וואו. מאז Bioshock, שכבש את ליבי ב-2007, לא אהבתי אף משחק כפי שאהבתי את Mass Effect 2. סיימתי אותו אתמול, אחרי תקופה קלנדרית של חודש שלם, ונותרתי עם תחושה שאף משחק אחר לא הותיר בי מעולם: בא לי לשחק ב-DLC. וזה עוד משחק ארוך יחסית. משחקים אחרים באורך דומה (GTA 4, נגיד) השאירו אותי עם הלשון בחוץ. לעומת זאת, Mass Effect 2 הוא כמו תוכנית טלוויזיה מעולה, שגורמת לי לרצות לצפות רק בעוד פרק אחד. יחד עם זאת, אני חייב לומר שקצת הפריע לי שמבחינה עלילתית לא קורה הרבה בתוכנית הזאת. אולי כי זה הפרק האמצעי של הטרילוגיה והם בחרו להשקיע יותר בפיתוח דמויות, אבל לאורך רוב המשחק העלילה המרכזית לא זזה מילימטר.
אני לא הראשון [לינק עם ספוילרים] שמשווה את Mass Effect 2 לתוכנית טלוויזיה, שכן זה די מתבקש. המשחק מתמקד בכל דמות בנפרד, על ידי משימות הגיוס וה-Loyalty. כל משימה כזו היא כמו פרק בסדרה, כאשר מדי פעם הסדרה חוזרת לעלילה המרכזית, בדמות משימות הקשורות ל-Collectors. הדמויות נפלאות (חוץ מג’ייקוב המשעמם) ומשימות ה-Loyalty מצליחות לעבות את כל אחת מהן. אין ספק שבאף משחק אחר לא ביליתי כל כך הרבה זמן בשיחות לב אל לב עם חברים, ובטח שלא התעניינתי בהם כל כך. אח, מורדין הזה. זמר הוא לא יהיה, אבל בהחלט מגיע לו חיבוק.
הכתיבה היא באופן מובהק הדבר הכי טוב ב-Mass Effect 2, אבל הוא מצויין גם בתור משחק שיורים בו בדברים. סחתיין ל-Bioware שהצליחו להפוך את מערכת הלחימה המסורבלת והמעצבנת של המשחק הראשון למוצלחת ומהנה. אני שיחקתי בתור Vanguard, שיש לו את היכולת הכי כיפית לדעתי – להסתער על אויבים ממרחק רב ופשוט להתנגש בהם. חברי הצוות שלך באמת עוזרים לך במשחק הזה, והרבה יותר קל לשלוט בהם ולהשתמש בכוחות שלהם. ואין את רכב המאקו יותר. תודה לאל.
נראה שב-Bioware לקחו כל דבר שהיה דפוק במשחק הקודם והפכו אותו למעולה. חוץ מהמיני-גיימס המעצבנים של ההאקינג ומציאת משאבים. על זה הייתי מוותר בשמחה. אבל היי, עוד לא הומצא המשחק שלא היו לי טענות כלפיו, והמשימה האחרונה כל כך טובה שהייתי סולח ל-Bioware גם על טבילת מצות בדם נוצרי.
הממ, המשימה האחרונה. יהיו פה ספוילרים רציניים עכשיו.
בעוד שאני הצלחתי לסיים אותה עם כל חברי הצוות שלי מינוס ג’ייקוב, אותו שלחתי די בכוונה אל מותו, חבר שדיברתי איתו על המשחק איבד כמעט את כולם. מחקר קטן העלה שעבור כל שדרוג לספינה שלא קונים בזמן הפלישה לשטחי ה-Collectors חבר צוות אחד מת. אם בוחרים את האיש הלא מתאים למטלה כלשהי (הובלת צוות התקיפה השני, לדוגמא) הוא ימות. לחברי צוות שלא זכיתם בנאמנותם במהלך המשחק יש סיכוי די גבוה למות גם כן. בכלל, זה מרחץ דמים רציני שבו בזה אחר זה יכולים לצלול למותם כל אחד מהאנשים שלמדתם להכיר ולחבב במשך זמן רב למדי. ואם כולם מתים לכם? לא יהיה אף אחד שיתפוס לכם את היד כשתקפצו לעבר הנורמנדי ברגע האחרון, ואתם תקבלו סוף די עצוב.
