יובל בירב, מאתר המשחקים Vgames, חשף היום מספר סטטיסטיקות נבחרות מתוך הסקר הגדול שנערך באתר שלהם במהלך חודש אוגוסט – סטטיסטיקות שמציירות תמונה ורודה יותר מזו שנהוג לצייר כשמדברים על קהל הגיימרים הישראליים, אבל תמונה אפלה הרבה יותר על חברות ההפצה הישראליות. לטענת יובל, הפיראטיות בישראל היא לא סיפור כזה גדול כמו שעושים ממנה. ובכלל – רוב הגיימרים הישראלים היו מתים לקנות משחקים בחנויות. אלה הן מפיצות המשחקים הישראליות שמשתינות עליהם בקשת (באמצעות מחירים מופרזים וחוסר תמיכה בגיימינג בארץ), ודוחפות אותם לכיוונם של הפיראטים או חנויות המשחקים בחו"ל.
יובל מסיים את הטור שלו בקריאה נרגשת. הגיע הזמן לשנות את המצב המחורבן הזה! להתחיל לצעוד קדימה! נמאס לנו לשבת בשקט! ללא ספק, התרגשתי מההפגנת האקטיביזם הגיימרי המרשימה הזו, אבל במקביל, הגיימר הציני והמריר שבי התעורר, והרגיש שהוא לא יכול להמשיך ולקרוא את הדברים האלה בלי להגיב אליהם. הרגשות האלה היו שולחות את המגיב הטיפוסי היישר אל כפתור שליחת הטוקבקים הקרוב ביותר. אבל אני לא מגיב טיפוסי. הו, לא. לי יש בלוג.
זה כיף לכתוב טורים שמנסים לשלהב את קהל הקוראים שלהם באמצעות ירידה בלתי-מתפשרת על המצב המחורבן של הגיימינג בארץ. זה כיף, כי אנחנו אנשים שאוהבים גיימינג, אנחנו אוהבים לסחוף אנשים אחרים בעקבות התחביב שלנו, ואנחנו לא אוהבים להרגיש שגורמים שנמצאים מחוץ לשליטתנו הם אלה שמונעים מאתנו לעשות את זה. אבל יש לי שתי בעיות עם הטור של יובל.
הראשונה שבהן היא תהייה סטטיסטית טהורה. יותר מ- 20,000 גולשים ענו על הסקר של ויגיימס, שזה מספר מרשים לכל הדעות. אבל נראה שמר בירב לא באמת הפגין את תשומת הלב הראויה לשאלה עד כמה המספר הזה מהווה מדגם מייצג. האם הגיימרים האלה באמת מייצגים כהלכה את כלל הגיימרים בארץ? למעשה, אני אפילו לא בטוח שהם מייצגים כהלכה את כלל גולשי ויגיימס (700 אלף גולשים, לטענת יובל). בדיוק לפני שנה (פלוס/מינוס שלושה ימים) הסביר יובל בירב שמרבית הגולשים בויגיימס נכנסים לאתר בשביל אזור משחקי הפלאש שלו. אני מבסס את זה רק על תחושת בטן – אבל לא נראה לי שרוב האנשים האלה הקדישו יותר מדי זמן בשביל לענות על הסקר שלו. ואם זה המצב, הרי שה- 20,000 שענו על הסקר באתר מזניחים חלק מכובד מאוכלוסיית הגיימרים שאנחנו נוטים לכנות כאוכלוסיית "קז'ואל".
וזה עוד לפני שאני מתייחס לקטעים המוזרים באמת. אחד המספרים הצורמים ביותר שמופיעים בכתבה הזאת מופיע במשפט הבא:
למשל, מסתבר שכל הדיבורים על 95% פיראטיות בישראל מוגזמים לגמרי. על פי הסקר שלנו, רק כ- 61% מגולשי ויגיימס מורידים משחקים מהאינטרנט- עדיין הרבה, אבל ממש לא קרוב ל- 95%.
השאלה שלי היא כזו: מאיפה נלקח הנתון הזה של "95%", שלכאורה מיוחס לגורם חיצוני כלשהו? החיפושים שלי העלו שהמקור העיקרי לנתון הזה הוא יובל בירב בעצמו, שכל הזמן מדבר על "95% פיראטיות" (למשל – כאן, או כאן). ניסיון לחפש ב- Google את הנתון הזה לא העלה דבר – הוא רק העלה את הטענות (הלא-מבוססות גם הן) של מנכ"ל Crytek על אחוז הפיראטיות הגבוה במחשב האישי.
