אחרי שקנינו אותו במחיר של דולר וחצי, אני ודני בילינו כמה שעות בימים האחרונים עם Plain Sight, משחק האינדי-מולטיפלייר הלא-מאוד-חדש שעוסק ברובוטי נינג’ה שמתאבדים אחד על השני בחלל. יכולנו לכתוב על זה פוסט, אבל החלטנו לעשות עם זה משהו אחר בסוף. אז התיישבנו לצ’אט, כשבתחילתו אני אומר “זה לבלוג, כן?”, ואז התחלנו לדבר…

אני: אז מה… Plain Sight?‬
דני: בהחלט. איך אפשר לא להתעניין במשחק שסובב סביב נינג'ות מקפצות בחלל?
אני: בהחלט. אם כי אנחנו אומרים את זה לכולם, ואז זה לא מספיק להם והם שואלים "אוקיי, אבל מה עושים במשחק?". עכשיו, אני כבר יודע את התשובה, אבל אולי כדאי שנסביר לכל האנשים האלה שקוראים את "גיימפאד" מה זה בדיוק.‬
דני: אולי כדאי באמת, ועוד במיוחד לאור חוסר הרלוונטיות של שם המשחק לתוכן שלו, או הקושי הכללי בלסווג אותו לז'אנר. אז חשוב להגיד: מדובר במשחק אינדי מרובה-משתתפים חדש ששוחרר ל-Steam, בו כל שחקן משחק דמות של נינג'ה בזירה תלת-מימדית, והמטרה הכללית היא כמובן להשמיד את שאר הנינג'ות שוב ושוב.
אני: הוא לא בדיוק חדש. הוא יצא כבר לפני כמה חודשים. אבל בשבילנו הוא חדש, כי לפני כמה ימים היה אפשר לקנות אותו בפאקינג 2$. אז קנינו אותו.‬
דני: הא, מעניין איך פספסתי את זה עד עכשיו. אבל אסור לשכוח שאפילו 2$ זה יקר מדי, אז קנינו חבילה של ארבע עותקים, כדי שנוכל לעמוד בזה.
אני: כן. ואז זה יוצא דולר וחצי לבנאדם. שזה נחמד. אם כי זה קצת מביך לרדוף אחרי זה אחרי חברים שלך כדי שיחזירו לך 6 ש"ח.‬
דני: אני אחסוך לך את המבוכה: אני לא מתכוון להחזיר לך. אבל לעניינו, עד כה זה נשמע כמו כל משחק זירתי רגיל, אבל השוני מתגלה מהר מאוד לתוך תחילת המשחק – המכניקה שלו שונה מכל Deathmatch או Capture the Flag סטנדרטיים שיצא לי לשחק עד כה.
אני: כן, כי חוץ מהעובדה שאתה חצי הולך וחצי מעופף בזירה שבה כוח המשיכה תמיד מחבר אותך למשטח שאתה הולך עליו, המטרה במשחק היא לא רק להרוג את האויבים שלך, אלא להרוג אותם – ואז להתאבד.‬
דני: מה שהופך את המשחק למוזר ומגניב. בפעם הראשונה שהתחלתי לשחק, עשיתי קפיצה אחת (כנראה לא מוצלחת במיוחד), ומצאתי את עצמי עושה לופ 10 פעמים סביב פלטפורמה צרה עד שעפתי במהירות לתוך פיצוץ של אחד השחקנים האחרים, שהחליט בדיוק באותו הרגע להתאבד ולקחת אותי איתו.
אני: כן. ותמיד יש לך את הקונפליקט הפנימי הזה בין להתאבד כמה שיותר מהר (ואז להרוויח את הנקודה המסכנה שקיבלת כשהרגת אויב אחד), או לנסות לשרוד עוד קצת, בניסיון להרוג יותר אנשים לפני ההתאבדות הבאה שלך, ואז לקבל בונוס עצום לניקוד.‬
דני: נראה לי שמה שתיארת עכשיו ממצה כמעט לחלוטין את המחשבות הטקטיות העמוקות במשחק. למי שלא עוקב, כל פעם שהורגים נינג'ה אחרת, סופגים את כל האנרגיה שהיא צברה מאז המוות האחרון. ככל שיש יותר אנרגיה, פיצוץ ההתאבדות גדול יותר, וגם מניב יותר נקודות.
אני: אה, ויש גם את הקטע הזה שככל שאתה סופג יותר אנרגיה, הדמות שלך נהיית גדולה יותר וחזקה יותר, אבל גם… ובכן, גדולה יותר. אז כולם מסמנים אותך כמטרה, כי אם הם יהרגו אותך לפני שתשמיד את עצמך הם ירוויחו ממש הרבה אנרגיה.‬
דני: הם גם הכניסו מן מנגנון שדרוגים שכזה, שמאפשר לך להשתמש בנקודות שצברת כל פעם שאתה מת על מנת לקנות לעצמך מגן, לשפר את הקפיצות שלך או להיות מהיר יותר. זה די נחמד, אבל אני מודה שבתוך להט הקרב אני בדרך כלל פשוט לוחץ מהר על כמה דברים עד שנגמרות לי הנקודות וישר חוזר פנימה כדי לא לבזבז זמן.
