הפרק בו גילינו שאנחנו דינמיים, צעירים, ומגניבים! (טוב, אולי צעירים קצת פחות..). הפעם שיחקנו ב – Uncharted 4, Overwatch, Mini Metro, Darksiders 2 ועוד.
להורדה (58:41, 107 מגה)
16:00 – זיירמן ודקל שיחקו ב- Mini Metro, משחק מינימליסטי בו בונים רשת של קוי רכבת, הקונספט אמנם נשמע מאוד פשוט (וחלקנו היינו אומרים אפילו משעמם), אבל הוא ממש לא והוא הופך להיות מאוד קשה, מאוד מהר.
25:47 – זיירמן שיחק ב- Mushroom 11, פאזל פלטפורמר אינדי, שמתרחש בעולם פוסט אפוקליפטי בו צריך להשמיד סוג של פטריה-בלוב-אמורפי, למרות העקשנות שלו להישאר. הרעיון מדליק לגמרי. ראוי לציין שהוא פותח ע"י בחור ישראלי – איתי קרן (גאווה מקומית, הידד!).
27:35 – זיירמן סיים את The Witness. נכון, יש פאזלים מתסכלים, אבל יש גם פאזלים שהם אמנם קשים אבל מאוד מתגמל לפתור אותם.
32:00 – דקל שיחק בDarksiders 2: Deathinitive Edition, משחק RPG, FPS, האק אנד סלאש. הוא הבין שלא ממש אכפת לו מהעלילה ושהפאזלים קצת מיותרים,המשחק מאווווווווווווד ארוך וזה לא עובד לטובתו.
48:00 – חדשות!
- Nintendo NX מתוכנן לצאת במרץ 2017. זה ממש עוד מעט בשביל משהו שלא יהיה ב- E3
- יוטיוב מכניסים שינויים למערכת ה- content id שלהם
- אקטיויז'ן חושפת את Infinite Warfare… ומקבלת כמה מאות אלפי דיסלייקים ביוטיוב
- ה- DLC של XCOM 2 יוצא השבוע (הוא יצא כבר כשאתם מקשיבים לפרק הזה…)
- תאריך יציאה ל- Dishonored 2 – 11.11.16
16 במאי, 2016 בשעה 18:29
וואו מירית, אני לא מסכים עם כמעט כל מה שאמרת על Uncharted. בפרט, Uncharted 3 היה משחק נוראי ומשעמם, ובעוד שאני מאוד מאוד נהנה מ-UC4 אני חושב שה-4 פרקים הראשונים שלו הם רצף ארוך של וטפ. (אני בטח אדבר על זה בהרחבה בפרק הבא)
18 במאי, 2016 בשעה 1:03
לא מסכים איתך. לדעתי uncharted 3 היה המשחק הטוב בסדרה (uncharted 4 יותר טוב לדעתי) לא רק בגלל זה שהוא מספק לנו הצצה לעבר של ניית'ן ואיך הוא הכיר את סאלי אלא בגלל שיש לו את הנבל הכי טוב לדעתי בכל הסדרה, הset pieces הכי טובים (סצנת המטוס והספינה הטובעת הם הראשונים שעולים לי לראש) ובנוסף לזה שאין את הבולשיט העל טבעי הזה בסוף.
18 במאי, 2016 בשעה 4:54
טוב, אז קצת יותר בהרחבה:
– הצצה לעבר זה אכן נחמד, אבל העלילה מעבר לזה גנרית ומופרכת לחלוטין
– "הנבל הכי טוב בכל הסדרה" זה ממש לא חוכמה
– המטוס והספינה הטובעת מגניבים אבל מעבר לזה? לא הרבה, בעיקר עוד ועוד ועוד סצינות של "לברוח מ-X" או "לרדוף אחרי Y"
– והכי חשוב: הגיימפליי פשוט מחורבן. מכל בחינה אפשרית. משעמם ומעצבן ולא מקורי בשיט.
15 באוקטובר, 2016 בשעה 14:43
[…] וחזר עם מסקנות שהפילו את הלסת שלנו לרצפה: הוא מסכים עם ההתרשמויות של זיירמן ודקל מהמשחק (!) והוא חושב שמדובר במשחק קשה […]
15 באוקטובר, 2016 בשעה 14:43
[…] ועל איך שהוא החליט לתת למשחק השלישי צ'אנס נוסף אחרי הביקורת הלא-אוהדת שהוא ודקל נתנו לו בעבר. חוץ מזה, הוא אומר יותר מדי […]
7 בינואר, 2017 בשעה 23:36
[…] הספרים המיתולוגיים בסדרת “כישוף!” של סטיב ג’קסון, הספיק לי. השלישי היה יותר מדי פתוח בשבילי, והגעתי לא מספיק מוכן […]
11 באפריל, 2018 בשעה 0:55
לגבי The Witness – ספויילרים (כבדים) גם לחידות:
.
.
.
.
.
.
.
.
את החידה בעיירה לא הצלחתי, למרות שהשתמשתי בטקטיקה שמירית תיארה כאן – החלק של הכוכבים שבר אותי וויתרתי על העיירה.
דווקא את החידה של הקולות של הציפורים הצלחתי בסוף, למרות שהיה לי שם פתרון אחד שהרגיש יותר כמו ניחוש מושכל מאשר הבנה למה התכוון המשורר.
בהקשר הזה – אחד מרגעי ה-"א-הא!" הכי כיפיים במשחק היה ב-Hedge Maze, כשהבנתי שהפתרון של אחד מהם הוא לא ויזואלי בכלל, על ידי זה שהבנתי שהחלקים הויזואליים של המבוך קיימים כולם בפאזלים הקודמים ואינם חלק מהחידה.
עכשיו מטריד אותי קצת לחשוב שיש אנשים ללא החוש הספציפי הנדרש שעשויים לשרוף שעות על הדבר הזה.
לגבי ה Pretentious Crap – כן, בסרטונים זה באמת היה מורגש, אבל בכללי זו לא הייתה החוויה שלי. אני עוד מתלבט עד כמה תחושת ההטרלה בזמן שצפיתי באחד הסרטונים מתאזנת עם ההנאה מלקרוא אח"כ בויקיפדיה את הקשר העולם האמיתי, שהיה מעניין.
בשתי נקודות לפחות ה-Audio Logs השלימו את המשחק שמסביבם באופן נהדר בעיני. אני מתייחס ללוג שעל ההר, שמגיע אחרי שהשחקן עושה "מסע לפסגה" ומקבל טקסט מעורר השראה על נקודת ההתבוננות מהחלל (וכן – אני לגמרי אוהב את תחושת המרחב במשחק, ואני חושב שהוא היה עובד הרבה פחות טוב בלעדיה). והיה גם הטקסט על הזן לקראת הסוף, שהייתה לו סוג של סינרגיה עם סדרות הפאזלים הקשים שמגיעים לפניו.