2010 הייתה של שינויים, שנה של שחרור, שנה של מחשב חדש. אך גם שנה של עצלנות לכתוב, ושנה שבה שיחקתי בעיקר במשחקים מהשנתיים הקודמות. שנה טובה, בסך הכל. הנה שלושה מהדברים שעשו לי את השנה.
קינקט ו-Dance Central
2010 תיזכר לעד בתור השנה שבה השתחררתי מהצבא ומצאתי עבודה חדשה, אך גם בתור השנה הראשונה שבה צעקתי לטלוויזיה שלי פקודות ופיזזתי מולה לצלילי ליידי גאגה. לא, לא עברתי שינוי מין (לא שיש משהו רע בזה וכו'), אבל כן רכשתי לי את הצעצוע החדש של מיקרוסופט. אז כן, יש לקינקט בעיות. הוא צריך הרבה מקום, ורוב המשחקים הנוכחים הם מעפנים. אבל ניתן לזקוף לזכותו שני דברים: יש לו פוטנציאל אדיר (תראו חלק מהדברים שעשו עם הדרייברים שלו למחשב), ויש עבורו את Dance Central. כרגיל אצל Harmonix, המשחק מלוטש להפליא ופשוט כיף לתת לו להרקיד אתכם מול המסך. משחק כזה לא היה יכול לקרות ללא קינקט, ואני אופטימי שהוא לא יישאר בודד במערכה.
Mass Effect
כן, נו, אז זה משחק ישן. אבל שיחקתי בו ב-2010, ובדיעבד הוא השפיע עליי יותר מכל משחק אחר ששיחקתי בו השנה. בתור התחלה, זו הפעם הראשונה שיש לי את הסבלנות לשחק ב-RPG מהתחלה ועד הסוף. אולי זה כי התבגרתי, אך אני חייב לזקוף קרדיט גם למשחק. Bioware בנו עולם עמוס בתוכן ובדמויות שפשוט רציתי להכיר לעומק. אני לא חושב שמאז Deus Ex התעניינתי כל כך בסיפור שמשחק ניסה לספר לי, והחוויה הזו כנראה תגרום לי לשחק במשחקי RPG נוספים. איזה כיף שעד שאסיים את Mass Effect 2, המשחק הבא כבר יהיה מעבר לפינה.
Splinter Cell: Conviction
השארתי את המקום האחרון כדי לכתוב על משחק האקשן שהכי נהניתי ממנו השנה, והתלבטתי בין האחרון של סם פישר, Arkham Asylum ו-Assassin's Creed 2. החלטתי ללכת על היחיד מבין השלושה שבאמת יצא ב-2010, כי בכל זאת, כתבתי כבר על משחק מ-2007. אז Conviction. זהו הספלינטר הסל האהוב עליי, ללא ספק. חיבבתי את סם פישר החדש – הדמות שלו הרבה יותר מעניינת כשהוא עצבני, וגם העלילה הייתה הרבה פחות בנאלית מהרגיל.
בעיקר אהבתי את השילוב של סגנון ההתגנבות הקלאסי עם אקשן אינטנסיבי. חלק גדול מהמשחק מתרחש לא בשקט, אלא בבלאגן: האויבים יודעים שאתם שם, רודפים אחריכם, אך אתם זזים ממקום למקום, מחלון לחלון, מחסלים אותם אחד אחרי השני בזריזות וביעילות. זה שונה מהסטנדרט של הסדרה, שכלל בעיקר למשוך אויבים בזה אחר זה אל הצללים לצורך השתקה בחושך, וזה שינוי חיובי בהחלט.
ואכזבה קטנה אחת
Epic Mickey
אמנם אין לי Wii, אבל עקבתי מקרוב אחרי Epic Mickey, המשחק החדש של וורן ספקטור. הוא הבטיח גדולות, ועשה רושם מאוד חיובי ב-E3, כך שהייתי בטוח שהיוצר של Deus Ex הולך להפגיז פעם נוספת במשחק עמוק ואיכותי. למרבה האכזבה, המשחק קיבל ביקורות מעורבות מאוד, כולל ציון של 6/10 מיורוגיימר, שאת הדעה שלהם אני בדרך כלל מעריך. מדברים שם על מצלמה איומה, על משחקיות שחוזרת על עצמה, ועל כך שהדמות של מיקי שקטה ומשעממת. באסה. ובכל זאת, אני מקווה שכעת בזכות קינקט ו-Move המשחק ימצא את דרכו לקונסולות האחרות, כך שאוכל, בכל זאת, להתרשם ממנו בעצמי.
29 בדצמבר, 2010 בשעה 20:58
את איזה שנה אתם מסקרים בדיוק?
29 בדצמבר, 2010 בשעה 21:28
את זו שנגמרת עוד יומיים.
אם זה עדיין לא מובן, אתה מוזמן להסתכל על כותרת הפוסט.
29 בדצמבר, 2010 בשעה 22:18
דקל, don't feed the trolls.
29 בדצמבר, 2010 בשעה 23:04
הסתכלתי, עדיין לא הבנתי
תודה על האוכל בכל מקרה
30 בדצמבר, 2010 בשעה 17:39
גם אני ממש אתמול סיימתי את מאס אפקט הראשון, שאיכשהו אף פעם לא היה לי זמן בשבילו.
רצתי לקנות את 2…
31 בדצמבר, 2010 בשעה 16:30
בהמשך לטרוליות, אני חושב שהטאגליין של הבלוג צריך להיות "בלוג משחקים לאנשים עסוקים עם מחויבויות שונות". ואני מתכוון לזה בחיוב.