היומיים האחרונים היו משעממים למדי. כאילו, אם אתם מסוג האנשים שמתלהבים מכך שהשמועות לגבי Tomb Raider Anniversary הוכרזו כנכונות, אז כנראה שהיה לכם מעניין קצת יותר… אבל אני, אישית, לא מצאתי משהו מרגש יותר מדי בחדשות שזרמו ביומיים האחרונים.

מה שנותן לי את הזמן לדבר על משהו שונה לגמרי: ה- New York Times פרסם כתבה מצוינת על "חוות זהב" סיניות (סדנאות שבהן סינים אוספים זהב ב- World of Warcraft עבור דולר-וקצת לשעה, על מנת שמעסיקיהם ימכרו אותו ללקוחות בעולם המערבי). כמה מצוינת? אתם תחשבו שאני סתם נסחף, אבל כנראה מדובר בכתבה בנושא משחקי-מחשב הטובה ביותר שקראתי בחודש האחרון. באמת.

קודם כל, הכתבה הזאת לימדה אותי כמה דברים חדשים על עולם "חוות הזהב" – התיאור שלה של "קבוצות ה- Raid להשכרה" היה מרשים למדי. אבל מעבר לכך, אהבתי מאוד את ההתמקדות בשחקנים/עובדים עצמם, וברגשות שלהם כלפי המשחק שמעסיק אותם 12 שעות ביממה. הרגע המכונן של הכתבה? הנקודה שבה הוא מתאר כיצד השחקנים הסיניים עוזבים את מקום העבודה בסיום היום… רק בשביל לשבת בקפה-האינטרנט הקרוב למקום מגוריהם, ולהמשיך לשחק ב- World of Warcraft. מרשים.