קוברה מחשבים היא החנות השלישית והאחרונה בגיחה הראשל”צית שלי.

החנות הזאת צצה לא מעט בתוצאות החיפוש שלי ב"זאפ", כמעט תמיד בין המקומות הראשונים, מה שמצביע על מחיריה הזולים. לכן, למרות שהשם שלה לא עלה פה בבלוג, ולא שמעתי עליה בשום מקום אחר, החלטתי לנסות את מזלי איתה.

אני חייב להודות שלא הייתי הכי אופטימי בקשר אליה. השם, הלוגו והעיצוב הכללי של האתר יצרו אצלי ציפיה לחנות שמיועדת לאוברקלוקרים, או סתם לבני נוער מתלהבים, ולא למקום רציני שייתן מענה ספציפי לדרישות שלי. אבל ברגע שהגעתי לשם, הבנתי שטעיתי.

בדמיוני ראיתי חנות ענקית, עמוסה במאווררים, צלעות קירור וצינורות מים, עם מארזים בעיצוב מטורף ומרובה לדים פזורים בכל מקום, משהו שנראה כאילו הוא אמור לגרום לי להרגיש כמו ילד בחנות צעצועים, אבל בעצם מעורר אצלי אנטגוניזם. במקום זאת נכנסתי לחנות צנועה וקטנה שפועלת מתוך מרתף באחת משכונות הווילות בראשון לציון.

הגעתי לחנות כחצי שעה לפני שעת הסגירה (שמונה בערב, לפחות שעה מאוחר יותר משאר החנויות שבדקתי, מה שמהווה יתרון גדול לאנשים עובדים), ושם פגשתי את כפיר, בחור מאוד נחמד, שמעביר את הרושם של מישהו שעושה את זה קודם כל בשביל הכיף ומתוך אהבה לתחום, ורק אחר–כך כדי להרוויח מזה כסף. למרות שהתקרבנו לסוף היום, כפיר בנה איתי מפרט שלם, שאל, התעניין והציע הצעות שהתאימו לבקשות ולתקציב שלי.

אבל לפני שניכנס למפרט עצמו, יש משהו שאני רוצה לחלוק איתכם. בסוף הערב, כשיצאתי מהחנות בדרכי הביתה, היה לי ברור שמבין חמש החנויות שביקרתי בהן עד עכשיו, זו החנות ממנה אני ארצה לקנות את המחשב. קיבלתי יחס אדיב, ומפרט שנראה לי מצויין במחיר לא גבוה. זו גם הגישה בה התחלתי לכתוב את הפוסט הזה. אבל ככל שהתקדמה העבודה עליו, התגברה בי התחושה שמשהו לא עובד פה כמו שצריך. פתאום שמתי לב שיותר מדי רכיבים נראים לי בעייתיים – יקרים מדי, חלשים או חזקים מדי – והחלופות שהכרתי נשמעו לי הגיוניות יותר.

אני לא יודע בדיוק מי או מה אחראים על הדיסוננס בין התחושות שלי, כי נראה שהכל נעשה פה בתום לב. אני לא מאמין שכפיר ניסה "לסבן" אותי, ולדחוף לי מחשב שאני לא צריך; גם התרשמתי ממנו שהוא שולט בתחום, אז אני לא יכול להאשים בזה את חוסר הכרתו את השוק; אולי זה הזמן שעבר מאז שהייתי בחנות? אולי שכחתי את הנימוקים לבחירות שלו בשבוע וחצי שעברו מאז? ואולי אני סתם בן–אדם שנוח להתרשם, ואני צריך להסתכל על הפרטים היבשים, ולא לתת לאנשי מכירות לסנוור אותי? אני לא יודע.

אבל בואו נחזור להתחלה – בניית המפרט. כדי לכוון את כפיר לכיוון מעט פחות כללי מ"מחשב לגיימינג" אמרתי לו שאני רוצה לבנות מפרט סביב ה-4870, ונתתי לדמיון שלו לרוץ.

ראשית – מעבד. כפיר, כמו רוב קודמיו, המליץ על ה–Q9550 מרובע הליבות של אינטל. לטענתו מעבד כפול ליבה פשוט חלש מדי. וכן, המשחקים של היום יודעים לנצל את כל ארבע הליבות. ובעתיד הקרוב יידעו לנצל עוד יותר טוב. לא נותר לי אלא להנהן, כי למעט דיעות של מוכרים אחרים ושל מגיבים פה ובפורומים, אין לי נתונים מוצקים בנושא. היום, יותר משבוע אחרי הפגישה, אני נוטה דווקא לכיוון ה–E8400 כפול הליבה, אבל שם, בחנות, הטענות של כפיר נשמעו מאוד הגיוניות.

