יש לי עוד חוב אחד לכל מי שעקב אחרי הסאגה הארוכה והמתישה של קניית המחשב החדש שלי: בחירת האוזניות. כאן, מסתבר, חיכיתי קצת יותר מדי. בחודש-וחצי שעבר מאז שכתבתי את הפוסט שבו רשמתי שאני שוקל לקנות את הסנהייזר HD-212, המחיר שלהם קפץ בערך ב- 100 ש"ח, מה שהעמיד אותי מול דילמה.

בסופו של דבר, החלטתי לרדת באיכות בשביל לא לעבור את הרף הכספי שקבעתי לעצמי על אוזניות. הלכתי על סנהייזר HD-201: אוזניות בטווח מחירים נמוך למדי (~200 ש"ח – כשב"קילומבו" שבדיזנגוף סנטר מצאתי אותם במחיר שנמוך בכ- 40 ש"ח מזה של חנות דיסקים ממוצע) שלפי הביקורות עדיין נשמעות מצוין – חוץ מביצועים לא מרשימים מאוד בטווח התדרים הנמוך יותר.

ובכן, הביצועים שלהם אכן לא מרשימים במיוחד בקטגוריה הזאת. הן נשמעות טוב מאוד, באמת, אבל הבאסים שלהן לא ממש מפילים מהכסא. אבל אם אני צריך להשקיע עוד 200 ש"ח עבור ה- HD-212 שתכננתי לקנות, אני אתאפק.

בצד החיובי: הן נוחות. ממש נוחות. המשקל שלהן מאוד נמוך, הן לא מחממות יותר מדי את האוזן – והבידוד שלהן מרשים: טיפסתי לווליום מטורף למדי כשהאוזניות היו עלי בלי שהחברה שלי, שישבה שני מטרים ממני, שמעה משהו מכיוון האוזניות. בכיוון ההפוך: זה אומר שאני גם לא שומע כמעט שום דבר כשהן יושבות לי על הראש ומשמיעות צליל כלשהו. די מוצלח, בסך הכל.