שזה די מגניב, כשחושבים על זה. יוצרי המשחק מוכנים, בנונשלנטיות, להרוג לכם את כל הדמויות הראשיות. והיתרון של Mass Effect 2 על סדרות טלוויזיה, הוא שכאן אתם יכולים להציל אותן. זה גורם לסיום המשחק להיות אפי באמת, והלב שלי דפק חזק לכל אורכו.
[סוף ספוילרים]
איזה אושר זה שעושים משחקים כמו Mass Effect 2. הוא ריגש אותי, הצחיק אותי, הלהיב אותי. הוא הוכיח לי, שוב, שמשחקי מחשב הם פלטפורמת הבידור הטובה ביותר.
4 בפברואר, 2011 בשעה 10:02
אתה ממש תאהב את ה-DLC 🙂
משחק מדהים כל כך, אני מחכה לשלישי כמו מטורף
4 בפברואר, 2011 בשעה 11:06
את ME2 התחלתי מיד [ואני מתכוון מיד, ברמת הפחות מדקה] אחרי סיום ME1, מה שעירבב לי את השניים לחוויה אחת שלמה- והפך אותו לכל כך יותר אפקטיבי.
אני חייב להסכים [עם הסתייגות אחת- אני חושב שההאקינג עוד איכשהו הגיוני ויכול להיות שאני היחיד מחוץ לBioWare שאהב את מציאת המשאבים. ג'ייקוב, לעומת זאת, אכן צנוני להחריד] עם הסקירה הזו ולהוסיף עליה:
ME2 הוא המשחק הראשון שגורם לי עצב מהעובדה שלעולם לא אזכה לחוות אותו שוב בפעם הראשונה, וככזה הוא קצת הורס משחקים אחרים. זה פשוט לא עמוק באותה מידה, לא סוחף באותה מידה. נובמבר לא יכול לבוא מהר מספיק.
4 בפברואר, 2011 בשעה 13:55
לגבי המשפט האחרון שרשמת בכתבה המאוד נכונה ומדויקת הזו: "amen brother"!
פן ירבו משחקים כאלו להגיע אל קונסולותינו.
6 בפברואר, 2011 בשעה 16:31
בדיוק התחלתי לשחק ב ME2 בפעם הראשונה בשבוע שעבר, ובינתיים אני מבסוט, מלבד כמה שטויות קטנות.
עם משחקי ההאקינג אני מסתדר, אבל מעצבן אותי ששנראה שהאקדח של שפרד שלי (מהנדסת ששיחזרתי מהמשחק הראשון על אף מות המשחקים השמורים שלי) בקושי עושה נזק – אולי זה משאיר הרבה מקום לשיפור, שזה גם משהו.
חוץ מזה, לאחר שהתגברתי כמה הנורמנדי 2 ריקה, מפריע לי שלשפרד יש שריטות (צלקות?) מוזרות על הפנים. זה ככה אצל כולם?
אני גם חושב שממשק הקרב קצת קטן מדי בשבילי, והזכרונות העמומים שלי אומרים שבראשון זה היה יותר נוח, אבל לכו תסמכו על זכרונות עמומים. מכיוון שאני רק בהתחלה (משימה ראשונה – להכשל בלהציל את אוקיר) אני עוד לא חושב דברים רעים על ג'ייקוב, אבל מירנדה לא מבריקה. יש לי המון ציפיות ממורדין לאור כל מה ששמעתי, אז אני מקווה שלא אתאכזב.
אחלו לי בהצלחה!
6 בפברואר, 2011 בשעה 17:22
אוף… אני מת לשים את ידי על המשחק הזה.
אפשר להגיד שרק בשביל הטרילוגיה הזאת (נו טוב, ו-Gears) קניתי Xbox 360.
המשחק הראשון בדרך אליי ואני מתכוון לא לשחק בשני עד שאני מסיים את 1… אחלו לי בהצלחה!
6 בפברואר, 2011 בשעה 19:37
מה שיפה זה שלקנות אותו היום ב- ebay זה זיל הזול. אני קניתי אותו לפני חצי שנה ב- 20$.
7 בפברואר, 2011 בשעה 18:39
zipdrive: הנורמנדי לא תישאר ריקה. הצלקות נגרמו כתוצאה מהשחזור של שפרד, יש דרך לרפא אותן. לגבי ממשק הקרב, אני שיחקתי במשחק הראשון לא מזמן, ותאמין לי שהוא היה הרבה פחות נוח. אני כמעט ולא השתמשתי בחברי הצוות במשחק הראשון.
