רוצים לדעת מה קרה בפרקים הקודמים? לחצו כאן בשביל להגיע לרשימת כל הפוסטים שכתבתי בנושא עד עכשיו. אמ;לק – ארגון ה- XCOM ממשיך במלחמתו הבלתי-מתפשרת כנגד החייזרים ובמפקד הדביל שלו.

22/6/2035, Operation Ghost Knife

עם פרויקט ה- Avatar על סף סיום (שוב! אני לא יודע מה לעשות עם זה!), ה- Berserker Queen שמסתובבת חופשי, וכמה מחיילי הטובים ביותר שרוצים להרוג אותי, יצאתי למשימת הגנה על מתקן של המחתרת. לצורך המשימה לקחתי את יונדב צבקר בעל היכולות הטלפתיות, עידן דקל הרובוט, בוריס אוליאנסקי המומחה, טל הורוביץ הריינג׳ר, יותם נוי הצלף וגיא סיטון המדען-רימונאי-וואטאבר. לכאורה, מדובר במשימה מאוד פשוטה, חוץ מהקטע הזה שה- Berserker Queen החליטה גם לקפוץ לביקור.

אבל אז קרה משהו מוזר.

רכיב כלשהו מהנשמה המקורית של יונדב צבקר, משהו שעדיין לא נכבש והושמד ע״י מוח הקולקטיב החייזרי, המשיך להסתובב לו ברשת ה- PSI החייזרית… הוא הסתובב בכל מקום, נואש למצוא עוגן, משהו שיאפשר לו להשפיע שוב על העולם… והוא מצא את ה- Berserker Queen.

זאת היתה משימה מאוד סטנדרטית בהתחלה. היה את הקטע הזה שבאמצעת תמרונים מאוד מתוחכמים מצידי הצלחתי לעשות Skulljacking לקצין Advent ואז לחסל את ה- Codex שהופיע, וזה היה נחמד, אבל חוץ מזה, באמת שלא היה בה שום דבר מיוחד… חוץ מזעקות האימים של המיוטונים מהצד השני של המפה.

כשהגעתי לצד השני של המפה, הבנתי מה קרה. ה- Berserker Queen פשוט עילפה את כולם.

What. The. Fuck.

הרגשתי שהיא מנסה להגיד לי משהו… כאילו שהיא מנסה לתקשר איתי… לרוע המזל, פירשתי את נסיונות התקשורת שלה כ״אני רוצה להרוג את כולכם ולאכול את הגופות שלכם, גם את הרובוט הזה ששלחתם לפה״, אז רוקנתי עליה את כל כלי הנשק שהיו לי בהישג יד. היא ברחה, אבל כשהיא פצועה קשה. בהתקלות הבאה שלי איתה אני אטפל בה סופית. ואני לא יכול שלא לחשוד שיונדב מסתכל עליה מאוד מוזר.

אוקיי, תנו לי רגע להגיד לגבי זה משהו אוף-פליי: מה לעזאזל?! לכאורה, זה משחק תפקידים מאוד טוב – ה- Berserker Queen מתנהגת לפי השם שלה ומתחילה לתקוף את החייזרים בצד שלה. אבל אם זה פיצ׳ר ולא באג, זה פיצ׳ר מאוד מאוד מוזר – חייזרים ״מעולפים״ לא חוזרים למשחק. אף פעם. אין להם שום דבר שמחליף להם את הסטטוס ל״לא מעולף״. ואי אפשר לירות עליהם עם נשק, רק לפגוע בהם עם נזק סביבתי מרימונים, אז במשך רוב המשימה הייתי בטוח שנתקלתי בבאג ונדפקתי עכשיו כי אין לי איך לנקות את המפה מאויבים. חוץ מזה, בתור פיצ׳ר, הוא לא מתועד בשום מקום. אז אני לא ממש הבנתי מה קרה פה לעזאזל. אם למישהו יש מושג, אני ממש ממש אשמח לדעת.

בינתיים, באוונג׳ר:

״היי, אתה המהנדס החדש? ג׳ין סונג?״
״כן, ואתה… לא הבנתי בדיוק אם אתה מדען? רימונאי? גיא משהו? זה מאוד מבלבל״
״גיא סיטון, כן. תקשיב, אני צריך שניה לדבר איתך, כמדען אחד לשני-״
״אני מהנדס״
״כן, נו, זה מה שהתכוונתי. אכפת לך לבוא שניה מאחורי העציץ הזה?״

שלושים שניות וקול של חבטה אחד מאוחר יותר, גיא פסע לו לעבר המעבדה של לילי, לבוש בסרבל מהנדסים, משאיר את ג׳ין סונג מעולף על הרצפה עם משגר רימונים ביד.

30/6/2035, Operation Fire Saga

"קדימה, קדימה! אנחנו צריכים לתפוס VIP של ה- Advent! הפעם, רצוי בחיים!", דחקתי בחיילים שלי, מזהיר אותם שלא יחזרו שוב על הטעות של אדם מהפעם הקודמת שבה ניסינו לעשות את זה ויפוצצו את המכונית שה- VIP מתחבא מאחוריה. כזה אני. יודע להנחות את החיילים שלי לדרך הפעולה הרצויה בלי לפגוע בביטחון העצמי שלהם. מנהיג. גם אם זה אומר שאני צריך לעשות דברים שמהצד נראים קצת מפוקפקים. כמו לגרור את גיא סיטון למשימה בניגוד לרצונו.

