טוב, עכשיו זה לא עניין של תחושה. בשנה שעברה רק חשבתי ש"המם, נראה לי ששיחקתי במעט משחקים אבל זו דווקא היתה שנה סבבה", אבל 2023 היתה שנה קשוחה. וזה רק אם מתייחסים לשאלת ה"כמה זמן משחקים היה לי". אם מסתכלים החוצה כמובן שהמצב מפסיק להיות קשוח ומתחיל להיות זוועתי, אבל בואו נעזוב את זה, ונדבר על המשחקים ששיחקתי בהם. נכון, שיחקתי במעט, אבל עדיין היו שם פנינים.

The Legend of Zelda: Tears of the Kingdom

העובדה שבין TotK לסוף השנה עבר Baldur's Gate 3 קצת פגמה בהילה שלו. אחרי הכל, קשה להתלהב מסיקוול שנראה דומה באופן חשוד למשחק הקודם כשלידו יש את אחד ממשחקי התפקידים הכי מרשימים של כל הזמנים וזה בלי להזכיר דובים בשום צורה שהיא. אבל TotK היה מופת של עיצוב – של לקחת את כל מה שעבד טוב במשחק הקודם, ולשפר את מעט הדברים שלא. והדבר שעבד הכי טוב במשחק הקודם היה תחושת החקר של עולם רחב והיכולת למעוד את דרככם קדימה, אז TotK לקח את זה, והגזים. הוא הוסיף לעולם של Breath of the Wild גם את האיים המרחפים בשמיים, גם את העולם התת-קרקעי, ואז נתן לכם לשחק עם רקטות, אופנועים, כדורים פורחים ובמקרים מסוימים גם להביורים בשביל, ובכן, למעוד את דרככם קדימה. זה היה כיף. כמו המשחק הקודם, הוא עודד אתכם לשחק ולהתנסות ולצחוק כשאתם נכשלים בצורה מפוארת ולפעמים אפילו לזכור שיש למשחק גם עלילה ראשית שאתם אולי יכולים לשחק מתישהו.

הוא הצליח לשפר את החוויה גם בדברים הקטנים. ה- Shrines הם הרבה יותר טובים עכשיו וגם הם מעודדים התנסות ופתרונות עקומים לבעיות. קרבות הבוס שלו טובים יותר. אפילו העלילה שלו סבירה הפעם. לא טובה, חלילה, אבל סבירה! לא סיימתי את TotK, אבל כמו עופר עם Baldur's Gate 3, אני חושב שה- 133 שעות ששיחקתי בו מספיקות בשביל לגבש עליו דעה מאוד, מאוד חיובית.

Alan Wake II

עוד משחק שלא סיימתי לפני שהכנסתי אותו לרשימה שלי. צברתי עליו זמן משחק מרשים למדי, אבל החל מרגע מסוים במשחק, כמות הזמן ששיחקתי בו הפסיקה לשנות. ברגע שהרגע שזה קרה, ידעתי שבריצה למשחק השנה שלי, במקרה הכי גרוע, הוא יפסיד רק לזלדה.

משחקים שהם כמו Return of the Obra Dinn

ל- Return of the Obra Dinn הגעתי באיחור. וכמו כל מי שעשה את זה, התרשמתי, מאוד מאוד, מכמה שהוא מבריק. איך המשחק כולו נבנה מסביב לחידת אילוצים אחת גדולה שמאפשרת לכם לשקוע בתוך העולם שלו ולהסתכל על סט סגור של מאורעות בצורה שונה בכל פעם. איך אפשר לגשת אליו ולפתור אותו בהמון דרכים שונות. והכי חשוב – איך הוא לא דומה לשום דבר שהגיע לפניו.

בשנים שעברו מאז, היו מעט מאוד משחקים שניסו לשחזר את הקסם של האוברה דין. הם כבר לא יכלו להיות שונים מכל דבר שהגיע לפניהם, כי, נו, הם הגיעו אחרי Return of the Obra Dinn. אבל הם הלכו למקומות מוזרים ככל האפשר. פיענוח שפות. בניית עצי משפחה. אוקיי ובמקרה אחד זה היה "חקר מקרי רצח" יותר סטנדרטי. אבל בכל זאת.

אז כן, אי אפשר לשחזר את הניצוץ של האוברה דין. אבל אם אפשר לקבל ממנו השראה וליצור משחק שהדבר המשותף היחידי בינו לבין אוברה דין הוא "ברגע שאתם מזהים 3 דברים נכונים אנחנו מאשרים לכם שזיהיתם 3 דברים נכונים", וואלה, מצבנו טוב. תביאו עוד כאלה.

Unity

וכרגיל בסיכומי השנה האלה, אנחנו מזכירים בנוסף לשלושת הדברים הטובים גם דבר אחד רע. דבר רע שקשור למשחקים. כי, אתם יודעים, 2023 וכל זה. יש הרבה מועמדים אחרים. דיברנו על זה בפתיחה. אז, בואו נדבר על אחת מהשמדות הערך הכי מרשימות שראינו בעולם המשחקים השנה?

לא דווקא כי היא היתה הגדולה ביותר, אלא כי היא היתה כזו שכל בן אדם עם כמה תאי מוח פעילים היה יכול להזהיר שהיא הולכת לקרות. והם הזהירו. ואז הקברניטים שניווטו את הספינה שנקראת "Unity" התעלמו מהם והתרסקו בשיא המהירות לתוך הקרחון הקרוב בשם "העלאת ערך עבור בעלי המניות". הצליל ששמעתם אחר כך, (אתם יודעים, זה שנשמע כמו שינוי רטרואקטיבי של תנאי השירות ולקיחת כסף מהמפתחים לפי מדדים מפוקפקים וחסרי שקיפות, אבל גם יכול להשמע כמו התרסקות מוחלטת של אמון קהילת המפתחים) היה מטריד ומעציב למרות שהוא היה מאוד צפוי. כי היה אפשר למנוע אותו בקלות. אבל עכשיו כל מה שאפשר זה רק לתהות כמה עמוק יהיה השבר עם קהילת פיתוח המשחקים והאם היא אי פעם תסלח ל- Unity או שאנחנו צריכים להתחיל להתרגל לבדיחות על המתנה ל- Godot וזהו.

ומה עכשיו?!

פרק סיכום שנת 2023 של "גיימפוד" יוקלט לפני קהל חי (או לפחות, הפוטנציאל לקהל חי, אם תרצו להצטרף) ב- 14/1, בשעה 21:30 בערב. אתם יכולים לצפות בנו בלייב ביוטיוב או בפייסבוק, או, אתם יודעים, לחכות שזה יעלה לפיד הרגיל של "גיימפוד" ולהקשיב לו שם, אבל בלי לראות את הפרצופים החמודים שלנו תוך כדי! הבחירה בידכם!