לגבי מירנדה – אתה חייב להודות שהם עיצבו את החליפה שלה ממש טוב…
24 ביוני, 2012 בשעה 20:46
היי, אני איתי. קורא חדש באתר. הפודקאסט של עידן זיירמן בעין הדג הביא אותי, אני שמח שיש מקום לדבר על משחקי וידאו שזו גם אהבה גדולה שלי.
אז תגובה ראשונה? מתאים שתיכתב בדעה על אחד המשחקים האהובים עליי ביותר – Mass Effect 2.
סיימתי את המשחק עשרות פעמים, על כל רמות הקושי ועם כל הקלאסים אפשריים. הVanguard בהחלט הכי כיף, לפי דעתי. תתפלאו כמה קשה לסיים עם הEngineer על אינסיין.
אז מה כיף בו? העלילה שלו מדהימה וסוחפת, הסאונד לא נופל מסרטי קולנוע והאקשן שלו ממכר ונחמד. מבוסס על יריות – מחסה כמו בסדרת Gears Of War. בפעם הראשונה שלי מתו לי כולם חוץ ממירנדה וגארוס, אתם לא יודעים כמה הצטערתי על מורדין. בנוסף, תמיד הייתי טוב (Paragon) כי אין לי את האומץ להיות רשע אל כולם.
משחק חובה לכולם.
24 ביוני, 2012 בשעה 21:38
אמנם *אני* לא שיחקתי ב- Mass Effect 2, אבל אני מאושר מזה שההתארחות שלי ב"עין הדג" הביאה לפה עוד קורא. ברוך הבא. 🙂
24 ביוני, 2012 בשעה 22:59
היי איתי! ברוך הבא.
אמנם סיימתי את המשחק רק פעם אחת, אבל אני אישית מאוד נהניתי מה-cloaking של ה-Infiltrator (הייתי רוב הזמן עם biotic אחד לפחות בצוות, אז יצא לי להשתמש הרבה גם בכוחות שלהם כמובן).
אני מנחש נכון שאתה באופן כללי איש של משחקי אקשן? הסקתי את זה מהדברים שהערת עליהם. גם דורון הוא איש של אקשן, אז אולי קצת חסרה פה פרספקטיבה של חובבי RPG…
For what it's worth, הנה שני הסנט שלי: העלילה המרכזית היא אחת הגרועות שראיתי במשחקי תפקידים. היא לא כמו העלילות המרכזיות של Oblivion או Fallout 3 שהן פשוט לא מעניינות ובקושי משנות משהו בתמונה הגדולה. היא גרועה באופן אקטיבי, מיותרת ביותר מצורה אחת והורסת כמה דברים טובים שבנו במשחק הראשון. אני לא ארחיב על זה, כי שיימוס יאנג עשה את זה באריכות ויותר טוב ממה שאני אי פעם אוכל לעשות.
כל מה שמסביב, לעומת זאת, מעולה. הדמויות, האינטראקציות איתן וביניהן, העולם והאנשים שמאכלסים אותו, הדיאלוגים, הבחירות, הקווסטים הצדדיים. פשוט מעולה ועשוי ממש טוב. זה הישג מרשים שהם הצליחו לעשות כל כך הרבה דמויות שכמעט כולן מאוד מעניינות ומיוחדות.
האקשן אכן נחמד ומעניין (אם כי אני חושב ש-chest-high-walls זה אחד הקונספטים הנוראיים ומקווה שהוא יפסיק להשתלט על כל המשחקים). מאוד אהבתי את הרעיון שיש כמה סוגים שונים של שריון וצריך להתאים את ההתקפות לאויבים. (אם כי קצת מוזר שאיכשהו לאויבים לא אכפת איזה סוג של שריון יש לכל דמות…)
מה שלדעתי דווקא לא עשוי טוב בכלל זה ה-leveling ובניית הדמות. BioWare בבירור כיוונו כאן לקהל יותר "מיינסטרימי" שפחות רגיל למכניקות מורכבות והרבה עומק בבניית הדמות, ולי בתור חובב RPG מושבע זה היה מאוד חבל. המערכת של ה-skills במשחק השני היא די סימבולית ובקושי נותנת לך השפעה אמיתית על הדמויות, וזה הורס את כל הפואנטה של קיום מערכת כזו מלכתחילה.
