מאז שנות ה-2000 מאוד אהבתי את BioWare. אמנם פספסתי את ימי הזוהר של Baldur's Gate ושאר משחקי ה-D&D, אבל הם ממש לא עצרו שם. KOTOR, Dragon Age ו-Mass Effect כולם היו מצוינים, ובאופן כללי אני מאוד אוהב את הסגנון שלהם. אפילו במשחקים הבינוניים כמו Dragon Age 2 אפשר לצפות לבניית עולם מאוד עמוקה, דמויות כיפיות ודיאלוגים מעניינים.

בלי שום קשר לזה, מאוד נהניתי מ-Destiny 2. לא באמת יצא לי לחוות את ה-endgame שלו, אבל המכניקה הבסיסית ממש מגניבה, הקמפיין משעשע מספיק כדי להעביר את הזמן, האלמנט האונליין שלו עובד מצוין, וכבר מימי דיאבלו אנחנו יודעים כמה זה מרגש למצוא ציוד עם מספרים יותר ויותר גבוהים, בטח כשהוא מגיע עם שם מגניב וצבע סגול או צהוב. מבחינה מכנית טהורה, באנג'י פשוט… gets it.

אז כש-EA הכריזה ש-BioWare מפתחת משחק שהוא לגמרי-לא-חיקוי-Destiny-נשבעים-נגענו-באדום, כמובן שהתגובה שלי הייתה… אכזבה גדולה. מהרגע הראשון זה נשמע כמו רעיון רע, וכל טריילר שיצא רק הוריד את ההתלהבות שלי עוד קצת. אבל עמוק בפנים, עדיין חשבתי שיש לזה פוטנציאל וקיוויתי שייצא משהו טוב. שאולי עוד יש תקווה לעתיד של BioWare. וכך, קוראים יקרים, הצלחתי להתאכזב ממשחק שלא היו לי שום ציפיות ממנו.

מה הוא Anthem? הוא משחק שמכיל הרבה מאוד דברים. יש בו יריות, loot, דיאלוגים, קלאסים, חליפות מתכת שיודעות לעוף, מולטיפלייר, lore, ועוד הרבה דברים. אבל בראש ובראשונה הוא משחק שמכוון באופן מאוד ברור לקהל של Destiny. אז בואו נתחיל משם.

Anthem הוא חיקוי Destiny גרוע

השם הסוג-של-רשמי שהסגנון של Destiny קיבל בעולם הוא "looter shooter". אז הייתם מצפים שלכל הפחות, Anthem יהיה טוב בשני דברים: יריות ו-looting. וקו-אופ. שלושה דברים. יריות ו-looting וקו-אופ ותוכן endgame. (טוב די, מספיק מונטי פייתון לבינתיים.)

הנקודה היא ששום דבר מזה אף פעם לא היה הצד החזק של BioWare, וזה מאוד מורגש. רוב כלי הנשק מרגישים כמו רובים גנריים: לוחצים על כפתור, וה-health bar של האויב יורד בקצת. אם כיוונתם טוב, המספר שקופץ מהאויב יהיה צהוב במקום לבן, אבל שם זה נגמר. FPS הוא לא בדיוק ז'אנר חדש, ויש הרבה דוגמאות לאיך זה צריך להרגיש כשזה עובד; לכל הפחות הייתי מצפה שהמפתחים ישחקו בדסטיני או Borderlands. שיראו איך אויבים מגיבים ל-critical hits בדרכים יצירתיות שגורמות לרובים להרגיש חזקים וליריות להרגיש משמעותיות. איך בונים כלי נשק שונים שמתנהגים בדרכים שונות לחלוטין, עם אפקטים מיוחדים מגניבים ודברים שמתפוצצים ו-beam weapons ועוד ועוד.

עוד משהו שהם היו יכולים ללמוד מהמשחקים האלה זה לא להתקמצן על ציוד. האיכות (צבע) של הדברים שמקבלים ב-Anthem נקבעת לפי דרגה. אי אפשר לקבל משהו טוב במיוחד, אפילו בתור פרס בסוף קווסט או משהו כזה. גם כשמתחילים לקבל דברים ברמה rare או epic, ההבדל היחיד הוא בונוסים של כמה אחוזים לנזק/שריון/משהו דומה, שממש לא מרגישים במהלך המשחק (למעשה, מישהו גילה לאחרונה שבגלל באג ב-level scaling, הנשק הכי חזק היה הרובה הפשוט בדרגה 1 שמתחילים איתו). לפי דיווחים של אנשים יותר סבלניים ממני, קיים גם loot יותר מרגש, אבל כדי להגיע אליו צריך לעבור את כל הקמפיין and then some, וגם אז יש לא מעט בעיות.

