מאז שדיברתי על זה בהרחבה בפודקאסט, הספקתי לסיים את Dragon Age 2, ועכשיו הגיעה השעה לביקורת הרשמית. לכל אלו שאיכשהו לא מכירים את המשחק הקודם, מדובר ב-RPG אפי מבית היוצר של Bioware, המלווה את גיבור המשחק בדרכו מאנונימיות לגבורה קיומית והצלת היום. כל זאת תוך טיול באזורים רבים, רציחה בטרם עת של אויבים רבים מסוגים שונים, ומפגש עם דמויות שונות ומגוונות. לטעמי, מדובר היה ב-RPG מהנוסחה הקלאסית שפשוט היה מבוצע כהלכה. כמוני חשבו הרבה אחרים, ולכן אפשר היה לצפות שה-"הייפ" למשחק השני יהיה משמעותי והציפיות יהיו גבוהות. האם המשחק עומד בציפיות? האם הוא בכלל בר השוואה? כל זאת ועוד, בהמשך.

כמה דברים בסיסיים שצריך להתייחס אליהם כשמתחילים לדבר על DA2. דבר ראשון, הסיפור הפעם הוא סביב דמות חדשה, אנונומית לחלוטין גם היא. העלילה מתרחשת לאחר זו של המשחק הראשון, ומתייחסת אליה בנקודות שונות לאורך המשחק. מעבר לכך, ויש כאלו שיראו בזה חסרון, כמעט כל המשחק מתנהל בעיר אחת וסביבותיה בלבד. התוצאה הברורה היא שרואים את אותם הנופים פעמים רבות, ומוטלת על המשחק החובה לפצות על כך באירועים מרגשים ועלילה סוחפת. לבסוף, בוצעו במשחק שינויים רבים על מנת להפוך אותו נגיש לקהל רחב יותר מצד אחד, תוך קריצה ברורה מאוד לשחקני הקונסולות למיניהם. זה בא לידי ביטוי בעיקר בקרבות, שנהיו מכווני אקשן הרבה יותר מאשר מחשבה ותכנון, אבל גם בחלקים שונים כדוגמת הציוד, אשר רודד כמעט לחלוטין.

עד כאן לעובדות היבשות, ומכאן מתחילה דעתי אותה אפשר לסכם במשפט אחד – אחלה, אבל זה לא Dragon Age.

אני והח'ברה, בטיול לכותל

שלא ישתמע לשתי פנים – המשחק מוצלח מאוד. סיימתי אותו מקצה לקצה, וסביר מאוד להניח שאעשה עליו בשלב מסויים סיבוב נוסף עם התנהגות שונה. אבל המכניקה השתנתה כל כך הרבה, שזה פשוט כבר לא אותו המשחק. הקרבות שמתנהלים באופן מתמיד בגלים חסרי הגיון של אויבים שרירותיים, מערכת הציוד השטחית שלא מאפשרת לשנות את השריון לאף אחד חוץ מהדמות הראשית, מערכת הדיאלוגים שנגנבה מ-Mass Effect, כל אלו מנגונים חביבים מאוד שלא מייצגים את המשחק הקודם. אני בהחלט הייתי אחד מאלו שציפה לעוד RPG ברוחו של DA1, והתאכזבתי במיוחד לגלות שמדובר במשחק שבבסיסו שואף למשהו אחר לגמרי. לקח לי כמה שעות טובות לתוך המשחק להתנער מתחושת התמיהה ולהתחיל להנות ממנו בפני עצמו, וחבל.