אה, וגם אני הייתי Paragon בגדול, למרות שבמקור בכלל לא רציתי. זה כי עם כל הניסיון שיש להם בזה, ל-BioWare עדיין יש נטייה לעשות בחירות שהצד הרע שלהן הוא פשוט משהו שאין שום סיבה שבן אדם אמיתי יעשה, אלא אם הוא רוצח סדרתי או משהו. זה לא שלא היו בחירות מעניינות, פשוט רוב הבחירות של paragon-renegade היו שטחיות ומטופשות כאלה.
באופן כללי, בהחלט אחד המשחקים הטובים של השנים האחרונות. רק חבל שהעלילה המרכזית כל כך הורסת. אין לי ספק שאני אשחק בו שוב, אבל לא בעתיד הקרוב כי יש לי מספיק משחקים שעוד לא סיימתי לשחק בהם…
דאמן, יצא לי ארוך. אבל לא דיברתי ממש על Mass Effect 2 בגיימפוד, אז זה היה צריך להיאמר איפשהו. תודה שנתת לי תירוץ 🙂
24 ביוני, 2012 בשעה 23:48
הו, דיון על מאס אפקט 2! זה יכול להיות מעניין! אני רוצה לומר כבר עכשיו שלצערי לא הספקתי לשחק במשחק השלישי בסדרה עדיין, וגם לשאול שאלה – מי ששיחק גם במשחק הראשון ודאג שהשמירה תהיה על המכשיר עצמו, משהו משתנה משמעותית? כי שמעתי שזה שומר את הבחירות שלך ומפתח משהו עלילתי על פי זה. ואותו דבר למי ששיחק במאס אפקט 3 ושמר את השמירה מהשני.
הInfiltrator זה באמת קלאס עם המון יתרונות, שהמרכזי בה הוא היכולת להיות בלתי נראה והיא מעבירה בכיף. אני מציע לך בפעם הבאה לפתוח Engineer כי הוא די מאתגר, ולא ממליץ כל כך על Soldier, כי אז המשחק הופך להיות יותר מדי כמו משחקי מחסה – פגיעה אחרים.
אני בין היתר (לאחרונה בעיקר) איש של אקשן, אבל באמת שאני פתוח לכמעט כל הסוגים של המשחקים. הדברים שאני פחות אוהב אבל יכול לשחק זה משחקי מירוצי המכוניות למיניהם, משחקי מכות וסימולטרים (מטוסים וכאלה). אבל משהו שממש אני לא יכול לשחק בו, אלה משחקי ספורט. מעדיף על אמת בעניין הזה.
לפי דעתי, העלילה לא משעממת והיא אפית ומרגשת והכול, אבל לפעמים היא יותר מדי… איך נקרא לזה? הוליוודית? אני מתכוון שהיא פשוט הולכת לפעמים (אני מודה שזה לא חל על כל המשימה הסופית של המשחק) צפויים מדי וחרושים מדי. אבל צריך לתת צל"ש לBioWare על הדמויות שחלק מהן פשוט כל כך אייקוניות ואדירות (אהמ, מורדין וגארוס).
אני מסכים מאוד איתך, כל המשימות הצדדיות עשויות מעולה ומעניקות תחושה של עולם חי וזורם שאפילו משתנה לפעמים. אבל אם זה, אני חייב להודות שהמשימות האלה קצת לא ברורות. זוכר את החללית "אומגה"? עם הדיסקו והחייזרית הכחולה? מדי פעם נתנו שם משימות שפשוט שולחות אותך לאנשהו ואין לך מושג לאן צריך ללכת ומה בכלל קורה כאן. אבל אולי זה קרה רק לי.
צודק לחלוטין, אפילו אני – שבפעם הראשונה ששיחקתי במשחק וזה היה בתקופה שלא הכרתי בכלל את ז'אנר הRPG (גם היום אני רוצה מאוד לשפר את ההיכרות שלי איתו) הרגשתי שזה לא ממש מפותח ואני פשוט מעלה סתם ככה וזה לא נותן הרגשה שזה באמת קטע חשוב.
גם לא עוזרת במיוחד העובדה שהמעשים הטובים והמעשים הרעים נמצאים תמיד באותו מיקום של בחירה בדיאלוג – הParagon בצד ימין למעלה והRenegade בצד שמאל למטה.
נראה לי שגם אני חפרתי קצת, אבל כל כך טוב לכתוב על המשחק.
——
תהיות :
אני שמח למצוא סוף סוף מקום דיון אינטליגנטי.
אילו משחקים אתה אוהב ומשחק בדרך כלל? – חופש גדול, רק כיתה ח' שנה הבאה אז יש זמן פנוי ואני אשמח להכיר התמכרויות חדשות. (: