הרבה דברים מאוד משמעותיים קרו לי בשנה האחרונה. למעשה, אם להיות מדויק, זה שקר גס; אבל הרבה דברים קרו ב-3 חודשים האחרונים של 2009, ואלה דברים שהדהדו מאוד חזק לתוך השנה הנוכחית: הפסקתי לעבוד, התחלתי ללמוד, עברתי מתל אביב לחיפה, קניתי מחשב חדש למשחקים, ובטח עוד כמה דברים שאני שוכח כי הזיכרון שלי עובד בצורה מוזרה. למזלי השיגרה החדשה עדיין כוללת כמות סבירה של זמן פנוי (או לפחות כללה עד לפני כמה שבועות), ולכן היה לי הרבה זמן למשחקים.

בספירה מהירה (עד כמה שלהתחבר ל-Steam Community יכול להיחשב "מהיר") שיחקתי באיזור 40 משחקים שונים השנה. לא מעט מהם נטשתי אחרי זמן קצר, אבל בגדול הייתה שנה מאוד מוצלחת מבחינתי. והנה הסיבות המרכזיות:

1. BioShock

נכון, הוא לא יצא השנה ואפילו לא שנה שעברה. נכון, כן שיחקתי במשחקים חדשים השנה, וחלקם אפילו היו טובים במידה זו או אחרת (ל-Alpha Protocol מגיע אזכור של כבוד בקטגוריה הזו). אבל עדיין, ביושוק הוא משחק השנה שלי. כי מעבר לזה שהוא משחק טוב, ומעבר לזה שהוא משחק ממש טוב, הוא עשה משהו שמעט מאוד משחקים יכולים לזקוף לזכותם: הוא פתח בפני ז'אנר שלם של משחקים שלא הייתי משחק בהם לפניו. (אה, וגם הכריזו על BioShock Infinite השנה, אז בואו נגיד שזה קשור)

אף פעם לא אהבתי shooters יותר מדי. במקרה הכי טוב (קרי: מקס פיין) הייתי משחק בהם כמה ימים, נהנה מאוד, ואז נוטש אותם לחלוטין לטובת משחק אחר. אף פעם לא הצלחתי באמת להתחבר אליהם כמו שאני מצליח להתחבר, למשל, ל-RPG. ובאיזשהו שלב פשוט הפסקתי לנסות.

אולי התבגרתי מאז (לא סביר), אולי סתם הטעם שלי השתנה, אבל BioShock הצליח ממש לתפוס אותי, ובזכותו השתכנעתי שאני כן מסוגל לאהוב משחקים כאלה. אני עדיין לא רואה את עצמי משחק דברים כמו Serious Sam, אבל את Modern Warfare לדוגמה התחלתי לא מזמן ובינתיים אני מאוד נהנה וכן רוצה להמשיך לשחק בו. ומה שבאמת חשוב הוא שאני מנסה. יותר מזה, ביושוק גם גרם לי לפקפק בדעות שלי לגבי ז'אנרים אחרים, ולנסות כל מיני דברים חדשים/ישנים (למשל, RTS: עדיין לא אוהב).

2. Bejeweled

למעשה הכותרת כאן הייתה צריכה להיות "אייפון", אבל אחרי קצת מחשבה הבנתי שלפחות 90% מזמן המשחק שלי על האייפון הוקדש לביג'ולד (וזה עוד בלי לספור את ביג'ולד 3).

האייפון הוא גם אחד מהדברים האלה שקרו בסוף שנה שעברה, אבל עד שגיליתי את משחקי פופקאפ לאייפון לא שיחקתי בו יותר מדי. מאז התגלית, לעומת זאת, ביליתי לדעתי מאות שעות של הרצאות משעממות, המתנות לכל מיני דברים וסתם רגעי עצלות אקראיים עם מצב ה-Action של Bejeweled 2.