אני: כן, אבל זה נחמד. יש שם כל מיני שדרוגים חביבים כאלה, אבל אם אתה קונה מספיק מהם אתה מסוגל לקנות "Mega Perk", שנותן לך איזשהו יתרון מסיבי בקרב. זה… נחמד. אבל אני חושב שהגיע הזמן שנפסיק לתאר את המכניקה של המשחק רק בשביל שהקוראים שלנו ידעו איך זה עובד, ונתחיל להגיד מה אנחנו חושבים על כל הסיפור הזה.‬
דני: אפשר לתמצת את עיקר הרשמים שלי במשפט: ברגע שמצליחים להתאפס על מה לעזאזל קורה מסביבך ועל האוריינטציה של הזירה, זה ממש כיף.
אני: בעיקרון אני מסכים עם זה. זה מבלבל ממש (יש שם מסכים שבהם אני יכול, מהרגע שאני קופץ באוויר, לעשות שלושה-ארבעה סיבובים של 360 מעלות לפני שאני נוחת בחזרה, וצריך להבין איפה לעזאזל ה"למעלה" החדש שלי), אבל כשקצת מתרגלים לזה, ובמיוחד ברגע שמתחילים להרוג כמה נינג'ות יריבות, זה באמת מאוד כיף. אבל… אתה כבר יודע מה אני הולך להגיד אחרי ה"אבל…".‬
דני: תרשה לי לנחש: אבל… מבחינה טכנית, המשחק כל כך מלא בבאגים ובפערים טכניים שזה מרגיש לפעמים כאילו הוא לא רוצה שישחקו בו בכלל.
אני: לגמרי. מזכיר לך את Heroes Online?‬
דני: כל מה שחסר לי זה כמה ביטויים קסומים ב-Engrish וממש אי אפשר יהיה להבדיל. זה מדהים איך אין לך שום דרך למצוא באיזה שרת החברים שלך משחקים ולהצטרף אליהם, או אפילו להכניס ידנית שם של שרת! אנחנו חיפשנו אחד את השני בנבכי השרתים הרבים שוב ושוב. כל פעם אנחנו לא ראינו את אותם השרתים, או ברגע שסוף סוף הצלחנו להתחבר, השרת קרס או שנגמר הסיבוב. וכמובן, חס וחלילה שאחד מאיתנו יראה את השרת שהבן-אדם השני פתח.
אני: להגיד "השרת קרס" לא עושה לזה צדק. היתה פעם שבה נכנסתי לשרת, ואז פתאום "שוגרתי" הרחק ממרכז המפה במהירות מסיבית, בלי יכולת לשלוט על הכיוון שלי, ורק כשהתרחקתי למרחק עצום מהמפה השרת הואיל בטובו לקרוס ואיפשר לי לשלוט מחדש במשחק.‬
אני: ואני ממש מצטער שאני שובר את הפורמט של הודעה-אני-הודעה-אתה, אבל היו כל מיני אנשים שאמרו לנו שככה זה כשמשחק מסוים הוא לא בלעדי ל- Steam – אי אפשר פשוט להצטרף דרך Steam לשרת שהחברים שלך משחקים בו. אבל זה לא אמור לשנות שום דבר! יש למשחק מערכת של שמות משתמש אינדיבידואליים לכל שחקן. אני אמור להיות מסוגל למצוא איפה אתה משחק ופשוט להצטרף לשרת הזה.‬
דני: לא קריטי לי שיהיה כפתור "Join Game" לחברים שלי ב-Steam. אבל הייתי רוצה איזושהי יכולת בסיסית לחפש ידנית שם של שרת, או אפילו להזין אותו ידנית. זה נשמע כמו משהו פשוט מאוד לביצוע, והיה יכול לעזור מאוד לאנשים לשחק עם החברים שלהם כשהם לא ב-LAN Party.
אני: וכל הזמן דיברנו על זה שזה ממש אידיוטי, וכשמשחק כלשהו מעודד אותך לקנות "Four Pack" שלו ב- Steam, הוא יוצר אצלך את הרושם שיוצרי המשחק רוצים שתשחק עם החברים שלך. אבל ממש חבל שזה בלתי אפשרי‬.
דני: אין ספק. תקן אותי אם אני טועה, אבל לפי דעתי הצלחנו לשחק ביחד בערך 12 שניות עד עכשיו, לא? ובמהלך השניות האלה, אני חושב שאפילו לא ידעתי איפה אתה בשלב.
אני: כן. עם דור היה לי קצת יותר מזל, והספקתי לשחק איתו במשך כמה דקות שלמות. הוא ניצח.‬
דני: המזל הגדול הוא שמאחר והמשחק עולה פחות מכוס קולה במסעדה, עדיין מאוד קל להמליץ עליו. כי בסופו של דבר, למרות שלא באמת שיחקנו ביחד, ולמרות שהוא קורס לי לפעמים, הוא עדיין פשוט כיף.
