הערה: הביקורת הזו נכתבה רק על סמך המשחק לשחקן יחיד של Portal 2. אני עדיין מחכה שאשתי תסיים את המשחק כדי שאני אוכל לשחק ביחד איתה במצב השיתופי. כשזה יקרה, אני מבטיח לפרסם את הרשמים שלי ממנו. אם אתם רוצים, אתם יכולים להתייחס לזה כאילו הביקורת הזו היא היחס שהייתי נותן למשחק אילו הוא לא היה מכיל מצב משחק מרובה-משתתפים בכלל. בהתחשב בכמות הסופרלטיבים שעוד שניה הולכת להשפך פה, זה די מרשים.

אה, ולמען הסר ספק, אין פה ספוילרים. לפחות לא ספוילרים לפורטל 2. את פורטל הראשון אני מספיילר די בחופשיות.

לא היו לנו הרבה ציפיות מפורטל. הוא היה משחק נסיוני כזה. הרפתקה קצרה של שלוש שעות ששוחררה לציבור הרחב בתוך “הקופסה הכתומה”, מתהלכת לה ליד ענקים כמו Half Life 2: Episode 2 ו- Team Fortress 2. הקונספט נראה מגניב, וכולנו אהבנו את הקטע הזה ש- Valve מאמצת לחיקה סטודנטים עם רעיונות מגניבים ונותנת להם את המשאבים לבנות משחק מחשב בסדר גודל רציני יותר.

ואז הוא התגלה כמשחק מושלם.

פורטל 2 מתחיל בעמדה בעייתית יותר. הוא לא סתם המשחק הנסיוני הזה, שהגיח לחיינו במפתיע. הוא משחק ההמשך המבטיח. משחק שמגיע לקהל שהשתוקק במשך יותר משלוש שנים למשחק המשך. משחק המשך למשחק נפלא שאיכותו רק הועצמה במשך השנים ע”י כמויות מרשימות של נוסטלגיה. מחברה שהביאה לנו כמה מהמשחקים הכי טובים בכל הזמנים. האתגר הכי משמעותי איתו צריך להתמודד פורטל 2 הוא רמת הציפיות המטורפת והלא-סבירה בעליל שיש לכל העולם מפורטל 2. והמחמאה הכי טובה שאני יכול לתת למשחק הזה היא שהוא עומד בכולן.

קשה לי להגיד לכם למה. לא בגלל שאני לא יכול לנסח את עצמי, או בגלל שאני לא בטוח בדיוק מה גורם לפורטל 2 לעבוד כל כך טוב. אם תתנו לי חופשה בתשלום במשך שבועיים, אני כנראה אוכל לנסח מניפסט של כמה עשרות עמודים על למה פורטל 2 הוא משחק כל כך טוב. הבעיה היא שכל פרט קטן מהמשחק הזה עלול להחשב כספוילר – הפתעה קטנה שאני לא רוצה לגזול מכם, או בדיחה שאני לא רוצה להרוס.

אז נתחיל מהתיאורים הכלליים יותר: כמו קודמו, פורטל 2 הוא משחק פאזלים מגוף ראשון, בו “כלי הנשק” היחיד שעומד לרשותכם הוא רובה פורטלים. אתם יורים פורטל כחול על קיר א’, פורטל כתום על קיר ב’, ואז אתם יכולים לעבור דרכם, לא משנה עד כמה הם רחוקים זה מזה. קחו את הרעיון הזה, הוסיפו לו כל מיני אלמנטים כמו “כוח משיכה”, “שימור תנע” ו”בריכות חומצה”, ותקבלו את המכניקה של פורטל: משהו פשוט, שהולך ומסתבך בהדרגה בשעה שאתם לומדים על דרכים חדשות ויצירתיות לנצל את רובה הפורטלים שיש לכם.

