אחרי ש-2014 הכילה בעיקר דחיות, אכזבות, ומשחקים שהיו רק "סבבה", התקווה שלי ש-2015 תביא איתה איזון קארמי והמון דברים טובים ומעניינים אכן התגשמה. היו משחקים גדולים כמו The Witcher 3 ו-Fallout 4, משחקים קטנים כמו Her Story ו-Crypt of the Necrodancer, ואפילו משחקים בינוניים כמו Life is Strange או Tales from the Borderlands. אין ספק, הייתה שנה כיפית ומוצלחת מכל הכיוונים.

אז בואו נדבר על משחק מ-2009.

League of Legends

אין טעם להעמיד פנים שמשחק השנה שלי יכול להיות משהו אחר. בחודשים האחרונים אני מוצא את עצמי משחק LoL כמעט כל יום ואפילו מחזיק חלון פתוח עם twitch בזמן שאני עובד (בפרט ממש עכשיו, בעת כתיבת שורות אלה). השילוב של משחקים קצרים יחסית, מכניקה כיפית, המון גיוון ועומק, וכמובן העובדה שיש לי הרבה חברים שגם משחקים, יוצר חוויית משחק ייחודית ומעניינת שכיף לחזור אליה שוב ושוב.

אין לי מושג כמה משחקים שיחקתי עד היום אבל אני די בטוח שזה עובר את ה-1000, ועדיין לא כיסיתי עשירית ממה שיש ללמוד על המשחק הזה; תמיד יש עוד דמויות ללמוד, מכניקות להתאמן עליהן, אסטרטגיות וטריקים ועוד. ואפילו יותר חשוב, אני עדיין נהנה מכמכעט כל משחק. וכן, כמובן שזו לא בדיוק תגלית מפתיעה, ש-MOBA זה כיף ומגניב. אבל עכשיו גם אני הצטרפתי למועדון הלא-אקסקלוסיבי-בכלל הזה, וזה הפך את השנה הזו להרבה הרבה יותר מוצלחת בשבילי.

League of Legends

רגע רגע, אל תלכו! הפעם אני לא מדבר על המשחק, אלא על ה-e-sport. כי אחרי מאות שעות צפייה, סופ"ש ב-Madison Square Garden, ומסיבת צפייה אחת אצלי בדירה בגמר של אליפות העולם, בהחלט סביר להגיד שמצאתי את הספורט החביב עליי. משחק קבוצתי מאוד מעניין עם הרבה אקשן, שאני אשכרה אוהב ומשחק גם בזמני הפנוי, בפורמט זמין ונוח בסטרימינג/VOD, עם שדרנים טובים וסטטיסטיקות והכל.

ובניגוד לרוב ענפי הספורט, יש גם המון מה ללמוד. המשחק הוא לא רק עניין של מיומנות ואימונים נטו אלא גם הרבה אסטרטגיה, ולא מעט מכניקה בסיסית שקיימת בכל רמה. אין לי ספק שאפשר ליהנות הרבה מצפייה ב-NBA או CoD או ריצת 100 מטר, ופשוט לראות אנשים עושים משהו ברמה כל כך גבוהה יכול להיות מדהים בפני עצמו; אבל אלא אם אתם בעצמכם ספורטאים מקצועיים כנראה שלא תלמדו מזה משהו שישפר משמעותית את יכולת המשחק שלכם. ב-MOBAs, לעומת זאת, יש trading ו-map control ובילדים ועוד ועוד. אני יכול לתת רשימה לא קטנה של דברים שלמדתי רק מלראות את ה-pros משחקים.

אבל תכלס? פשוט כיף לצפות בזה.

שנת ה-single player RPG

מאז שגיליתי את Daggerfall, אי שם ביסודי, מאוד אהבתי משחקי תפקידים. בשנים האחרונות זה קצת הרגיש כאילו העולם ממשיך בכיוון אחר לחלוטין: קודם הגיע שיגעון ה-MMO, ואז הפופולריות העולה של (ugh אני שונא את המונח הזה) “RPG elements” שאיתה פתאום איזה 70% מהמשחקים שיצאו קיבלו את התווית “RPG”, ומשחקים יותר ויותר אקשנ-יים ולינאריים, ומולטיפלייר בכל חור…

ואז הגיעה שנת 2015, ואיתה The Witcher 3, Pillars of Eternity ו-Fallout 4. שלושה משחקים בסגנונות מאוד שונים, שניים מהם AAA, כולם ענקיים ועם המון תוכן והכי חשוב – 100% סינגל. שלושתם זכו גם להצלחה מסחרית וגם לביקורות מעולות. ובינתיים ל-2016 מתוכננים Mass Effect חדש, Deus Ex חדש, והמשך רוחני ל-Planescape: Torment. עכשיו רק צריך זמן לשחק בכל המשחקים הענקיים האלה…

ואכזבת השנה: Arkham Knight

Arkham Asylum ו-Arkham City הם מהמשחקים האהובים עליי אי פעם. הם מעוצבים מעולה ונראים מצוין ומרגישים נורא כיפיים, והמכניקה שלהם היא שילוב מרשים של אתגר ו-power fantasy שמצליח ליהנות מכל צד בלי לפגוע באחר. Shadow of Mordor ניסה לעשות אותו דבר שנה שעברה ולדעתי נכשל לחלוטין, אז פשוט עזבתי אותו ושיחקתי שוב ב-Arkham City במקום.

אבל מה אני אמור לעשות כשאני מתבאס ממשחק Arkham? ממש חיכיתי ל-Arkham Knight, והיו בו לא מעט דברים טובים, אבל הוא הכיל כל כך הרבה בולשיט מסביב לדברים הטובים שאפילו לא הצלחתי לסיים אותו. מי היה מאמין שהבאטמוביל תהיה לא רק לא כיפית, אלא מין סרטן שישתלט על כל המשחק ויהרוס כל אספקט כיפי שהיה בו.

וזה עוד בלי שנתקלתי באף באג.

Arkham Knight ממש לא היה המשחק היחיד שסבל מזה השנה, אבל הוא בלי ספק המקרה המייצג. הפורט ל-PC היה כל כך גרוע, שגם אחרי מקצה שיפורים של 4 חודשים הוא עדיין היה במצב רע מספיק כדי ש-WB יציעו את הכסף חזרה לכל מי שרוצה. וכן, כבר שנים שהרבה חברות משחקים די משתינות על קהל ה-PC (היי יוביסופט), אבל המצב אף פעם לא היה עד כדי כך מזעזע.

מי יודע, אולי יום אחד בעתיד הרחוק נוכל לסמוך על תעשיית המשחקים מספיק כדי לדעת שאם חיכינו כמה שנים למשחק חדש ואז שילמנו עליו 60 דולר, לפחות השקיעו בו את המינימום הדרוש של מאמץ ובדיקות כדי לוודא שהוא, אתם יודעים, אשכרה עובד. בינתיים, השביב האחד של תקווה בתחום הזה הוא שעם מדיניות ה-refunds החדשה-יחסית של Steam, לפחות יש משהו לעשות נגד זה.