בנוסף לכל זה, יש לי גם בעיה עם הטענה שאם 57% מהגולשים אומרים שהם היו קונים משחקים (בתנאי שיקרו כל מיני דברים אחרים קודם), אז זה חייב להיות נכון. אבל כאן אני כבר גולש מסטטיסטיקה לתחומים ריאליים פחות, ואני רוצה לשמור על מידה גדולה ככל האפשר של אובייקטיביות, אז אני אקפוץ לבעיה העיקרית השנייה שלי עם הטור הזה.
הבעיה היא שיובל בירב צועק מאוד חזק, אבל לא ממש אומר שום דבר.
אם באמת חושבים על זה, אני מסכים עם יובל בירב לחלוטין. גם אני לא אוהב את חברות ההפצה בארץ. גם אני חושב שההתנהגות שלהם, במרבית המקרים, היא פשוט מזעזעת. המחירים בישראל גבוהים מדי, ישפאר משתינה על הלקוחות שלה בקשת, ומיקרוסופט ישראל עושה לעצמה עוול מטורף בכך שהיא מתנהגת בסלקטיביות לגבי המוצרים שהיא מייבאת לארץ הקודש.
אבל מה יובל בירב מציע, כתחליף?
האם אנחנו הגיימרים מתכוונים להמשיך לשתוק ולסבול את המחירים הגבוהים ללא הצדקה ?
אתם לא חושבים שהגיע הזמן לשנות את המצב המחורבן הזה, ולהתחיל לצעוד קדימה ?
אנחנו חושבים שכן, ונמאס לנו לשבת בשקט.
ולעשות… מה, בדיוק? לכתוב עוד טורים זועמים בויגיימס? לפתוח קבוצה בפייסבוק? להפגין מול משרדי הד-ארצי? להמשיך לשלוח להם אימיילים זועמים שבטח כבר מזמן מתוייקים בתיקיית הספאם שלהם?
חברות המשחקים הישראליות מבינות רק שתי שפות: כסף ותדמית. לגבי נושא התדמית, אין לנו מה לעשות, כי חברות המשחקים הישראליות הוכיחו שאף על פי שהן מבינות את השפה הזו, הם מעדיפים להתעלם ממנה לחלוטין, ולא משנה עד כמה יובל בירב ימשיך לקפוץ במקום ולצעוק, הן ימשיכו להתעלם ממנו.
אם כך, כנראה שהנושא הכלכלי הוא הדרך האמיתית לליבן של מפיצות המשחקים. ובהקשר הזה, אם גולשי ויגיימס (לטענת הסקר) כבר בוחרים שלא לתת את כספם לחברות המשחקים הישראליות (בין אם בדרכים חוקיות כגון קנייה בחו"ל,
ובין אם בדרכים חוקיות פחות כמו הורדה), מה עוד הם יכולים לעשות? לרוץ לכנסת? לפתח משחקים בעצמם? לכתוב כתבות זועמות על הנושא? גם את זה הם עושים.
אם יובל מנסה לאחד מאחוריו את הגיימרים בשביל לעשות מעשה, כדאי מאוד שתהיה לו הצעה קונקרטית לגבי אופי המעשה שהוא רוצה לעשות. אחרת הוא סתם מייצר המון רעש.
3 בספטמבר, 2009 בשעה 9:28
היי עידן,
תודה על התמיכה.
אני מסכים שהטור שלי לא התווה דרכי פעולה קונקרטיות- הוא נועד לתת רקע לפעילות שהתחלנו בה בחודש שעבר ובכוונתנו להמשיך ולתגבר אותה.
אני חושב שאנחנו מסכימים על כך שמצב הגיימינג בישראל הוא בכי רע יחסית למדינות מערביות אחרות. ולמרות שאפשר למצוא מיליון ואחת סיבות ותרוצים, לדעתי הגיע הזמן להפסיק להתלונן ולנסות לעשות משהו כדי לתקן את המצב, ולו במעט.
מכיוון שאני פועל בשדה התקשורתי, גם תוכנית הפעולה שלי היא תקשורתית- לעשות מספיק "רעש לבן" בנסיון לעורר תהודה ולקבל חשיפה למצב הגיימינג ולהתנהגות המזעזת כדבריך של חברות המשחקים.
אולי זה לא יעזור. אולי שום דבר לא יעזור. אבל אני חושב שזה שווה נסיון. מה יש לנו כבר להפסיד?