ללא קשר לרמת הציפיות, המשחק עמוס בחסרונות ופערים לוגיים. יש פגם בסיסי באיך שמתגולל הסיפור – פרקים המרווחים ביניהם בפרקי זמן של כמה שנים, כאשר תוך כדי הזמן הזה קורים אירועים רבים בהם לשחקן אין שום תפקיד אינטרקטיבי של ממש. אחסוך בספוילרים ורק אומר שבמספר מוקדים שונים במהלך המשחק הרגשתי ששדדו ממני את הזכות להיות חלק מהאירועים שאני עזרתי להניע. מעבר לכך, יש גם פגם הגיון בסיסי בעולם הסיפור; איך יכול להיות שבעיר הרצופה בטמפלארים-ציידי-קוסמים אני כקוסמת (כן, קוסמת), יכול להתנהל בחופשיות עם חברי הקוסמים הנוספים, ליצור סופות של אש, ברקים וקרח בכיכר העיר מבלי שזה יוביל להנדת עפעף? אם לא היו הופכים את הסיפור הזה לציר מרכזי במשחק הייתי יכול להתעלם מכך, אבל בהתחשב במציאות בה נזרקים עמוק לתוך הקו העלילתי המסויים, נהיה קשה להבליג. לבסוף,  הגרפיקה אמנם שופרה מאז המשחק הקודם, אבל עדיין לא עומדת בתו התקן של 2011, והייתה יכולה להיות מרשימה הרבה יותר.

אבל כל אלו לא נוגעים בחסרון המהותי ביותר בעיני, שנראה כמעט כמו רגרסיה בפיתוח משחקים. המשחק בצורה בוטה וחסרת רחמים ממחזר אזורים למטרות שונות, ועושה זאת באופן הנוראי ביותר. למשל, יש מפה מסויימת של מחסן, ובקווסטים שונים לחלוטין מגיעים אליוונלחמים באויבים שונים שאיכשהו התמקמו שם. במקרים בהם מפתחי המשחק טרחו בכלל להתייחס לאבסורדיות של המציאות הזו, הם פתרו זאת באמצעות נעילה של דלתות ופתיחה של אחרות, כך שלכאורה הולכים לאורכו של נתיב שונה. אם כבר צמצמו את עולם המשחק למספר אזורים, המינימום שיכלו לעשות זה לגוון במערות, מחסנים ובתים אליהם בכל זאת מגיעים במהלך המשחק. לשים דלתות אבן באמצע מערה ולהעמיד פנים שהן נעולות אחרי שלפני שעה הייתי בדיוק באותו מקום נראה עצל ומביך.

פורים 2011

אל נואש, היתרונות גם הם רבים ומגוונים. אהבתי מאוד את רוב הדמויות המתלוות לשחקן במהלך דרכו, ובמיוחד האינטרקציה המשעשעת ביניהן המתנהלת לסירוגין כשמטיילים בעולם המשחק. דיבוב הדמויות השתפר משמעותית גם הוא, ובמיוחד נהניתי להיות קוסמת שובבה עם מנהג שפל לזרוק שנינויות קלישאתיות וצורמות בכל סיטואציה אפשרית. בעלך עולה באש? אין בעיה, לפחות יהיה לך חם בשעות הקרובות! הילד שלך הפך לשד נוראי במהלך הלילה? חבל מאוד, פעם הבאה אל תאכילי אותו ממתקים לפני השינה! בעוד שלא היה ברור באופן מיידי איך אפשרויות השיחה השפיעו על התנהלות האירועים, כן הרגשתי שלההתנהגות שלי הייתה משמעות בטווח הארוך. לעלילה לוקח זמן להמריא, אבל הסכסוכים שבסופו של דבר מתנהלים בעיר כן מצליחים לעניין ולמשוך את השחקן פנימה, במיוחד כשלכל פתרון אליו מגיעים יש השלכות חיוביות ושליליות להמשך. לבסוף, למרות השינוי והרידוד הקרבות נותרו מהנים ברובם ומאתגרים בחלקם, ובעיקר עמוסים בפיצוצים, אנימציות ואלימות. כל זאת מתוך נסיון מוצלח לגרום להם להיראות פחות סטאטיים מאשר במשחק הקודם.

לסיכום, מדובר במשחק מוצלח, עם עולם עמוק ומלא בשסעים פוליטיים, אבל פחות מאוכלס על ידי מפלצות ואויבים גדולים מחיים. מי שמעוניין ב-RPG מוכוון-קרבות ובקנה מידה קטן יותר מקודמו, בהחלט יהנה ממה שיש ל-Dragon Age 2. ובכלל, מי שקונה את המשחק עד סוף אפריל, יכול גם להנות מכך שיקבל עותק חינם של Mass Effect 2, בהחלט דיל מומלץ!