וזה לא שאפשר לרוץ על הקמפיין כמו ב-Destiny. כל משימה הכי קטנה דורשת למצוא 3 אנשים לשחק איתם (טכנית לא חייבים, אבל המשחק מאוד מקשה על מי שרוצה לשחק לבד), לבהות במסך טעינה במשך דקה+, לעוף כל הדרך למקום שבו המשימה מתחילה, ולקוות שתוכלו ליהנות מהמשחק לכמה דקות לפני שזה נגמר וצריך לשבת מול עוד מסך טעינה ולחזור לעיר.

חלקכם אולי חושבים עכשיו, "טוב בסדר, אפשר להתעלם מכל השטויות הצדדיות ורק לסיים את הסיפור המרכזי"; תשמחו לדעת שהסיפור מפסיק באמצע כדי להכריח אתכם להשלים כמה "אתגרים" שהם על טהרת ה-grind, כולל דברים שאפשר לעשות רק בשוטטות אקראית ב-"free play" בעולם הפתוח. ואל תצפו לעולם כמו של דסטיני, עם המון שחקנים שמתרוצצים מסביב, דברים לעשות כל כמה מטרים, ו-public events ללא הפסקה. המפתחים כנראה דאגו שזה יהיה מעניין מדי, אז ה-free play של Anthem מוגבל ל-4 שחקנים כמו שאר המשחק, ובאופן כללי מרגיש די ריק.

אבל טוב. הרי מהרגע הראשון EA אמרו שאין מה לדאוג, זה ממש לא חיקוי Destiny, באמת, תסמכו עלינו. יש הרבה יותר התמקדות בעלילה ודיאלוגים וכל הדברים שהתרגלנו לצפות להם ממשחקים של BioWare, נכון? ובכן…

Anthem הוא משחק BioWare גרוע

אחרי לא מעט משחקים בשני העשורים האחרונים, הנוסחה של BioWare היא ידועה ובסה"כ מוצלחת: עולם מעניין ומאוד עשיר, מערכת משחק-תפקידים מבוססת party, הרבה דמויות מעניינות וכיפיות שמצטרפות במהלך המשחק ואפשר לנהל איתן שיחות ארוכות וללמוד עליהן ועל העולם, דמויות צדדיות וקווסטים שמספקים עוד עומק ודיאלוגים, ובאופן כללי המון השקעה בכתיבה ופחות מיקוד במכניקה או בגרפיקה מדהימה. אתם בטח יכולים לראות לאן זה הולך.

ל-Anthem אין זמן לקשקושים שלכם. צריך לצאת לעולם ולירות בדברים! ה"עיר" היחידה במשחק מכילה בערך 10 אנשים שאפשר לדבר איתם מדי פעם (בגוף ראשון ובקלוז אפ מטריד, כי cutscenes של BioWare לא היו גרועות מספיק בעבר). פה ושם תוכלו לבחור אחת מבין שתי אופציות תגובה, והבחירה הזו תרגיש חסרת משמעות לחלוטין. טוב, אני מגזים, לפעמים יש לה השפעה כלשהי על השיחות הבאות שתנהלו עם אותה דמות. ונכון, אני מודה שפה ושם יש דיאלוגים באמת מעניינים, וכמה מהדמויות האלה הן נחמדות. אבל שום דבר לא מגיע אפילו לסטנדרטים של דמויות משניות במשחק BioWare ממוצע.

שאר העלילה מרוכזת בנסיונות נואשים להקשיב לשיחות שמתנהלות בין ה-NPCs לדמות הראשית ברקע תוך כדי משימות – לעתים קרובות במהלך קרב כשקשה לשמוע, או כשאתם לא נמצאים במקום שהדמויות מדברות עליו (עוד על זה בהמשך). וכמובן שכל ה-banter הזה מתעלם לחלוטין משלושת הזרים האקראיים התורנים שהצטרפו אליכם למשימה; אם ציפיתם למשחק שמצליח לשלב מולטיפלייר ועלילה בצורה מעניינת – לא ברור לי למה, אבל לא תמצאו אותו כאן.

העלילה שכן קיימת מספרת סיפור ישן ומוכר על עולם עם שפע של טכנולוגיה/קסם/ווטאבר (היי ארתור סי קלארק) שמגיעים מארטיפקטים עתיקים שהושארו שם ע"י גזע נאור לפני אלפי שנים בלה בלה בלה. החפצים האלה חזקים ומסוכנים ויכולים כביכול לעשות כל דבר, למשל לשלוט במזג אוויר, ליצור חיות עוינות שצריך לירות בהן, ליצור מפלצות עוינות שצריך לירות בהן, או להפוך חיות תמימות למפלצות עוינות שצריך לירות בהן. בני האדם לא יודעים איך הדברים האלה עובדים, אבל הצליחו ליצור מהם טכנולוגיה מתקדמת למדי. אה כן, ולפעמים ה-"relics" האלה מתעצבנים ומתחילים ליצור ממש הרבה מזג אוויר רע ו/או מפלצות, ואז צריך לשלוח אנשים בחליפות מתכת מעוצבות שיעצרו אותם. הדמות הראשית היא מה-Freelancers האלה.