3 בספטמבר, 2009 בשעה 9:53
אגב, מבחינה סטטיסטית- 20,000 איש זה המון, פי כמה וכמה מכל סקר שנחשב "מייצג" לאוכלוסיית המדינה כולה כמו שמפרסמים בעיתונים. יכול להיות, כדברייך, שיש ייצוג יתר לגיימרים על פני הקז'ואל (שמהווים, על פי הסקר, קצת יותר מ- 50% מהגולשים שלנו), אבל זה דווקא מתאים לנקודה שאני מנסה להעביר פה.
אגב, צריך להבהיר ש- "700,000" גולשים הוא מספר-אצבע. אין לי אפשרות לדעת כמה גולשים באמת יש, כי יש אנשים שגולשים גם מהבית וגם מבי"ס או מהעבודה ונספרים פעמיים. יש 700,000 יוניקים בחודש, שגם זה מספר שקצת קשה להבין איך גוגל אנליטיקס מגיע אליו, אבל זה הכי טוב שיש לי. ובתכל'ס, גם אם המספר האמיתי הוא 500,000, זה לא משנה באופן מהותי את התוצאות.
ועוד ניטפוק- אני דווקא מצאתי בגוגל רפרנס לנתון של 95%-
http://cafe.themarker.com/view.php?t=429497
חיפוש נוסף מעלה שהדו"ח של ארגון ה- IIPA אכן דיווח ב- 2005 על 95% פיראטיות במשחקים בישראל. המספר ירד ל- 84% ב- 2006, ומאז אין עדכונים חדשים.
http://www.iipa.com/rbc/2009/2009SPEC301ISRAEL.pdf
3 בספטמבר, 2009 בשעה 10:58
יובל – 20,000 שמצביעים באינטרנט זה ממש לא כמו מדגם מייצג, שפונה לאנשים לפי סוגי האוכלוסיות וכו'. מבחינה סטטיסטית זה לא אומר הרבה.
אני דווקא חושב שהנתון של 90% פיראטיות הוא די מדויק. אמנם אין לי מידע קונקרטי, אבל הרוב המוחלט של האנשים שאני מכיר שמשחקים מדי פעם במשחקים (לא כולם מכנים עצמם "גיימרים") הם:
א. לא גולשים בויגיימס.
ב. אך ורק מורידים משחקים, ולא היו מעלים על דעתם לקנות משחקים גם אם המחירים בארץ היו זהים למחירים בחו"ל.
למעשה, כל חבריי לעבודה שרכשו XBox (וזה לא מעט, בכל זאת – מתכנתים), דאגו לפרוץ אותו. האפשרות לקנות משחקים בזול ב-eBay לא עניינה אותם בכלל. מה, הם פראיירים?
3 בספטמבר, 2009 בשעה 12:52
דורון, לפי ההגיון שלך עצמך אי אפשר להסיק דבר מהנסיון שלך עם חברים, כי הם לא מדגם מייצג לכלום.
האמת היא שאף אחד מאיתנו לא יודע מה אחוזי הפיראטיות בישראל, כי מחקר רציני מעולם לא בוצע בנידון. הסקר שלנו זה הדבר הכי טוב שיש לנו כרגע.
בויגיימס גולשים בחודש 700,000 יוניקים. אם אני זוכר נכון, יש בישראל 5.7 מיליון יוניקים, כך שלויגיימס מגיעים בחודש כ- 13% מהגולשים בישראל. באופן טבעי, כל מי שמגיע הוא בעל חיבה למשחקים- מרמת הקז'ואל ועד להארדקור. אני חושב שזה בסך הכל די מייצג את קהל חובבי המשחקים בישראל.
ואם הזכרת חברים ומכרים, אני יכול לספר שרוב מי שאני מכיר וחובב משחקים גם מוריד וגם קונה מדי פעם, ולמעשה בשנה האחרונה, הודות למבצעים של Steam, אני מכיר בערך עשרה אנשים שהתחילו לקנות משחקים לראשונה בחייהם.
3 בספטמבר, 2009 בשעה 14:23
אני בן 14.5 אני לוקח שלושה כלבים לשעה כל צהריים בשביל עשרה שקלים יוצא לי 200 בחודש, ויגיימס ומביוחד חנן ורונן (שכבר לא אתכם) גרמו לי להוציא את ה200 האלו בחודש רק על משחק ולא לפרוץ גם עם הווי (נו רק נכנסתי לקטע וזה הגניב אותי ^^") ועכשיו עם האקסבוקס…
אז חוץ מהשקרנים שמורידים הכל ושבא להם פעם בשנה גרסאת אספנים וכתבו שהם לא פיראטים, ויגיימס פשוט אתר הגיימינג עם הכי פחות פיראטים.