לוח האם שכפיר ממליץ עליו למשחקים הוא ה–DFI LanParty DK P45-T2RS Plus.

DFI לא משתייכת לקבוצת השמות הגדולים כמו Asus ו-Gigabyte, אבל היא מייצרת מוצרים מצויינים שמיועדים לגיימרים. הלוח מגיע עם צינורות קירור מובנים וטכנולוגיית ABS. בניגוד לטכנולוגיה בעלת השם הזהה מתחום הרכב, היא דווקא עוזרת בהמהרה אוטומטית של המחשב. חוץ מזה, הלוח גם רגיש לקרינת UV, למי שאוהב את הדברים האלה. כפיר הוציא עבורי לוח כזה מהאריזה שלו והראה לי אותו, ואכן מדובר בלוח מרשים. שאלתי אותו לגבי לוח אם שמבוסס על צ'יפסטים יותר מתקדמים, כמו ה-X38 וה-X48, והוא אמר שאין סיבה לקנות אותם כרגע. ה-X38 בכלל ללא מיוצר כבר (זה נכון?), וה-X48 פשוט יקר מדי ביחס לתמורה שלו.

ההפתעה הגדולה עבורי באה דווקא מכיוון הזכרון. אחרי שכבר התכווננתי על 4GB של זכרון במהירות 800MHz, בא כפיר ואמר שעדיף בכלל ללכת על לא יותר מ-2GB של זכרון.

אהם, מה? כן, 2GB. המערכות של היום לא תומכות ב-4GB שלמים של זכרון פנימי, ובמקרה הטוב, עם ויסטה 64 ביט, אני אוכל לראות 3.5GB. אז עדיף לקנות זכרון בנפח קטן יותר ומהירות גבוהה יותר, ולהשקיע את הכסף במקומות אחרים. כרטיס מסך, לדוגמא. אם אני ארצה, תמיד אפשר להוסיף זכרון מאוחר יותר.

הקיט שכפיר הציע לי הוא ה–OCZ2N10662GK של OCZ, זוג מודולים בני ג'יגה כל אחד, במהירות של 1066MHz שמכוסים במפזרי חום ממש לא מרשימים, ואני הלכתי עם הבחירה שלו. בדיעבד אני חושב שהייתי צריך ללכת על הבחירה המקורית שלי. זכרון בנפח כפול ומעט יותר איטי עולה כמעט אותו דבר, ובכל מקרה הבדלי המהירויות כמעט חסרי משמעות.

בשביל לקרר את המעבד, כפיר הציע את ה–Scythe Ninja 2, גוף קירור אימתני במחיר סביר מאוד, שקיבל ביקורות מצויינות. רק חבל שהאריזה שהוא מגיע איתה גורמת לו להיראות כמו מוצר מזוייף מסין.

למפרט הזה הוסיף כפיר דיסק קשיח של (כולם ביחד) Seagate בנפח של (רק הבנים) 500GB, מדגם (ועכשיו הבנות) ST3500320AS וצורב DVD של Samsung במהירות X22, מדגם SH-S223.

את כל זה הכניס כפיר ל–Antec 300 For Gamers, מארז גדול ולא יקר (356 ש”ח), שלא מושך תשומת לב מיותרת אליו, אבל מתאפיין בזרימת אוויר מצויינת. כספק, כפיר המליץ על הOCZ600SXS של OCZ. אין ספק שמדובר במוצר איכותי, עם Active PFC ומאוורר שקט במיוחד, אבל בהספק של 600W נראה לי שמדובר ב-Overkill. גרסת ה–500W מומלצת גם היא, אבל כפיר טען שעדיף לי לקחת ספק חזק יותר, אם אני ארצה להוסיף רכיבים למחשב בעתיד.

אה רגע, מה עם כרטיס מסך? כפיר הציע שאם כבר חסכנו כסף ברכיבים (במבט מפוכך יותר לאחור קשה לי לראות איפה בדיוק חסכנו. חוץ מבזכרון לקחנו רכיבים איכותיים, שעולים בהתאם. אבל בזמנו ההצעה נראתה זולה), כדאי לשדרג מעט את כרטיס המסך, וללכת על ה–Gigabyte GeForce GTX 260, שמצוייד ב-896MB של זכרון פנימי. הוא עולה כ-130 ש"ח יותר מכרטיס Radeon 4870 עם 512MB, אבל גם חזק ממנו. כמה חזק? טוב, זה כבר עניין של נקודת מבט. כפיר הראה לי כמה בנצ'מרקים ש–Tom's hardware ערכו לפני מספר חודשים על 101 כרטיסי מסך, בהם ה-GeForce התעלה על ה-Radeon, אבל התעלם מלא מעט אחרים בהם המצב הפוך. בטבלה הזאת מופיעות התוצאות של כל הבדיקות שנערכו על שני הכרטיסים, ואפשר לראות שאף כרטיס לא מתעלה על השני באופן מובהק. במקרה הזה עולה כמעט מעצמה השאלה אם לא כדאי ללכת על הכרטיס הכי זול וזהו. האם כפיר באמת מאמין שמדובר במוצר טוב יותר, או שהוא ניסה לדחוף לי כרטיס יקר שלא שווה את הכסף? אין לי מושג.

