אילן גלר, העורך של Gamer, מאוד הולך להתעצבן על הפוסט הזה.

ביום שבת האחרון, קצת אחרי הצהריים, אילן העביר לי את חבילת ההרחבה החדשה של Civilization IV: Beyond the Sword. כפי שציפיתי שהוא יעשה. בסביבות 22:00, סיימתי את כל חובותיי האחרות, והתיישבתי מול המחשב. התקנתי את חבילת ההרחבה, מוכן לשחק בה במשך כשעה/שעתיים, בטרם אשקע לשינה עמוקה ומחוייבת-המציאות (כי בכל זאת, צריך לקום לעבודה מחר בבוקר – שבוע חדש מתחיל).

ותיקי Civilization IV בוודאי יזהו כאן כבר את הטעות, ויתפלאו איך הפגנתי בורות כל כך גדולה. הרי ידוע שמשחק ב- Civilization IV לעולם לא מסתיים בשעה/שעתיים של משחק. הם כבר רואים בעיני רוחם את סוף הסיפור: רק ב- 2:30 בלילה קמתי סוף כל סוף מהמחשב, מקלל את Civilization על כך שהוא כרסם בצורה חסרת-בושה בשעות השינה שלי.

ובכן, החצי הראשון של המשפט הזה נכון. ההבדל היחיד הוא שהמשחק הממכר, שאכל לי לחלוטין את שעות שינה, היה Darwinia.

זה לא היה צפוי. Darwinia לא היה אמור להיות משחק ממכר. הוא היה אמור להיות משחק מוצלח, נכון, אבל בשום מקום לא קראתי עליו "ממכר". ובכל זאת, משהו באנשים הירוקים (ובהתפתחויות העלילתיות שמלוות את הגעתי ל- Pattern Buffer, ואותן לא אספיילר כאן) הצליח להדביק אותי למסך בצורה מוחלטת. אני חושב שאני נמצא במסך האחרון עכשיו (או הלפני-אחרון). כך או כך, למדתי את הלקח שלי. אני לא נוגע ב- Darwinia עד שאני מסיים לכתוב את הביקורת על Beyond the Sword.

אוף.