לך לפורום XBOX בFXP יש אולי 1% שקונה (וגם אלה קונים מעט)
3 בספטמבר, 2009 בשעה 14:45
אני רוצה לרגע דווקא להגן על הנתונים של יובל.
יותר מ-20,000 תשובות וולנטריות הן לא מדגם מייצג (ואני יכול להתווכח על כך שגם המדגמים הסטטיסטיים שעושים בערץ ל-500 איש מעולם לא היו ולא יהיו מדגם מייצג), אבל הן מדגם *גדול*.
ובסופו של דבר כל סקרי ה95% פיראטים או 60% פיראטים או 2% פיראטים האחרים לא שווים יותר אם הם לא מתייחסים בפועל להוצאה של הלא פיראטים על משחקים.
אני לא מכיר סקר אחר בסגנון עם 20,000 מגיבים, והסקר הזה אומר שלמעלה מ60% מהם מורידים משחקים (לא ידוע לי כמה מהם רק מורידים משחקים וכמה מורידים משחקים וקונים משחקים אחרים).
מתוך ה60% האלו (כלומר 12000 מגיבים), למעלה מחצי היו קונים משחקים אם המחירים היו זולים יותר. כלומר יש 6000 מגיבים בסקר של 20000 שהבעיה הכי גדולה שלהם היא המחיר. 6000 איש מתוך 22000 שנסקרו שבאים ואומרים "המחיר גבוה לי מידי. אם יורידו אותו אני אשלם" הם נתון שאי אפשר להתעלם ממנו.
כשחברות משחקים שוקלות את הצעדים האסטרטגיים שלהן, אחוז הפיראטיות בסופו של דבר לא מעניין אותן ולא צריך לעניין אותן כנתון עצמאי. מה שצריך לעניין אותן הוא רק הכמות האבסולוטית של לקוחות משלמים, כמה כל אחד מהם מוכן להוציא בשנה על משחקים, והם ירידה במחיר של משחק תגרום להגדלה של הלקוחות המשלמים והכמות שכל אחד מהם מוכן להוציא בשנה על משחקים. הסקר הזה מוסיף להם מידע שימושי שקודם לא היה להם.
3 בספטמבר, 2009 בשעה 15:13
אני לא בטוח עם הפניה העיקשת לחברות המשחקים תזיז משהו, הדבר היחיד שהיא אולי יכולה לגרום, זה שהם אולי יגרמו לזה שיקחו יותר מכס על משחקים שאנחנו קונים מחול כך שלאנשים יהיה קצת יותר משתלם לקנות מהם. הרי יש הרבה משחקים שאנחנו קונים מחול שהמכ"ס הוא גבולי, אבל שאפשר בעיקרון לקחת אותו על המשחק, ואם יתחילו להקפיד על זה, זה בעיקר יעכב לנו משלוחים, שגם ככה לוקחים זמן.
אני לא מצפה הרבה מחברות ההפצה בארץ, המחירים הם מחפירים, והמשחקים היחידים שקניתי בארץ היו ל WII, במיוחד בגלל שקצת קשה יותר לקבל מענה כמו שצריך על משחקי PAL, אבל אופן כללי אני קונה הכל מחול, גם ל PS3 וגם ל XBOX ואין לי כוונה לפרוץ אותם.
לא כל כך אכפת לי מהמפיצות בארץ, מבחינתי הם בכולים להמשיך להפסיד כסף, זו בעיה שלהם.
3 בספטמבר, 2009 בשעה 15:27
לגיא- אל תשכח שיש עוד 10% שאמרו שהם קונים משחקים- אבל בחו"ל. זה עוד 2,200 איש שמפיצות המשחקים בישראל לא רואות מהם כסף, ואלו אנשים שכבר משלמים- ובוחרים לשלם לחנויות בחו"ל או ל- Steam בגלל המחירים והשירות.