אני: כן, הוא כיף כשהוא עובד. אבל היום הוא כבר לא עולה פחות מכוס קולה. המבצע שלהם נגמר, ועכשיו הוא שוב עולה 10$.‬ ‫(אולי אם זו מסעדה ממש יוקרתית…)‬
דני: אתה רומז שקולה עולה פחות מ-40 שקל? אני חושב שרימו אותי. אבל בכל אופן, זה משחק מצוין לשרוף עליו פרקים קצרים של זמן. אני עדיין ממליץ, אפילו עם ההסתייגות הטכנית.
אני: גם במחיר של 10$?‬
דני: 10$ זה כבר גבולי. יכול להיות שלא. לצורך השוואה, אני חושב על משחקי Xbox Live שעולים סכומים דומים, ומהם אני מצפה להרבה יותר. אז אולי שווה לחכות למבצע הבא.
אני: אני יודע בוודאות שלא. אבל זה גם כי אני פחות איש של משחקי Multiplayer. אני באמת נהנה לשחק בו למשך תקופות של רבע שעה או עשרים דקות, אבל אם הייתי משלם על זה 40 ש"ח הייתי מרגיש שנדפקתי.‬
‫(לשם השוואה, ברגעים אלה ממש אני שומע מהסלון שגלית הפעילה את Geometry Wars 2, שגם עולה 10$)‬
דני: למשחק חסר הרבה ליטוש. אבל יכול להיות שעם עוד איזה patch או שניים שיתקנו חלק מהבעיות ויאפשרו את מה שדיברנו עליו קודם זה יהיה שווה. אני לא חושב שהוא רחוק מאוד מערך של 10$, למי שאוהב באמת Multiplayer כמובן.
אני: בכלל לא דיברנו על מצבי המשחק האחרים. אלה שהם לא Deathmatch. ניסית משהו מהם?‬
דני: ניסיתי קצת Capture the Flag, וזה היה נחמד, אבל הבחור שאירח את המשחק פשוט התנתק לפני הסיום. או שקרס לו המשחק, זו תמיד אפשרות.
אני: אני ניסיתי את BotZilla, או איך שלא קוראים לזה. והיה… מבלבל, בעיקר. הרעיון שלו די נחמד (המון רובוטים קטנים שמנסים להפיל רובוט אחד ענק), אבל הביצוע שלו די משעמם.‬
דני: בכל זאת יש לא מעט גיוון במשחק, את זה צריך להגיד לטובתו. גם אם לא כל המצבים מוצלחים באותה מידה.
אני: כן, זה נכון. מה עם כל מיני דברים אחרים, שוליים כאלה? העיצוב שלו, למשל?‬
דני: העיצוב חמוד, אבל קצת חובבני. המשחק די צבעוני, שזה שינוי מרענן אל מול ערימת החומים והאפורים שמאפיינת את רוב המשחקים הגדולים היום. אבל רק חלק מהשלבים באמת בנויים בצורה שתורמת להנאה מהמשחק, והגרפיקה עצמה לא מלהיבה בכלל.
אני: It's got "indie" written all over it.
דני: בהחלט. יש לזה את הקסם שלו, אבל הם לא באמת לקחו את זה עד הסוף… אם כבר הלכו על משהו מעוות וצבעוני, אפשר היה להקצין את כל הסיפור ולהפוך אותו לחוויה אפילפטית שכזו.
אני: אני לא בטוח שאם זה היה מבלבל יותר זה היה טוב… אבל כן, הוא נופל במקום קצת מוזר באמצע בין גרפיקה "נקייה", כדי שיהיה לך קל להבין מה הולך שם, לבין הרבה כתמי צבע שיגרמו לזה להראות מגניב יותר. אבל אני צריך לשחק בזה יותר לפני שאני אוכל להגיד אם זה המקום האופטימלי בשבילו או לא.‬
דני: לפי דעתי לא. אפשר להתגבר על הבלבול ברגע שמתרגלים להתנהלות של המשחק. אני גם לא הייתי רוצה שיגזימו לצד שני, הנינג'ות לא צריכות שיצאו להן קשתות מהתחת כל פעם שהן קופצות, אבל זה עדיין היה יכול להיות נחמד אם היו משדרגים את אפקט המגניבות של הגרפיקה.
אני: נו, טוב. יש לנו עוד משהו להגיד על המשחק?‬
דני: נראה לי שסיכמנו אותו לא רע.
אני: אוקיי. ומה בנוגע לשיטה הזו בשביל לכתוב התרשמויות על משחקים בבלוג? נראה לך שזה עובד?‬
דני: לי זה היה נחמד. זה גם מקל עלי, כי לכתוב ביקורת לבד לוקח הרבה זמן ומאמץ פסיכולוגי. השאלה היא האם זה יצא מוצלח או לא.
אני: כן, אני פשוט מאושר מהעובדה שגרמתי לך לכתוב פוסט כלשהו בבלוג. אפילו אם כתבת רק חצי ממנו.‬
דני: D:
אני: אז נראה לי שזהו.
דני: מעולה.
אני: לילה טוב. ‬
דני: מה "לילה טוב"? מה אתה, בן 90?