המשחק לא מרחיב יותר מדי על איך דברים עובדים, מאיפה הטכנולוגיה הנוכחית הגיעה, או מה הכללים. פה ושם יש איזה פסקה של codex שלא באמת מסבירה כלום, אבל שם זה די נגמר. זוכרים את הימים שהיה אפשר לדבר עם אנשים ולשאול אותם שאלות על העולם? או סתם לנהל שיחות ארוכות עם דמויות ולהרגיש שאתם ממש נהיים חברים טובים? אז תשכחו מזה ולכו לירות בדברים.

אבל למרות הכל, הרבה אנשים מאוד נהנים מ-Anthem, וגם אני שיחקתי בו איזה 10 שעות, עד שהגעתי ל"אתגרים" שהזכרתי קודם והכרזתי שפאק איט, אין לי כוח. אז מה כן טוב בו?

Anthem הוא משחק Iron Man, אממ, בסדר אני מניח?

אני חייב להודות, יש כאן בסיס מוצלח. הקונספט של לעוף ברחבי העולם או מסביב לזירת הקרב בחליפת Iron Man צבעונית, להסתכל על הנופים המושקעים, לרחף באוויר תוך כדי שיורים באויבים, ואז לנחות ולהרביץ להם מקרוב הוא מקורי וכיפי. היכולות הנוספות שאפשר לצייד ברובן מרגישות אחלה, והמשחק מספק 4 סוגים של חליפות Javelin כאלה – אלה הקלאסים השונים – שאפשר להחליף ביניהן, עם סגנונות לחימה שונים לחלוטין.

השילוב החביב עלי היה חליפת ה-Interceptor המהירה, שמגיעה עם אקסטרה קפיצות ו-dashes ועם חרבות מהירות, יחד עם יכולת מצוידת שמשגרת אותי אל אויב רחוק. אבל זה כיף גם לרוץ לתוך אויבים ולדרוס אותם עם ה-Colossus, או לרחף מעל הקרב ולהנחית גשם של קרח וברקים עם ה-Storm. כשזה עובד, זה יכול להרגיש מצוין.

כדי לאזן את זה, Anthem דואג להכניס כמה שיותר מכשולים כדי להפריע לכם ליהנות מכל מה שתיארתי. הכי גדול מביניהם הוא מנגנון overheating מאוד אגרסיבי שמונע מה-Javelins לעוף או לרחף ליותר מבערך 10 שניות ברצף. במהלך קרבות זה אומר שרוב הזמן פשוט נשארים על הקרקע ולכל היותר מקפצים מסביב או משתמשים בחליפה המתוחכמת כדי לצבור קצת מרחק מהאויבים. נשמע מאכזב? בעולם הפתוח זה אפילו יותר מעצבן, כי שם אין ברירה אלא לעוף ממקום למקום, ופשוט צריך לנחות כל כמה עשרות מטרים ולנוח קצת. זה מרגיש כמו לקפץ ברחבי מנהטן בתור ספיידר-מן ואז לגלות שכל 5 רחובות הוא צריך לעצור על איזה גג ולשתות כוס מים. יותר גרוע מזה, למעשה – אם לא נוחתים בזמן והמד מתמלא לגמרי, תאבדו כל שליטה על החליפה שלכם ותצטרכו לחכות עד שהיא תיפול כל הדרך למטה, תתנגש באדמה בבום גדול ומפחיד, ואז תבלה איזו שניה בהתאוששות. ואם זה לא מספיק, הנפילה האלימה הזו קורה גם אם סתם מתנגשים במשהו בטעות תוך כדי תעופה.

אם אתם מתחילים לקבל את הרושם שהחליפות המעופפות האלה אולי פחות כיפיות ממה שהן נשמעות על הנייר, חכו חכו, זה עוד לא נגמר. כמו שהזכרתי קודם, המשחק באדיבותו האינסופית מצוות אליכם 3 שחקנים נוספים לכל משימה. אבל בשום שלב המעצבים לא מצאו פתרון לשילוב בין זה להתקדמות במשימה, והעובדה שלשחקנים שונים יכולה לקחת כמות זמן שונה להגיע ממקום למקום. מה שיצא להם זה שמי שמגיע ראשון למקום שהקווסט מצביע אליו הוא זה שזוכה לראות על מה לעזאזל הדמויות מדברות, ולהתחיל את הקרבות מוקדם יותר. אז כל משימה מכילה מיני-מירוץ בין השחקנים, כשהפרס הוא אשכרה לחוות את המשימה כמו שצריך. מצד שני, מי שממהר לא יזכה ליהנות מהמראות בדרך, או לעצור לאסוף את שלל ה-collectibles וחומרי ה-crafting שמפוזרים בעולם. כך או כך, תצאו עם תחושה שפספסתם משהו.

