The Division 2 הוא משחק מאוד כיפי. המשימות מעוצבות טוב, הקרבות זורמים מצוין, ה-loot מעניין, כלי נשק מרגישים טוב מכנית ומאוד שונים זה מזה – זה פשוט אחלה משחק. אלא מה? היה לי קשה ליהנות מכל זה, כשבערך פעם בדקה המשחק קפא לכמה שניות, וזה כשהוא לא פשוט ויתר לחלוטין על לטעון טקסטורות או אובייקטים בסביבה. אחרי כמה נסיונות לפתור את זה בעזרת פאצ'ים ושאר סידורים כאלה, נזכרתי שבעצם, חוץ מהכרטיס הגרפי ששדרגתי לא מזמן, המחשב שלי בן 5 וחצי שנים. אולי בהחלט הגיע הזמן לקנות מחשב חדש.

קוראים ותיקים ודאי זוכרים את הפעם האחרונה שמישהו מהבלוג החליט להרכיב לעצמו מחשב ולכתוב על החוויה. ובכן, 7 שנים מאוחר יותר, הגיע הזמן לכתוב שוב את אותו פוסט בדיוק! כלומר, אהם, להתמקד במה שהשתנה בשנים האחרונות ומה למדתי הפעם.

לחשוב מחוץ לקופסה

בלי ספק הדבר שהכי הפתיע אותי הוא כמה כל מה שידעתי על מארזים של PC לא רלוונטי יותר. בעברי הרחוק יצא לי להרכיב הרבה מחשבים, אז חשבתי שאני מגיע לסיפור הזה עם כל הידע הדרוש. אז חשבתי.

הדבר הראשון ששמים לב אליו כשמסתכלים על מארזים היום הוא חלונות. לא, לא המדבקה הזו של מיקרוסופט עם המספר הסידורי, אלא ממש חלונות פיזיים. נראה שיצרני מחשבי הגיימינג החליטו פה אחד שקרביים של מחשבים הם דבר שאנשים רוצים לראות, והתוצאה היא שצריך מאוד להתאמץ כדי למצוא מארז שאין לו לפחות צד אחד שעשוי כולו מזכוכית. האמת, יש בזה משהו. לפני 5-10 שנים הייתי אומר שכבר עדיף להסתכל על קרביים של בני אדם. או, נגיד, על קופסה שחורה חלקה. אבל היום כל הרכיבים – במיוחד לוח האם והמאווררים – נראים הרבה יותר טוב (ועוד על זה בהמשך), וגם המארזים מעוצבים בהתאם, עם כיסוי לרכיבים הלא-מעניינים ומקום להחביא את כל הכבלים הסוררים.

יותר חשוב מזה, העיצוב של המארזים החדשים הוא גם מאוד פרקטי. ההרכבה הרבה יותר נוחה, ודורשת פחות ברגים, פחות התעסקות עם שטויות, ולא לשכוח הרבה פחות ברגים. המון מחשבה הוקדשה לזרימת האוויר, מה שאולי נשמע קצת שולי, עד שקולטים שזרימת אוויר יותר טובה => מאווררים צריכים לעבוד פחות קשה => מחשב יותר שקט. וזה מאוד מורגש.

אבל התגלית הכי מפתיעה מבחינתי הייתה שאין באמת סיבה לקנות מארז גדול. יש מארזי microATX (קטנים) ואפילו Mini-ITX (ממש קטנים) שיכולים להכיל מחשב גיימינג איכותי כולל הכל, וההבדלים העיקריים הם שאין מקום לכרטיסים נוספים – שרוב האנשים לא צריכים בכל מקרה – ושצריך להתאמץ יותר כדי להרכיב אותם או להחליף/להוסיף רכיבים בפנים.

אני בסוף הלכתי על משהו באמצע (ATX mid-tower). אני לא באמת צריך מחשב קטן במיוחד, אבל מצד שני אני ממש לא צריך מפלצת ששוקלת 16 קילו. ההרכבה הייתה קלה ופשוטה, המחשב נראה מצוין, ולא צריך להזמין מובילים כל פעם שאני רוצה להזיז אותו.

Notorious RGB

הדבר השני שממש לא ציפיתי לו הוא שכל דבר היום מגיע עם אורות צבעוניים. מארזים? בהחלט. מאווררים? למה לא. לוחות אם? אוקיי, סבבה. כרטיס גרפי? ובכן, טוב, אם אתם מתעקשים. זכרונות? אממממממ… באמת?

אז אחרי שהכנסתם את הזכרונות ה-RGB שלכם ללוח האם ה-RGB, וחיברתם אליו את מערכת הקירור ה-RGB למעבד והכרטיס הגרפי ה-RGB, תוכלו להכניס אותו למארז ה-RGB שלכם ולחבר אליו כמה מאווררים RGB שאתם רוצים. אחרי כל הבלגן הזה, תמצאו את עצמכם עם הרבה מאוד נורות שיכולות לזהור בהרבה מאוד צבעים, ועם שתי שאלות גדולות שלצערי אין לי תשובה אליהן.

