אני לא זוכר אם כבר כתבנו על העניין הזה בבלוג, אך החיפוש טוען שלא, והתחשק לי להעלות שוב את הנקודה. אני אוהב משחקים קצרים. 5 שעות של משחק איכותי עדיפות בעיניי על פני 15 שעות של משחק לא איכותי, וכנראה שגם בעיניכם. אבל אני אעדיף גם 5 שעות של משחק איכותי על פני 15 שעות של משחק איכותי.
מאז שאני כבר לא תלמיד או סטודנט, הזמן הפנוי שלי כולל כשעה מדי ערב ואולי כמה שעות בסופ”ש. את הזמן הזה אני מבלה גם בתחביבים אחרים (נניח, צפייה בטלוויזיה או כתיבה בבלוג), מה שאומר שלסיים משחק באורך 30 שעות לוקח לי בסביבות שנה. זהו גם פחות או יותר הזמן שלקח לי להשלים את GTA 4. אז נכון, אני לא חייב לסיים כל משחק שאני משחק בו, אבל אני ממש רוצה. מעניין אותי לחוות את כל העלילה. להגיע למשימה האחרונה והמאתגרת ביותר. לנצח את הבוס האחרון ולראות את סרטון הסיום. שילמתי מחיר מלא עבור המשחק, לא מגיעה לי החוויה המלאה?
לפיכך אני נוטה להעריך מאוד משחקים תמציתיים, דוגמת Splinter Cell: Conviction. זה משחק שלא מבזבז זמן על שטויות, לא עושה copy & paste לשלבים וכל רגע בו הוא מוקפד. חשוב מכך, סיימתי אותו תוך 6-7 שעות (ב-9 ישיבות, אם להאמין ל-Xbox 360 Voice), ולא תופס לי את האקס בוקס לתקופה שנמשכת נצח. כששמעתי את הביקורת השלילית על אורכו של המשחק, לפני שקניתי אותו, חייכתי לעצמי. הנה משחק שאני יכול להתחיל לשחק בו מבלי להרגיש שאני נכנס להתחייבות ארוכת טווח. שבועיים-שלושה וגמרנו. עוד כאלו בבקשה.
15 ביוני, 2010 בשעה 14:31
בדיוק, גם אני מרגיש ככה – בשלב מסוים (תרתי משמע) רוב המשחקים מתחילים למחזר את עצמם ואתה מוצא את עצמך ממשיך לשחק רק כדי לגלות מה קורה בהמשך או פשוט בגלל שאתה אומר לעצמך שכבר השקעת זמן וחבל להפסיק באמצע.
יש ממש מעט משחקים שאין בהם את הבעיה הזו : בראש ובראשונה קווסטים שבנוים בצורה טובה או מצחיקה במיוחד, אבל גם World of Goo ומשחקים שממציאים את עצמם מחדש כל כמה שלבים.
15 ביוני, 2010 בשעה 18:51
מצטרף להסכמה
20 ביוני, 2010 בשעה 14:09
מחזק,
מעבר לזה שהוא פשוט משחק מעולה, ממש נהניתי ממנו. וגם האפשרויות הנוספות לשחק הן אדירות