נכון לעכשיו, הגענו למפרט במחיר של 5,805 ש"ח. כ-200 ש"ח פחות מההצעה של גולדטופ, וכ-900 ש"ח יותר מזו של פי.סי. סנטר (אם מורידים ממנה את מחיר הרשיון לויסטה). אבל מאחר שכבר היה לי נח עם המפרט ועם כפיר, ביקשתי להוסיף גם מערכת הפעלה, מסך, מקלדת ועכבר להצעת המחיר. אני מתנצל, זה לא היה אמור להתחרז. על ויסטה כפיר לא ממליץ, מהסיבות הידועות – כבדה מדי, לא מותאמת למשחקים, ובכל מקרה Windows 7 מעבר לפינה, אז כדאי לי להשאר עם ה-XP שלי.

בחודשים האחרונים התעניינתי יותר בחומרה מאשר בכל נושא הקיטים של מקלדת+עכבר, אז אני לא ממש יודע באילו פיצ'רים אני מעוניין, אם בכלל. לכן נתתי לכפיר יד חופשית להכניס להצעה את ה–Microsoft Wireless Laser Desktop 5000, סט סולידי למדי, שכולל מקלדת ארגונומית ועכבר נטול גינונים, במחיר של 379 ש"ח.

המסך שכפיר המליץ עליו הוא ה-Asus MW221C, במחיר של 1467 ש”ח. הוא גיבה את הבחירה שלו בעובדה שמדובר במסך שזכה במקום הראשון במבחן המסכים של HWZone, מה שבהחלט נתן לה גושפנקא מצויינת. רק כשחזרתי הביתה גיליתי שהוא הראה לי את תוצאות המבחן שנערך בתחילת השנה, ולא את אלו של האחרון, שכלל את הדגם החדש יותר של Asus, ה–VW222u. אז נכון, יש לא מעט שטוענים שה-221 עדיף על פני המחליף שלו, אבל הייתי מרגיש יותר טוב לגבי הבחירה אם כפיר היה מתייחס למבחן העדכני, ולמסך שניצח בו (ה–Chimei 222H), כי התחושה שלי כרגע היא שהוא הראה לי רק את הנתונים שתומכים בהמלצות שלו, ולא את כל מה שהוא יודע, בדומה למה שהוא עשה עם כרטיסי המסך.

אז מה יש לנו, בסופו של דבר:

• מארז: Antec 300 For Gamers
• ספק: OCZ OCZ600SXS 600W
• לוח אם: DFI LanParty DK P45-T2RS Plus
• מעבד: Intel Core 2 Quad Q9550 BOX
• קירור למעבד: Scythe Ninja 2
• זכרון: OCZ OCZ2N10662GK 2x1GB
• דיסק קשיח: Seagate Barracuda ST3500320AS 500GB
• צורב: Samsung SH-S223
• כרטיס מסך: Gigabyte GeForce GTX 260 896MB
• מסך: Asus MW221C
• מקלדת ועכבר: Microsoft Wireless Laser Desktop 5000

מחיר סופי: 7,530 ש"ח.

אמנם במבט ראשון המחיר יקר, אבל צריך לזכור שזה מפרט מושלם, בעוד המפרטים הקודמים לא כללו מסך, מקלדת ועכבר, כך שמדובר במחיר סביר בהחלט.

בסופו של דבר, נשארתי לצערי עם טעם רע בפה מהחוויה הזאת. יכול להיות שאם הייתי יותר מתעניין, חוקר ושואל שאלות, ולא נותן לכפיר ליהנות מהספק, הייתי יוצא יותר מסופק מהמפרט הנוכחי, או עם מפרט אחר שהייתי יותר שלם איתו. אבל זה לא מה שקרה, לכן מה שנותר לי הוא להמליץ לא לזנוח את החנות, כי אני עדיין מאמין שמנהלים אותה אנשים עם כוונות טובות, אבל לא לקבל את ההמלצות שתקבלו כמובנות מאליהן.