אני די בטוח שצברתי יותר שעות משחק בביג'ולד 2 מאשר בכל משחק אחר אי פעם, חוץ מ-Supaplex שהקדשתי לו משהו כמו 4-5 שנים מלאות אי-שם בילדות. אבל הסיבה שהוא נמצא ברשימת הדברים שעשו לי את השנה היא לא ההתמכרות, הכיף האינסופי או העובדה שאני פאנבוי של פופקאפ. הסיבה היא שבזכות השילוב הקטלני הזה של סמארטפון וביג'ולד, אין יותר דבר כזה "הרצאה משעממת". יש הרצאות מעניינות, ויש ביג'ולד. הרבה מאוד ביג'ולד.

3. גיימפאד

במובן מסוים, דוקא Final Fantasy XIII הוא המשחק שהכי השפיע עלי השנה. כי בעוד שהוא היה רחוק ממושלם, ולצערי אפילו רחוק מ-Final Fantasy, הביקורת שכתבתי עליו (כפוסט אורח, לפני חודשים ארוכים) היא זו שהביאה אותי לחשוב "וואו, ממש נהניתי לכתוב את זה, אולי אבקש מזיירמן להצטרף לבלוג ככותב קבוע?"

למרות היותי חנון אקסטראורדינר וחובב אינטרנט מושבע, אף פעם לא היה לי בלוג. עכשיו סוג של יש לי, ואני מאוד נהנה מזה. נהנה לכתוב, נהנה מהעובדה שיש אנשים שקוראים (יש אנשים שקוראים, נכון?), נהנה מהפודקאסטים. אני במיוחד נהנה מה-rants, כי כשקורים דברים מעצבנים צריך להתמרמר, וככל שמתמרמרים בפני יותר אנשים זה כמובן יותר מספק.

ומצד שני…

נכון כתבתי פעם שכיף להתמרמר? אז יותר כיף כשאין על מה. ולצערי היו לי הרבה הזדמנויות ל-rants בחודשים האחרונים, בעיקר בזכות Steam ו-Games for Windows Live. שלא תטעו, אני מאוד אוהב את הקונספט של הפצה דיגיטלית, social gaming ומשחקים במחירים מגוחכים. אבל לפעמים אני מרגיש כאילו אני ילד קטן ו-Steam הוא האח המעצבן שמושיט לי צעצוע מגניב, וכשאני מנסה לקחת את הצעצוע הוא מושך אותו ואני נופל עם הפרצוף על הרצפה (ולא, לא מעורבות פה טראומות ילדות כואבות; אני בן בכור).

אני זוכר לפחות 3 פעמים בחצי שנה האחרונה שהיו לי שעה או שעתיים פנויות שרציתי לנצל בשביל לנסות משחק חדש כלשהו, אבל לקח כל כך הרבה זמן להפעיל את המשחק שכבר לא נשאר לי זמן לשחק. זה קרה עם ביושוק 2, זה קרה עם Numen, זה קרה עם KoToR על שני מחשבים שונים. את King's Bounty: Armored Princess, שקניתי במבצע הקודם של סטים, עדיין לא הצלחתי להפעיל.

אני מסרב להאמין שאני מקולל. מצד שני, האלטרנטיבה היא שיש כל כך הרבה בעיות מטופשות כאלה, שאני אוכל להיתקל באופן אקראי לגמרי ב-4 שונות. אין לי איזו קונפיגורציה מיוחדת, מחשב גרוע, או תוכנות מוזרות שרצות ברקע. סתם מחשב גיימינג סטנדרטי, עם לוח של אינטל וכרטיס גרפי של ATI. אני מתמצא במחשב כמעט מכל בחינה אפשרית ויודע לתפעל דברים ולפתור תקלות. אם השטויות שאני נתקלתי בהן הן מדגם מייצג, יש פה בעיה רצינית. אז אם מישהו מחברת פיתוח/הפצה כלשהי קורא את הפוסט הזה: בחייאת, תתאפסו על עצמכם. אם אני קונה מכם משהו, אני מצפה שהוא יעבוד.

נכון כתבתי פעם שכיף להתמרמר? אז צדקתי. אני מרגיש הרבה יותר טוב עכשיו.