השאלה הגדולה הראשונה היא: איך לעזאזל גורמים לכל האורות האלה לדבר ביניהם? המארז שלי והמאווררים שלו משתמשים בסוג אחד של חיבור, לוח האם בסוג שני, והקירור של המעבד בסוג שלישי. כל עסק ה-RGB הזה הוא יחסית חדש, אז כל רכיב מחליט על דעת עצמו באיזה תקן להשתמש, ובהצלחה עם לחבר את הכל זה לזה. אחרי שבזבזתי בערך אותה כמות זמן כמו מה שלקח לי להרכיב את כל המחשב, הצלחתי להגיע למצב שבו יש לי שתי מערכות תאורה נפרדות שאני יכול לשלוט עליהן דרך שתי תוכנות שונות. Why can't we all just get along?

השאלה השנייה היא, כמובן: למה?

טוב, האמת שאני חייב להודות שזה נראה מגניב.

אז איך בונים מחשב?

אז החלטתם שכל העסק הזה נשמע מעניין ואתם רוצים להשקיע ולהרכיב לעצמכם מחשב חדש. מצוין! זה לא מסובך כמו שזה נראה. אבל איך לעזאזל מגיעים מההחלטה הזו למצב שבכלל יש לכם מחשב להרכיב? יש כל כך הרבה אופציות לכל רכיב, ואילוצים של תאימות, תקנים, אספקת מתח, זרימת אוויר, וכל מיני דברים קטנוניים כמו "כדאי לוודא שהמאוורר של המעבד לא חוסם את הזכרונות".

דקל כבר הזכיר בפוסט שלו את Tom's Hardware, אתר ביקורות חומרה שמפרסם גם מדריכים יותר כלליים לבניית מחשבים ובחירת רכיבים. הפוסטים שלהם מאוד חינוכיים ומפורטים, ובחלק מהדברים שהם יחסית פשוטים (למשל ספק כוח או זכרונות) לגמרי סביר לקנות את הדגם שהם ממליצים עליו ולא להקדיש לזה יותר מדי מחשבה. בנוסף לזה קהילת Build a PC ברדיט היא מאוד גדולה ותומכת ומכילה כל מיני מדריכים ומשאבים נוספים, ויש קהילה נפרדת למארזים קטנים אם זה מה שהחלטתם שאתם רוצים. וכמו תמיד, יש אינסוף הדגמות ו-tutorials ביוטיוב.

אבל האתר שהכי חשוב להכיר כאן הוא pcpartpicker.com. שם אתם יכולים לבנות מפרט מלא של המחשב שלכם, לבחור כל רכיב מתוך רשימה מלאה של האופציות הקיימות, לוודא שהכל עובד טוב ביחד – למשל, אני גיליתי שהזכרונות שרציתי לקנות לא תואמים למעבד והייתי צריך להחליף אותם בכאלה קצת פחות מהירים – וכמובן לשתף את המפרט הסופי. הנה המחשב שלי, למי שמעוניין.

ועוד כמה טיפים:

• הדבר הראשון שכדאי לבחור הוא מארז. הגורמים שישפיעו על זה הם בעיקר חיצוניים – מה הגודל שמתאים לכם, כמה מאמץ אתם מוכנים להשקיע בהרכבה, כמה מקום להשאיר לשדרוגים ורכיבים נוספים, וכמובן מה נראה לכם טוב. מצד שני, המארז משפיע על לוחות האם שאפשר להכניס בו, כמה ואיזה קירור צריך, ועוד.
• קירור מים למעבד נשמע מאוד פאנסי, אבל בתכלס זה לא כזה הרבה יותר מסובך מקירור אוויר. רק קחו בחשבון שהרדיאטור המצורף מוסיף נפח למאווררים ויכול להיות שהם לא ייכנסו במארז איך שתכננתם.
• שימו לב שלוח האם הוא מה שקובע איזה חיבורים יהיו בצד האחורי של המחשב (ובפרט, כמה ואיזה USB). לעומת זאת, המארז קובע מה יהיה מקדימה.
• וכמובן, וודאו שיש לכם מברג פיליפס. מאוד מומלץ מברג מגנטי, כי הברגים האלה קטנים ויש להם הרבה מקומות ללכת לאיבוד בתוך המארז.

והמחשב החדש? אני מאוד מרוצה. אמנם ביליתי כמה לילות טובים במחקר ועוד חצי יום בהרכבה (בעיקר בגלל ענייני ה-RGB), אבל רוב התהליך היה מעניין ונחמד. ועכשיו יש לי מחשב יפה ושייני ומאוד שקט ולא מפלצתי בכלל. והכי חשוב – אפשר לשחק The Division 2 כמו שצריך.