לפני קצת יותר משבועיים, סיפרתי כאן שהתחלתי לשחק ב- Darwinia – המשחק של החבר'ה העצמאיים והמוכשרים מ- Introversion. סיפרתי גם שההתחלה לא היתה מסעירה במיוחד. ממש קצת אחר כך סיפרתי איך למרות ההתחלה הבעייתית, המשכתי לשחק ב- Darwinia – גם בזמנים שבהם באמת היה עדיף אם הייתי עושה משהו אחר.

ובכן, לא רק את הביקורת על Civilization IV: Beyond the Sword סיימתי בשבוע שעבר. גם את Darwinia הצלחתי לסיים – ומדובר במשחק נהדר.

אחרי תקופה ארוכה שבה כמעט ולא כתבתי ביקורות על משחקים, אני לא יכול באמת להסתפק במשפט הזה – אז אני אסביר, למי שהצליח לפספס את סיפור הרקע שלו, שבתחילת Darwinia השחקן מתחבר לשרת שמכיל עולם וירטואלי, שפותח ע"י דוקטור אחד בשם ספולוודה. את העולם הזה מאכלסים יצורים שטוחים קטנים בשם Darwinians, שמצוידים ברצון חופשי והתפתחו בעצמם במשך כמה דורות בעולם הוירטואלי הזה. הבעיה היא שהשחקן (כלומר, אתם) מתחברים לשרת בדיוק ברגע מכריע בתולדותיה של Darwinia (ולא במובן הטוב של המילה). וירוס פלש לעולמם של ה- Darwinians. דוקטור ספולוודה צפה, מבועת, כיצד הוירוס השמיד דורות של מחקר בתוך דקות ספורות. היד שלו כבר היתה על כפתור ה- Reset, לטענתו – כשאתם התחברתם.

עכשיו אתם צריכים לעזור ל- Darwinians להלחם בוירוס. איך עושים את זה? ובכן, על פניו, Darwinia הוא משחק אסטרטגיה: אתם מייצרים יחידות, ומזיזים אותם על המסך. אבל בשום מצב לא תוכלו לייצר יותר מ- 5 יחידות, וביחידה ההתקפית הבסיסית של המשחק, ה- Squad, אתם שולטים באופן ישיר באמצעות כיוון הירי שלהם והפעלת הנשק המשני שלהם בזמן ובמקומות המתאימים.

התוצאה היא שקצת קשה להגדיר בדיוק את Darwinia – אבל זה לא מקור הקסם שלו. סגנון מקורי זה דבר אחד – אבל בסופו של דבר, המשחק צריך לעבוד ברמה הרבה יותר בסיסית מזה… ו- Darwinia מצליח בגדול. יש ב- Darwinians האלה משהו ממכר – ולפני שתשימו לב כבר תתחילו לשמור עליהם כמו אב שעוקב אחרי הילדים השובבים שלו בחרדה. חוץ מזה, גם אם המכניקה של המשחק משתנה מעט מאוד פעמים והגרפיקה, לכאורה, לא משאירה הרבה מקום ל"עיצוב שלבים" – עדיין לכל שלב ב- Darwinia יש תחושה שונה, בצורה מאוד חזקה. זה גורם לכם להרגיש שאתם אף פעם לא משחקים באותו שלב גנרי של משחק אסטרטגיה כלשהו – כל שלב במשחק הזה הוא יצירת אומנות בפני עצמה.

ובכל זאת, יש כמה בעיות ל- Darwinia. קודם כל, ההתחלה שלו לא מאוד ידידותית, כפי שכל מי שקרא את פוסט התלונה המקורי שלי על המשחק כבר אמור לדעת. חוץ מזה, מערכת ה"מחוות" (שמאפשרת לכם לאמן חיילים ולחמש אותם באמצעות ציור צורות על המסך) היא אולי רעיון שלא מיושם לעתים קרובות במשחקי מחשב – אבל בשעת קרב מהיר, היא פשוט מעצבנת – ויותר מפריעה מאשר מהנה.

אבל עזבו את הפרטים האלה. במחיר שבו Darwinia נמכר ב- Steam היום, זה יהיה פשע לא לקנות אותו. אז אם עוד לא שיחקתם בו – קדימה, לכו על זה.