Red Dead Redemption: יומן מסע חוויתי

דני מור| כללי הוספת תגובה

על Red Dead Redemption, הדור הבא (או הקודם, בעצם) של סדרת משחקי GTA של Rockstar, כתבו כבר ביקורות רבות ומגוונות, רובן אוהדות מאוד. מאחר וזו לא מטרת הפוסט הזה, אתמצת את התחושות הביקורתיות שלי כלפי המשחק בקצרה; הגרפיקה נחמדה אבל די מונוטונית, הסיפור פשטני אבל עובד, הדמויות קלישאתיות אבל מתאימות, והמכניקה מוכרת ומוצלחת.

התמונה היא פשוטה. המשחק הוא עוד Sandbox עם עלילה חצי-לינארית, המתרחש בסוף עידן המערב הפרוע, כשהקאובויים של פעם מתחילים להיות זקנים ממורמרים המדברים על "הימים הטובים" בהם לא היו עגלות בלי סוס ואקדחים שיורים 500 כדורים בדקה. למעשה, המשחק מהווה הצצה נדירה ללידתה של האשמה הפולנית, שמסתבר שבכלל מקורה במחוז פיקטיבי בארה"ב.

הדמות שאותה מגלם השחקן, ג'ון מרסטון, היא זו של פושע לשעבר שפרש מחיי הרציחות והשוד על מנת להקים חווה ומשפחה עם אישתו המעצבנת והילד ה"מיוחד". כמובן שחיי השלווה נקטעים כשמשפחתו נחטפת על ידי הממשלה, וזו משלחת אותו להרוג את שותפיו הותיקים לפשע. עד כאן הרקע.

הדבר הכי מהותי במשחק הוא האווירה – המרחבים הענקיים בהם ניתן להסתובב עשירים בצמחייה, בחיות ובעוברים ושבים, כשאלו באים באינטרקציה מבדרת כזו או אחרת אחד עם השני. למרות שאפשר לדלג על רוב המסעות לאורך המדינה, מהר מאוד הבנתי שזה שווה את הטרחה, בגלל כל החוויות הקומיות שנצברות כתוצאה מזה.

בשביל להמחיש, אני אחלוק את אחד מסיפורי המסע המרתקים שלי.

כהרגלי, אני קאובוי אמיץ על סוס, שמטייל לו במרחבי ארה"ב הדמיונית. אך לפתע, צעקות! אי שם במרחקים, אדם זועק לעזרה. אני כמובן שועט לעזרתו, והוא מסביר לי שאשתו נחטפה על ידי פושעים. אנחנו רוכבים ביחד למקום בו הם מחזיקים אותה, ואני במהרה הורג את כל המקסיקנים הרעים ומשחרר את אישתו מחבל התלייה. לאחר המעשה, הוא בא להודות לי ולתת תשלום סמלי. "תודה רבה", הוא אומר, "הצלת את אשתי! אני כל כך מודה לך."

בזמן שהוא מעניק לי סופרלטיבים מדויקים, אני מסתכל מאחוריו. אשתו, שבינתיים קמה על רגליה, הספיקה לקבל ביקור מזאבים, שהחלו לקרוע אותה לגזרים בזמן שהיא צורחת והוא ממשיך להודות לי על מעשה ההצלה ההירואי. "אה, אולי… תעזור לאשתך?" אני אומר לעצמי. "תודה! תודה שהצלת אותה!" הוא עונה.

"אין בעד מה.", עניתי לבסוף ביאוש, ועליתי בחזרה על סוסי בזמן שהזאבים התחילו לאכול גם אותו. וכך, רכבתי לי אל השקיעה, מרוצה על כך שעשיתי עוד מעשה טוב למען האנושות.

סיפורים כאלו יש הרבה, החל מגניבת סוס שנכשלה והובילה את הגנב והסוס הגנוב מעבר לצוק, וכלה בקטיף פרחים לילי שנגמר במכות נמרצות על ידי דוב הגריזלי המקומי. בעוד שאני מניח שלא לזה התכוונו ב-Rockstar כשיצרו את המשחק, אין ספק שאני מרוצה.

תגובה אחת ל “Red Dead Redemption: יומן מסע חוויתי”

  1. איתי ברנר מאת איתי ברנר:

    איזה צירוף מקרים… בדיוק קראתי את זה:

    http://www.bitmob.com/articles/red-dead-redemption-black-jack-frustration

    לא יודע אם זה נכנס להגדרה של סיפור, אבל זה מעניין…

הוספת תגובה


התחבר RSS תגובות RSS פוסטים
WP Theme & Icons by N.Design Studio
התאמה לעברית: We CMS