אבל המכניקה הזו, עד כמה שהיא נפלאה, לא היתה זו שהעניקה למשחק הראשון את מעמד הקאלט שהוא זכה לו. זו היתה הכתיבה שלו. החזות התמימה שלו של בחורה בשם צ’ל שעוברת שורה של “מבחנים” הסתירה מאחוריה מאבק אימתנים בינה לבין GLaDOS, האינטליגנציה הממוחשבת הסאדיסטית ששולטת במתקן בו מתרחש המשחק. הכותבים של פורטל עשו עבודה מדהימה כשהם העניקו אישיות לעולם המינימליסטי של המשחק: GLaDOS היתה קרירה, בעלת חוש הומור ציני במיוחד ותשוקה בלתי-מתפשרת למדע שהלכה יד ביד עם אפס מוסר. ולמרות שהיא הדמות הכמעט-יחידה שדיברה אליכם במהלך המשחק, הכותבים של פורטל הצליחו להעניק חיים כמעט לכל פרט במתקן בו אתם נמצאים. לעזאזל, אחת הדמויות האהובות ביותר מהמשחק היתה קוביה עם לבבות ורודים שמופיעה למשך מסך אחד. לא משהו שאפשר לזלזל בו.

פורטל 2 לוקח ועושה את הכל גדול יותר. הגישה המינימליסטית של המשחק הקודם נזרקת לפח, ופורטל 2 חושף בפניכם את המתקן המפואר של Aperture Science במלוא הדרו – מלא בהיכלים עצומים שזזים על זרועות רובוטיות ענקיות וקירות שמתפרקים ומרכיבים את עצמם מחדש מול עיניכם. אבל המתקן הזה סובל מהזנחה פושעת – לאחר תקופה ארוכה ללא טיפוחה של GLaDOS, הצמחיה פורצת מבעד לכל חלון וסדק בקיר, והמתקן דוהר בנתיב הבלתי-נמנע להרס מוחלט, אם מישהו לא יציל אותו.

המישהו הזה הוא אתם. לאחר שאתם מתעוררים בגסות, אתם מוצאים את עצמכם שוב במגפיה בולמי-הזעזועים של צ’ל, שצריכה לעבוד ביחד עם רובוט בעל מבטא בריטי בשם וויטלי על מנת למנוע את מותה הקרוב בעקבות חורבן המבנה. במהרה, GLaDOS תצטרף לעלילה הזאת, וכצפוי, הנוכחות של אינטליגנציה ממוחשבת רצחנית שזוכרת איך השמדתם אותה במפגש האחרון שלכם לא בדיוק הולכת לעשות לכם את החיים קלים יותר.

המכניקה של פורטל מקבלת כאן זריקת מרץ רצינית. מה שעבד במשחק הראשון היה נחמד מאוד, אבל זה לא ממש יכול להחזיק משחק של 8 שעות. פורטל 2, לכל אורכו (ובהתחשב באורך המשחק, זה די מרשים) מוסיף אלמנטים חדשים לשחקן. יש כאן לייזרים, קוביות שמסיטות אותם, “גשרי אור” שאפשר להעביר דרך פורטלים ולהשתמש בהם בתור קיר/רצפה אלטרנטיביים, ועוד המון אלמנטים שאני לא רוצה לדבר עליהם כי גם ככה אני מרגיש שכבר אמרתי יותר מדי. גם המסכים בהם השתמשתם ברובה הפורטלים בשביל להסתובב בנבכי מתקן המחקר של Aperture Science, ולא בשביל לפתור את חדרי החידות שלו, מקבלים כאן עידוד רציני. שוב, אני לא רוצה להכנס לפרטים, אבל אני רק אגיד שאתם הולכים להגיע עמוק יותר ורחוק יותר לתוך Aperture Science ממה שחשבתם שתגיעו אי-פעם.