"אבל אתה לא מבין! אני לא גיא סיטון! אני ג'ין סונג! ג'ין סונג! המהנדס החדש שלך! זוכר?!"
"מה אתה מקשקש, גיא! אתה נראה בדיוק כמו עצמך. תפסיק עם השטויות האלה ובוא כבר"
"אבל הזקן הזה מודבק! תראה!"
"זה טריק מאוד חמוד אבל…"
"והשריון הזה גדול עלי ב- 3 מידות ו…"
"תפסיק עם השטויות גיא…"
"אל תעשה לי את זה! אני רוצה הביתה! אני רוצה לאמא! אני לא רוצה למות! אמאאא!"
"נו, אתה רואה?! אתה נשמע בדיוק כמו גיא. עכשיו בוא לסקיירינג'ר"

מלבד גיא (שממשיך להתעקש שנקרא לו ג'ין סונג. מאוד ילדותי, הגיא הזה), שלחתי למשימה גם את ה- PSI העשוי ללא חת, יונדב צבקר, את בוריס אוליאנסקי החובש, את טל הורוביץ הריינג'ר, את יותם נוי הצלף (שקלתי לשלוח את אדם, אבל אחרי שהוא פוצץ את ה- VIP בפעם הקודמת, החלטתי לוותר), ודם טרי וחדש שמוכן להשפך על המדרכה למען האנושות: מירית בן-חור, ריינג'רית.

הסתכלתי על החיילים שלי בגאווה. חבורה כזו של חיילים שהיעילות שלהם מוטלת בספק לא ראיתי מאז הפעם האחרונה שהסתכלתי על החיילים שלי בגאווה. יצאנו לדרך.

ההתקלות הראשונה שלנו היתה בשלושה חיילי Advent. לא ביג דיל, נכון? עשינו להם מארב מאוד נחמד.

גיא פספס.

למרות הפספוס, חיסלנו אותם בלי אבדות בנפש, והתקדמנו הלאה. אחרי שיותם חיסל Turret שעמד לנו באמצע הדרך, נתקלנו ב- Codex ושני סקטוידים. את הרימונים שלו הוא הצליח לזרוק, אבל בבואו לירות על הסקטויד – גיא פספס.

תזוזה לא-נכונה חשפה בפנינו עוד סקטויד, חייל Advent ו- Shieldbearer אחד. מתחיל להיות פה צפוף, אבל לשמחתי יש לגיא Frost Bombs (כאמור, בזריקות רימונים הוא היה יחסית בסדר), יש לי את כוחותיו הטלפתיים המדהימים של נדב, ויש לי Mimic Beacon. התמודדתי איתם בגבורה. חוץ מזה שגיא המשיך לפספס.

זרקתי רימון על הקיר שמוביל לתוך החדר שבו היה ה- VIP (אבל ממש בזהירות! מאוד לא רציתי להרוג עוד אחד!), עילפתי אותו, תפסתי אותו, ורצתי לעבר נקודת הפינוי. שם, החלטתי להשאר לרגע ולטבוח בתגבורות שמגיעים כדי להרוויח קצת עוד XP.

גיא, כמובן, פספס.

כשהם נחתו (מירית ובוריס זכו לקידום, אגב!), תפסתי את גיא לשיחה על הביצועים שלו. הוא המשיך להתבכיין, לטעון שקוראים לו ג'ין סונג וכל מיני שטויות כאלה. כל כך כעסתי עליו, ששלחתי אותו לפנות אשפה מאחד החדרים באוונג'ר. ואז בראדפורד הפנה את תשומת לבי לכך שאנחנו צריכים רימונאי.

"אוקיי, אבל יש לנו את אלון, לא?"
"כן, אבל אנחנו לא יכולים להסתפק רק באחד, אתה יודע את זה"
"אוקיי, טוב, תביאו את אחד מהמהנדסים האחרים שמפנה אשפה מהחדר ההוא באוונג'ר כדי שיחליף אותו. מישהו חסון כזה. שנראה שיכול להיות רימונאי טוב"
"מה דעתך על המהנדס החדש, המפקד? אחד… ג'ין סונג?"
"ג'ין סונג? זה לא איך שגיא אמר שקוראים לו?"
"אני לא יודע, המפקד, אני די גזען וכל השמות של כל הסינים נשמעים לי אותו דבר"
"הבנתי. טוב, כן, למה לא. תביאו את ג'ין סונג לכאן ותכניסו אותו לתוך חליפת רימונאי. נקווה שהוא יהיה יותר טוב מהגיא ביטון הזה".

Working XCOM 2 Gamers הוא משחק שמתנהל בשיתוף קבוצת Working Gamers בפייסבוק. אתם יכולים לקרוא את כל העדכונים שנכתבו במסגרתו בקבוצה המדוברת, או פה בבלוג.