – לא משנה איך מסתכלים על זה. אפשר לתחזק מערך זול, אבל זה יפגע באיכות.
אגב HWzone ודומיו, דווקא באתרים כאלה איכות הכתיבה עצמה בדרך כלל הרבה פחות משמעותית מבויגיימס או מעין הדג. מכיוון שבביקורות חומרה יש הרבה יותר דגש על מקצועיות וידע מאשר על היכולת "להחזיק" ביקורת, נתקלתי בלא מעט כתבות שמבחינת הכתיבה היו כתובות באופן מחריד. כאמור – למצוא אנשים שמבינים בנושא מסויים הרבה יותר קל מלמצוא כאלה שגם מבינים וגם יודעים לכתוב.
הסיבה שאני לא כותב עכשיו בויגיימס, מעבר לכך שממש אין לי זמן לכך, לא קשורה במאומה לסכסוכים או חילוקי דעות. אני בסדר כמעט עם כולם בויגיימס. מה שכן, הסכם העבודה שלי עם גוף התקשורת בו אני עובד היום קצת מגביל את המקומות האחרים בהם אני יכול לכתוב – מה גם שכאמור, אין לי ממש זמן (בקושי יש זמן לשחק, קל וחומר לכתוב על זה אחר כך).
11 בספטמבר, 2008 בשעה 12:40
ארז – מה שאתה אומר לא כל כך מסתדר עם מה שקרה בפועל. אסף שטילמן, אודי יוגב, ראם שרמן, אמיר לוטן, עדי טרגובניק, ניב ליליאן, הראל עילם ועוד ועוד היו (וחלקם עדיין) חלק מויגיימס, כתבו לעילא ולעילא ולא גבו מחירים מופקעים. אם אני אוכל להעיד על עצמי – רק תן לי מטלות כתיבה בויגיימס. אין לי זמן בשפע, אני לא סטודנט ומזמן לא רווק, אבל למצוא את הזמן לשחק ולכתוב על זה – אני אצליח. אז לאן כולם נעלמו? מה, מדובר היה ביחידי סגולה? חבורת אנשים שאין לה ולא יהיה לה תחליף?
אף אחד לא בא לעבוד בויגיימס מתוך מחשבה שזו ההכנסה העיקרית שלו (לא כולל עורכים וכו') ולמרות המחיר הבאמת לא גבוה שוגיימס משלמים פר אייטם (וגיימר לא טובים יותר) רבים וטובים צבאו על הדלתות. חלקם משום שחשבו שויגיימס זה איזה חלום, אבל חלקם, כמוני, מתוך ההכרה שעבודה כזו מאפשרת לי לשלב בין משחק וכתיבה, שני דברים שאני נהנה מהם מאוד.
עברתי ארבעה עורכים ראשיים בויגיימס (דורון, אמיר, אודי ויובל) ולכך ניתן להוסיף את התוספת של מנכ"ל בפועל או מה שזה לא יהיה (ניצן). אני יכול לשים את האצבע בדיוק על נקודת הזמן בה החלה ההדרדרות ברמת התוכן והכתבים של ויגיימס (ואני לא אגיד את זה כאן בכדי לא לפגוע באף אחד מהכתבים או מהעורכים באותה תקופה), אבל התוצאות הן ברורות – כשיש ירידה באיכות האנשים, בעומק המחשבה שלהם ובכמות התחומים שהם מתמצאים בהם מעבר למשחקי מחשב, יש גם ירידה באיכות הכתיבה, בעושר השפה וכד'.
בקיצור – כמו שכבר כתבתי, שני אתרי המשחקים הגדולים (ובערך היחידים) בארץ יקומו ויפלו על איכות הניהול והניהול, בלי לפגוע באף אחד, לא איי איי איי. את התוצאות לכך אפשר לראות בגרפים ובכמות האנשים הגדולה שאף אחד מהם לא מצליח להכניס. מי אשם בזה? נו, אני יכול לומר בוודאות שאלה לא הגולשים ולא מעצב שלקח ים כסף והביא כותרות סגולות.
11 בספטמבר, 2008 בשעה 17:36
יובל, ענית לי רק על חלק מהשאלה
"מה עולה יותר להכניס לאתר ולתחזק: עוד כתבה על משחק, עו עוד משחקון פלאש? ומהצד השני: מה נותן לאתר תועלת גדולה יותר בטווח הקצר ובטווח הארוך? זה השיקול הכלכלי שצריך בסופו של דבר להנחות אתר מסחרי."
אמרת כמה עולה להעלות משחק פלאש, אבל לא כמה עולה לתחזק אותו. אולי בגלל החיבור לסמייל מדיה לויגיימס יש פחות עלויות של רוחב פס. אבל להרבה אתרים יש משמעות בעלויות רוחב הפס כשהם מעלים נגיד דמו או משחק פלאש ששוקל 100MB ו-1000 איש מורידים אותו.
גם לא קיבלנו התייחסות לצד השני, אבל זה משהו שאתה לא צריך להגיד לנו, אלא לשקול בשביל עצמך ובשביל האתר: כמה תורמת לכם "בשוליים" עוד כתבה וכמה עוד משחק פלאש? זה השיקול שבין היתר צריך להניע אתכם.
ארז: מצטער וכנראה שטעיתי לגביך. אבל כמו שגיא קופל כותב כאן, זה כנראה לא המצב עם הרבה כתבים אחרים שהפסיקו לכתוב.