3 בספטמבר, 2009 בשעה 17:33
מענייין למה אף פעם לא קם בארץ פורום מסודר להחלפות משחקים,games.co.il פתחו ביוזמה מעניינית וממש בנו מערכת שרושמת את המשחקים שיש לכל אחד, רק חבל שכל השיתופי פעולה שלהם מוגבלים לכתבות בלבד (לדעתי האישית הם פשוט נכנסו לתחרות גדולה מדי). אני מדבר עם בת דודה שלי מסקוטלנד שהיא לא בדיוק גיימרת , ואפילו היא יודעת איפה אפשר להחליף משחקים, מהסיבה הפשוטה ששם זה דבר מקובל ולגיטמי שנעשה בכל חנות, גם אצל אלו שמקבלות משחקים ישירות מהמפיצות (בארה"ב נקבע כבר בשנות ה80 שאי אפשר למנוע את הזכות הזאת ונינטנדו ניסתה לתבוע את החנויות על העתקת חוברת ההוראות :idea:).
אצלנו לעומת זאת רוב המפיצות אוסרות על זה ברישיון המכירה כשאתה קונה משחק או פותח את הדיסק ("מוצר זה אסור להשכרה"), מה שמסבך את המצב.
3 בספטמבר, 2009 בשעה 18:05
לפי התגובות אני רואה שיובל בירב דווקא קורא את התגובות פה בניגוד למגילה שיש בכתבה…
אני אכתוב שוב את מה שכתבתי שם בתקווה שתקרא את זה – לפי דעתי, ואני לא מומחה בכלכלה וזה, אבל ניראה שבמקום להתלונן על המפיצות אולי עדיף לעשות מעשה ואשכרה להפוך את VGAMES בין השאר למפיצת משחקים, ואז כמו זולגיימ למצוא שיטה למכור אותם במחירים שווים לכל נפש, אה, ובדרך לפתוח חנות משחקים. (אני משער שבמספיק מאמץ זה יכול לעזור יותר מלשלוח אימליים לחברות הפצה שכבר מזמן התחילו להתעלם)
3 בספטמבר, 2009 בשעה 18:35
הסקר נעשה בצורה לא טובה. הן מבחינת השאלות והן מבחינת הקוד שלו- הסקר הנ"ל קפץ לי מספר פעמים כאשר בכל פעם אני מספיק לענות על 2-3 שאלות לפני שהוא עושה refresh ומודיע לי שהתוצאות שלי נקלטו.
מכיוון שיש לי IP סטאטי, לא יתכן שהוא חשב שאני יוניק. ומהסיבה הזו יש לי ספקות לגבי המספרים וכן התוצאות של הסקר.
תוסיף לזה את כמות הבעיות שיש במערכת הפורומים, הודעות הפרטיות ויציבות הסרברים של האתר והמסקנה היא שיש לכם משרה חדשה לאתר דרושים. (ובדחיפות)
כמו כן השאלות התאימו בעיקר לקבוצת הגילאים של 10-18. חלקן כלל לא התאימו לשאר קבוצות הגילאים, כך שמראש ישנה בעיה להציג את זה כסקר לקהילת הגיימרים בארץ.
3 בספטמבר, 2009 בשעה 18:39
הסקר הזה, תוצאותיו, ההסתייגויות ממנו ורעיונות "איך לשפר את המצב בארץ" יידונו במפגש עיתונאי ובלוגרי המשחקים של ישראל, שיתרחש באייקון הקרוב.
3 בספטמבר, 2009 בשעה 19:35
גיא – אם חברות ההפצה הישראליות רוצות נתונים קונקרטיים, הן יכולות להפסיק להסתכל על סקר תאורטי – יש להן לא מעט case studies בשטח: http://www.codinghorror.com/blog/archives/001293.html
כמובן, אם למרות הנתונים שמוצגים שם, עדיין אנשים כמו מנכ"ל Activision מרשים לעצמם להגיד שמחיר המשחקים צריך רק לעלות, כנראה שאני צריך לתאם את הציפיות שלי בכל הנושא הזה.
3 בספטמבר, 2009 בשעה 23:03
אם כבר הזכירו את הכנס, אני אשמח לשאול מעל במה זו מי בדיוק ישתתף בו, כי שלחתי מייל למארגנים וזכיתי להתעלמות מופגנת בנתיים. 🙄
3 בספטמבר, 2009 בשעה 23:16
מי שמארגן את מושב הגיימינג, או לפחות חלק ממנו, הוא רנארד גלוזמן- וכרגיל בשנים האחרונות, את הקיץ הוא מבלה בשייט.
אני אמור להנחות שיחה על הבעיות והאתגרים של גיימינג בישראל.