שאר הדברים עובדים יותר טוב, אבל בהצלחה עם לגלות את זה, כי המשחק לא הולך להסביר לכם כלום. יש מערכת סבוכה של יסודות ו-combos שמדי פעם יוצרת כל מיני הפתעות כיפיות, אבל לי אישית עדיין אין מושג מה קורה שם, מה משפיע על מה ואיך. ורק במהלך כתיבת הביקורת הזו גיליתי חלק מהדברים שה-Javelins יודעות לעשות. אין tutorials, אין הסברים מפורטים, אין איפה להתאמן. והעלילה של המשחק אפילו לא מתייחסת לזה! ב-Destiny 2 כל תת-קלאס חדש שפותחים מגיע עם קווסט ייעודי, קצת lore dump, הסבר על איך זה עובד, ואז קרב ארוך שהמטרה המוצהרת שלו היא להתאמן על היכולות החדשות; ב-Anthem – משחק של BioWare להזכירכם – כל מה שמקבלים זה פסקה אחת ב-cortex.

בסופו של דבר, בהחלט יש פה פוטנציאל, ולא מעט דברים ליהנות מהם, אבל גם כל כך הרבה בעיות שבעיקר ביליתי את הזמן בלתהות איך זה היה נראה בידיים של, נגיד, Respawn או id.

סיכום, ובו אנחנו נזכרים שאני שונא את EA

אנחנו חיים בעולם שבו הציטוט המפורסם של שיגרו מיאמוטו – "משחק שמתעכב הוא טוב בסופו של דבר, משחק ממוהר הוא רע לנצח" – כבר לא באמת נכון. תמיד אפשר להוציא עוד תיקונים ופאצ'ים ותוספות. סדרת Civilization הפכה את זה לסוג של זהות, ומשחקים כמו Rainbow Six Siege הצליחו לגמרי להפוך את דעת הקהל לגביהם. ואין לי ספק שהרבה דברים ב-Anthem הולכים להשתפר במידה כלשהי: מערכת ה-loot הלא-מספקת, זמני הטעינה האינסופיים, הבאגים, חנות ה-cosmetics הפתטית, וכו'.

אבל בשורה התחתונה, מתוך 3 דברים שהמשחק הזה מנסה להיות, שניים מהם לא עובדים אפילו ברמה הבסיסית, וקשה לי לדמיין עדכון שיתקן אותם בלי לדרוש כל כך הרבה שינויים וכל כך הרבה השקעה שזה יהיה משחק אחר לגמרי. ועדיין מדובר ב-EA, אז כנראה שזה לא יקרה. לכל היותר, עם עדכונים סדירים והרבה עבודה מול הקהילה, תוך חצי שנה-שנה המפתחים יצליחו להביא את Anthem כל הדרך לרמה של… סבבה. משחק כיפי ונחמד אבל שום דבר מיוחד.

הניסיון של EA להיכנס לעולם ה-looter-shooters היה צריך להיות יותר מזה. ה-IP החדש הראשון של BioWare מאז 2009 היה צריך להיות יותר מזה. משחק AAA שמזקק את החוויה של להיות Iron Man היה צריך להיות יותר מזה. והזהויות השונות האלה כל הזמן נלחמות זו בזו ויוצרות חיכוך ובעיות. לא ברור לי מה תהליך קבלת ההחלטות שהוביל אותם לנסות לפתח משחק שהוא כל השלושה במקביל, וגם כל כך מחוץ ל-comfort zone של המפתחים שלו. אבל אני מניח ש-EA אף פעם לא היו ידועים בקבלת ההחלטות שלהם, ובטח שלא ביחס שלהם לסטודיואים תחתם.

אולי יום אחד EA יתעוררו ויבינו שהם צריכים שינוי רציני בהנהלה שלהם. אולי BioWare תצליח לשרוד ולחזור לפתח משחקי תפקידים טובים ומעניינים. אולי Dragon Age הבא יהיה מוצלח כמו Inquisition. בינתיים נוכל להתנחם בזה ש-Destiny 2 עדיין חי ובועט, הרבה חברות אחרות (כמו Obsidian ו-CD Projekt) עדיין בונות משחקי תפקידים עמוקים ומרשימים, ו-Borderlands 3 כנראה מגיע בקרוב. ו-Iron Man? ובכן, אנחנו עומדים לגלות מה יקרה איתו…