אבל כמו קודמו, הנקודה החזקה ביותר של פורטל 2 היא, עדיין, הכתיבה. בתור התחלה, יש בו הומור מצוין (“The test results came in. You are a horrible person.”), שהוא חסר תקדים בהשוואה לכל משחק אחר שנתקלתי בו. והחלק המרשים ביותר הוא שמעט מאוד ממנו מסתמך על היכרות עם המשחק הראשון, או על הבדיחות הגדולות שצוטטו מתוכו במשך שנים (אין אף עוגה בפורטל 2, למשל). מעבר לכך יש בו גם דמויות מדהימות, שזוכות לחיים באמצעות הדיבוב של צוות שחקנים מוצלח במיוחד (ג’יי קיי סימונס מ”אוז” וסטיבן מרצ’נט מ”המשרד” מצטרפים לאלן מק’ליין, שדובבה את GLaDOS גם במשחק הראשון), והמון הפתעות עלילתיות ונגיעות חביבות של פרטים קטנים שכיף במיוחד לגלות. שימו לב, למשל, למכונות הירייה הפגומות, ולמשפטים שוויטלי אומרים בכל פעם שאתם מתמהמהים בחדר מסוים יותר זמן מהצפוי. דברים כאלה הפכו את המשחק הראשון שלי בפורטל 2 לאיטי במיוחד, עם המון סצינות ששיחקתי פעמיים ברצף ומקומות שבחנתי כל אבן ואבן שנמצאת בתוכם.

והדבר הכי מפתיע הוא שבכל העלילה הזאת, שבה הדמות שאתם משחקים לא אומרת אף מילה, ומתמודדת עם אינטליגנציות ממוחשבות ורובוטים שחיים במתקן שמוקדש לחלוטין למדע בלתי-מתפשר, יש כמויות מכובדות של רגש. בלי להיות קיטשי, או בוטה מדי, ובלי להפסיק להיות מצחיק לרגע, יש בפורטל 2 לא-מעט רגעים שבאמת יגרמו לכם להתרגש.

התלונות שכן עשויות להיות לכם על המשחק היא שהוא קצת קל מדי (שחקו ב- Co-op, שמעתי שהוא יותר קשה, או שתחכו לשלבים הנוספים שיווצרו ע”י הקהילה) או שהוא קצר מדי (כ- 8 שעות במשחק הראשון שלי). במקרה שלי, כמו במשחק הראשון, העדפתי משחק קצר יותר שאין בו אף נפילת מתח ושומר על רמה גבוהה לכל אורכו מאשר משחק שאני מרגיש שיכולתי לדלג על קטעים שלמים מתוכו בלי שזה היה משנה משהו. התלונות הללו כבר שלחו כל מיני גיימרים ממורמרים להוריד את הציון של פורטל 2 ב- Metacritic, ובעיני זה פשוט פתטי.

ובכל זאת, פורטל 2 הוא לא משחק מושלם. המשחק הראשון היה משחק מושלם, כי מאוד קשה ללכלך משחק קטנטן שנמשך כשלוש שעות. פורטל 2 פשוט מנסה יותר. וככזה, לפעמים הוא קצת מועד. למשל, ברגע שעולם המשחק נפתח ומתרחב כל כך, התחושה שהמסלול שלכם הוא מאוד לינארי וקבוע נעשית קצת יותר מורגשת. וזה חבל. חוץ מזה, ההומור שלו יורה לקצת יותר כיוונים מהמשחק הראשון, ולפעמים, מה לעשות, הוא קצת צפוי, או שהוא פשוט מפספס.

אבל לא תתפסו אותי טוען שזה משנה משהו. פורטל 2 הוא המשחק הכי טוב ששיחקתי בו בשנים האחרונות, ואני חושב שבשנים הקרובות הוא יתיישב בכבוד לצד המשחק הראשון, לאחר שהוא התברג בהדרגה למעמד של אחד המשחקים האהובים עלי ביותר אי-פעם. אם אתם יודעים מה טוב בשבילכם, אתם צריכים לשחק בפורטל 2. ואז לשכנע את כל מי שאתם מכירים לנסות אותו גם. הם יודו לכם על זה אחר כך.