הרבה יותר מזה אני לא יודע 🙂
4 בספטמבר, 2009 בשעה 0:03
נו, אז לא פלא שלא פנו אלינו.
4 בספטמבר, 2009 בשעה 7:57
למי לא פנו? (ובאיזה עניין?)
המפגש של הבלוגרים והעיתונאים הוא ביוזמתו ובארגונו של איתמר מ"המשחקיה".
4 בספטמבר, 2009 בשעה 10:59
אני מנחש שהכוונה היא למהומה הקטנה שהייתה סביב פיפוש 3D.
6 בספטמבר, 2009 בשעה 15:00
עידן, הCase study הזה הוא לא כל כך רלוונטי, כי הוא מדבר על משהו שונה לחלוטין. אלו שני ההבדלים:
א) במקרה שקישרת אליו מדובר בהנחה נקודתית על מוצר ולתקופה מוגבלת. להנחות כאלו יש נטייה להקפיץ את המכירות באלפי אחוזים. אם למשל L4D היה נמכר מראש במחיר הנמוך יותר מהיום שבו הוא הושק ועד למבצע עצמו, ממש לא בטוח שההכנסות של Valve היו גבוהות יותר.
ב) הבעיה העיקרית עם המחירים בארץ היא שהמחירים מלכתחילה לא הגיוניים: המחירים היחסיים והתחרות של המפיצות עם המחירים הזולים יותר מחו"ל על כיס הצרכן היא מה שהמפיצות צריכות לקחת בחשבון (המחיר בארץ הרי מעוות עומד על כמעט פי 2 מהמחירים בארה"ב במקרה של רוב משחקי הקונסולה).
לצורך העניין, גם אם מפיצה בארץ היתה מורידה את המחיר של L4D ל-50 ש"ח אבל Valve היו מורידים את המחיר בסטים ל25 ש"ח, לא הייתי קונה את המשחק בחנות ארץ.
איתי:
הרישיון המגביל שמצרפות המפיצות למשחקים בארץ לא מחזיקים מים ואין להם שום גיבוי משפטי. אם אני לא טועה אז לפי החוק בארץ כל אחד יכול למכור מחדש את המשחק שלו משומש, והסיבה היחידה שזה לא קורה בפועל היא שאין כאן תרבות כזו של משחקים יד שניה (בדיוק כמו שאין תרבות של ספרים יד שניה, מוזיקה יד שניה, וסרטים יד שניה). החנויות האימפוטנטיות בארץ גם לא מעודדות תרבות כזו, כי הן בדרך כלל מנסות לגזור (שוב) קופון מוגזם ולא הגיוני: בעלות של החלפה של משחק יד שניה בחנויות בארץ אפשר כבר לקנות משחק יד שניה מebay ולשמור על המשחק הקיים שלך (שלא נדבר על המבחר הגדול יותר בebay).
7 בספטמבר, 2009 בשעה 22:08
גיא, אני מסכים עם הנקודה הראשונה שלך. חלק מהמשיכה של מבצעים כאלה היא שהלקוח חושב "וואי, זה משחק ששווה 50$ ומוכרים אותו עכשיו בחצי". לעומת זאת, אם המחיר היה 50$ מלכתכילה, אז יש מצב שהשווי הנצפה בעיני הלקוח יהיה יותר נמוך.
המחירים של משחקי מחשב בארץ קרובים מאוד לעמיתיהם בארה"ב (לפחות למחיר ההתחלתי, ללא מבצעים וכו'), אז מה התירוץ כאן?
8 בספטמבר, 2009 בשעה 11:53
אני לא יודע מה התירוץ במקרה של משחקי PC שבתיאורה אכן קרובים יותר למחירים בארה"ב. אני רק יודע להפריד מציאות מתאוריה:
שלושה חודשים אחרי שL4D יצא שקלתי לקנות אותו למחשב, קפצתי לבאג ולטאואר ובשניהם המשחק עלה 240 ש"ח (ובדיקה קצרה באינטרנט מגלה שזה עדיין המחר בבאג, בעוד חנויות אחרות מציעות את המשחק בהחל מ200 ש"ח). מן הסתם ויתרתי על התענוג וגם עכשיו אני נטול L4D.
איפה ה240 ש"ח של באג ואיפה ה-30$ שהמשחק עולה בsteam היום לפני הנחות או 20$ בחנויות נבחרות בebay? לזה אי אפשר לקרוא מחיר קרוב לארה"ב – זה יותר מפי 2!