אף פעם לא ממש הבנתי מה אנשים מוצאים ב- Bookworm Adventures. ג'ון ווקר מ- Rock, Paper, Shotgun חושב שהוא משחק מדהים (וכפי שמשתקף בתמונה למעלה – יותר טוב מ- Peggle), החברה שלי חרשה עליו כמות מכובדת של שעות, ואני פשוט לא הצלחתי להבין מה כיף במשחק איות. זה נראה לי מוזר. אבל היכולת שלי להגיד "לא" למשחקים של Popcap הלכה ונעלמה לאורך החודשים האחרונים, ואחרי Plants vs. Zombies, כנראה שגם אם Popcap יוציאו סימולטור של מכסחת דשא, התגובה שלי לזה תהיה "מגניב! אני רוצה!". אז שיחקתי ב- Bookworm Adventures: Volume 2. ובצורה צפויה לחלוטין, בשבוע הראשון שבו זה קרה הגעתי לעבודה כשאני סובל מסוג של עייפות כרונית שכבר זכה לכינוי "תסמונת Popcap".

Bookworm Adventures 2 לא שונה במיוחד מהמשחק אותו הוא ממשיך. הוא מציב את השחקן בדמותה של תולעת ירוקה בשם Lex, שצריכה להתמודד נגד מגוון יצורים מעולם הספרות באמצעות איות של מילים ארוכות ככל האפשר מתוך מאגר של 16 אותיות. מעין זיווג מוזר בין Mortal Kombat לשבץ-נא.

כמובן, המשחק הוא מעט מסובך יותר ממש שנדמה בהתחלה. לחלק מהאויבים יש יכולות מיוחדות, שמעלימות את הנזק שאותיות מסוימות עושות להם, או הופכים חלק מהאותיות שברשותכם לאותיות "קשות" כמו Z או J. גם לכם יש מספר מכובד של טריקים בשרוול: אתם יכולים להשתמש באוצרות ובבני-לוויה שנותנים לכם בונוסים מיוחדים (למשל, שיקוי ריפוי כל 4 תורות, או חסינות מוחלטת לסוגים מסוימים של התקפות), וחלק מהאותיות הן אותיות "בונוס" שמאפשרות לכם להרעיל את היריב שלכם, להעלות אותו באש, או לרפא את עצמכם. זה אולי נשמע כמו לומדת איות משעממת, אבל ניכר ש- Bookworm Adventures נהנה, כמו שאר משחקי Popcap, מסימפטום ה- "רק עוד מסך אחד": הדחף ליצור מילים ארוכות באופן מגוחך ולהוציא את המיטב מכל לוח של 16 אותיות דוחף אתכם לנסות עוד סיבוב ועוד סיבוב, ללא יכולת אמיתית להפסיק.

אבל למרות ש- Bookworm Adventures נהנה מרמת הליטוש האופיינית ל- Popcap, ואף על פי שביליתי איתו שעות, כשאני מנסה לשפוט אותו באופן אובייקטיבי, אני לא יכול שלא לשים לב לכמה בעיות. העיקרית שבהן היא, במפתיע, שלא מדובר במשחק חינוכי מספיק.

נכון, מבקרי משחקים (או קולנוע, או כל דבר אחר) צריכים לשפוט את מושא הביקורת שלהם על סמך מה שהוא באמת, ולא על סמך מה שהם חושבים שהוא צריך להיות. ובכל זאת, אי אפשר שלא להרגיש שיש ל- Bookworm Adventures פוטנציאל לימודי מבוזבז למדי. לא פעם ולא פעמיים יצרתי מילה שלא היה לי שמץ של מושג מה המשמעות שלה. לפעמים הלכתי לחפש את המילה במילון אינטרנט אחרי שזה קרה – אבל רוב הפעמים לא עשיתי דבר, ופשוט שמחתי על כך ש- "Sates" נחשבת למילה לגיטימית בשפה האנגלית. כמו כן, המשחק אף פעם לא רומז בנוגע לאיות הנכון של מילה כלשהי כשאני מסתבך איתה, ולא מכיל את האפשרות הכל-כך מתבקשת להגיד לי מה המילה הכי טובה שיכולתי לייצר מסט מסוים של אותיות. המקום היחידי שבו הוא כן מצליח לחנך אותי בצורה כלשהי זה במהלך ה- Minigames שלו, שכוללים משחקים כמו סידור של אותיות בסדר הנכון כדי להרכיב מילה מקטגוריה מסויימת.

הבעיה השנייה שלי עם Bookworm Adventures 2 היא קצת יותר קטנה: הוא לא מודיע לי כמה נזק המילה שאני כותב הולכת לבצע, מה שמוסיף לי התלבטויות אידיוטיות, כמו "מה יגרום יותר נזק? מילה של 4 אותיות שמוגדרת כ- Bonus Word, מילה של 6 אותיות, או מילה של 5 אותיות שמכילה את האות X?". זה סתם טיפשי, כי זה היה יכול להפתר מאוד בקלות.

החסרונות הקטנים האלה לא מונעים מ- Bookworm Adventures 2 להיות משחק כיפי וממכר. גם כשהמשחקיות שלו מתחילה קצת לשעמם, ההומור הפופקאפי האופייני החזיר אותי אליו שוב ושוב רק מתוך רצון עז לראות מה הם הולכים לזרוק עלי עכשיו. אבל בניגוד למשחקים אחרים שנמכרים ע"י Popcap, אני לא יכול שלא להרגיש שהוא לא באמת שווה את תג המחיר שלו (20 דולר ב- Steam). בטח שלא אם יש לכם את Bookworm Adventures המקורי.