פבר 07
2015
החיים מוזרים. אבל אתם יודעים מה יותר מוזר? ההד המעצבן הזה שיצא למשחק בהקלטה. זה יותר מוזר. וגם: היכולת להחזיר אחורה את הזמן. זה ממש מוזר.
Life is Strange הוא משחק/סיפור אינטראקטיבי חדש שמחליף את העלילות האפוקליפטיות/פנטסטיות של TellTale ואת היומרנות של דיוויד קייג' בתפאורה של דרמת קולג' תפאורה. לפעמים נראה שהוא מנסה קצת יותר מדי, אבל בסך הכל, חיבבנו את מה שהוא מנסה לעשות.
8 בפברואר, 2015 בשעה 0:36
כל התעשייה נמצאת במהפך ושדרוג בשנים האחרונות בלא מעט בחינות; זה רק אני או שנראה שסוף סוף יוצאים הרבה משחקים עם גיבורות נשיות (טומב ריידר, ביונד, לייף איז סטריינג', הלבלייד, מירור האדג', העונה השנייה של דה וולקינג דד, דה לאסט אוף אס, שהדמות הנשית בו היא מרכזית לא פחות מהגבר אפילו שמשחקים אותו רוב המשחק, ועוד ועוד ועוד)? ולא רק זה, נראה שיותר ויותר נשים נכנסות לתעשייה, הן מאחורי הקלעים והן כגיימריות?
המצב הזה מאוד מעודד אותי.
וחוץ מזה גם הגראפיקה בעקבות המעבר לדור הבא כבר מגיעה לרמות של סרטי אנימציה גדולים, העולמות הפתוחים גדולים מאי פעם ועם יותר אפשרויות, יותר דגש על סיפורים, יותר דגש על דמויות ופיתוחן, יותר ויותר שמות גדולים – שחקנים, במאים, תסריטאים הוליוודים – מתחילים לעבוד גם הם על משחקים. יש גם יותר דגש על הפצה דיגטלית ומשחקים קטנים יותר שמנסים להיות אמנותיים יותר, וכן הלאה.
אני מאמין שבעתיד הקרוב תעשיית משחקי הוידיאו תקבל יחס לא פחות מועדף וגבוה משל סרטים הוליוודים.
9 בפברואר, 2015 בשעה 1:05
האמת שאני קצת סקפטי לגבי ה"מהפך ושדרוג" שאתה מדבר עליו. נגיד, מתוך הרשימה שציינת, 2 דמויות הן ילדות שלכל הפחות התחילו את קיומן בעיקר כדי לספק יחסי אב-בת לדמות הראשית *באמת* במשחק. חלק גדול מהמשחקים האלה הם משחקים אקספרימנטליים ולא בדיוק mainstream, ואני חושב שאחת הסיבות שאנחנו רואים יותר מגוון בשנים האחרונות היא שפשוט יש יותר משחקים ויותר אנשים שיוצרים משחקים.
לגבי יותר נשים בתעשייה ויותר גיימריות, אני לא יודע מאיפה אתה מביא את הנתונים האלה. כן, ראיתי מחקרים שאומרים שיש הרבה נשים גיימריות; אבל אותם מחקרים גם אומרים שרוב הגיימריות האלה משחקות במשחקי וידאו כבר הרבה שנים. וזה לא שיש שינוי ביחס של המפיצות לקהל היעד – למשל, Dontnod אמרו שהיה להם ממש קשה למצוא מפיצה שהסכימה לקבל משחק עם גיבורה נשית. ולא נראה שה-grizzled 30-something white dudes הולכים לשום מקום.
לגבי יחס יותר טוב מסרטים הוליוודיים – אם אתה מדבר על פופולריות, אנחנו כבר שם. מכל בחינה אחרת? יש עוד *הרבה* זמן. העובדה המצערת היא שעדיין כמעט ואין משחקי AAA (או אפילו A או ווטאבר) שאפשר להגיד שיש להם חזון אמנותי מעניין או דמויות באמת מרשימות או כתיבה ממש טובה או מסר חשוב. כל זה קורה בעיקר בגזרת האינדי, וגם זה לעיתים רחוקות יחסית.
אז כן, יש שיפור, אבל הוא בעיקר בשוליים, ולא נראה שמשהו מזה באמת חודר פנימה למפיצות הגדולות ולמשחקי ה-AAA. כש*זה* יגיע, אני באמת אהיה אופטימי.
12 בפברואר, 2015 בשעה 19:19
[…] לקרוא עוד? ההמשך מחכה לכם אחרי הקיפול, ואתם יכולים גם לקפוץ ולראות את ה-Let's Play שהקלטנו עליו בשבוע […]
30 ביולי, 2015 בשעה 23:14
[…] נראה לי שכבר אמרתי (וכתבתי) את זה במגוון הזדמנויות – בלט'ס פליי שהקלטנו לפרק הראשון, במגוון פודקאסטים שונים ומשונים ולפחות בביקורת אחת. […]