"Command & Conquer 3. רק השם הזה מסוגל להפוך בקלות אנשים מבוגרים לערימת דמעות רוטטת, המבכה בנוסטלגיה על ימים שאבדו ואינם עוד. על ימים מחוסרי מנועים תלת-ממדיים. ימים ללא כל יומרות טקטיות עדינות ושיקולים אסטרטגיים מסובכים. מדובר בימי הזריחה של משחקי האסטרטגיה בזמן-אמת. הימים בהם המשחקים הללו היו פשוטים ומהירים. הימים בהם מותג Command & Conquer ניצב כמעט ללא תחרות.

אבל כמו המנהיג הכריזמטי ומחוסר-השיער שמפציע מתוך סרטוני הוידאו של המשחק, Command & Conquer 3 לא ירשה לכם להמשיך ולבכות על ימי הזוהר שאבדו. הוא ירים אתכם בעדינות, ייתן לכם חיבוק, ומיד לאחר שיצור אצלכם את התחושה כי לא עזב אתכם אפילו לרגע – יפנה את מבטכם לאופק בוהק, בו עשרות טנקים נלחמים זה בזה על מצע טיבריום רעיל."

אז זהו. פרסמתי סוף כל סוף את הביקורת על Command & Conquer 3. הקהל, כמובן, הסתער. לא יותר מיומיים לאחר שהעליתי את הפוסט שלי על סגנונות לביקורת משחקים, הסגנון שלפיו אני חושב שצריך לבקר משחק (פחות פרטים טכניים, יותר 'העברת תחושה' כללית) מונח על שולחן הניתוחים. כיף.

התייחסות מפורטת יותר, גם למשחק וגם לביקורת, תגיע בהמשך. כתבת וידאו למשחק תתפרסם ב- Gamer//2 בעוד כשבוע, אם הכל ילך כהלכה.

זהו. תהנו. אני מקווה.