וואו. איזו שנה מעולה של משחקים. כולם חושבים כך וגם אני. אבל אני חשבתי על זה באופן עצמאי. לא, באמת. בכל אופן, הנה המשחקים שאהבתי במיוחד.

1.Deus Ex: Human Revolution

Deux Ex: HR הוא משחק השנה שלי. הוא אנחת רווחה ענקית, גירוד לעקצוץ שיש לי כבר שנים, מאז Deus Ex המקורי. נכון, קרבות הבוסים שלו מחורבנים (הם לא היו טובים בהרבה במשחק המקורי) הסוף שלו מאכזב, ויש בו המון המון משרדים, אבל לא נהניתי מאף משחק אחר כל כך מזה הרבה זמן.

Human Revolution מצליח לשחזר את כל מה שהפך את Deus Ex לקלאסיקה, ובמובנים רבים אף להתעלות עליו. החופש לבצע כל משימה בדרכים שונות, בתור התחלה. רוצים להתגנב? Human Revolution ייתן לכם כמה מקטעי ההתגנבות הטובים ביותר שראיתי במשחק כלשהו. רוצים לנצל את הסביבה לטובתם? זה כיף אדיר לפרוץ למחשבים ולגרום לרובוטים של האויבים שלכם לפצפץ אותם. רוצים להיכנס חמומי מוח ולפצפץ ראשים? בהצלחה עם זה, זה הולך להיות קשה.

בניגוד לאחרים, אולי, גם מצאתי את העלילה מעניינת, והדרך שבה היא הועברה הייתה מוצלחת במיוחד. זהו משחק שמעודד אתכם לחקור את העולם שלו, לגלות משימות צדדיות שיתנו לכם עוד פן של הסיפור, לקרוא מכתבים באין ספור מחשבים שאפשר לפרוץ אליהם, ולנהל שיחות עמוקות עם דמויות שקל להתחבר אליהן (David Sarif הוא החביב עליי). אהבתי את הדיבוב של הדמויות, את הבעות הפנים שלהן ואת הדרך בה המשחק מנסה לגרום לכם להבין אותן ואת המניעים שלהן – כאשר אם תצליחו לעשות זאת, יהיה שכר בצידכם.

ב-2011 אין אף משחק אחר כזה. אני שמח שיש אחד.

2. Portal 2

פורטל 2 הוא 8 שעות של תענוג בלתי פוסק. לכל אורכו, לא מצאתי שניה אחת שלא היתה בדיוק במקום המתאים. פאזל אחד שהיה קל מדי או קשה מדי (כן, אני יודע, כאן חלקכם לא מסכימים אותי), או בדיחה אחת שלא הצחיקה אותי. Valve הצליחו לעשות את מה שדי ידענו שיצליחו לעשות: לקחת את הקסם המושלם והקצרצר של פורטל הראשון, ולמתוח אותו לכדי קסם מתמשך ומהפנט.

ווויטלי, אוי, וויטלי. אם הייתי צריך לבחור דבר אחד שמייצג את פורטל 2 עבורי, זה הרובוט הקטן שקיבל את הדיבוב והתסריט המעולים ביותר שראיתי, כנראה, אי פעם במשחק מחשב. אני מתפקע מצחוק רק מלהיזכר בחלק מהדברים שהיה לו להגיד לי (בסדר, בסדר, אני אשתדל לנחות על הרגליים). פורטל 2 הוא המשחק היחיד השנה ששיחקתי בו פעמיים ברצף, וזה הרבה בזכות העובדה שרציתי ליהנות שוב מהכתיבה האדירה במשחק הזה.

צריך להגיד גם משהו על ה-Co-Op. אני בדרך כלל לא משחק במשחקי Co-Op, כי בינינו, אני אדם מבוגר, ותיאום עם אדם אחר לשחק ביחד במשך שעה או יותר זה לא עניין פשוט. וגם כי אין לי חברים. ובכל זאת, בקמפיין ה-Co-Op של פורטל 2 שיחקתי, והפאזלים שם היו חכמים ועמוסי רגעי "איך לא חשבתי על זה?!" אפילו עוד יותר מהקמפיין לשחקן יחיד. אמנם זה היה קצת מעייף לעבור כל הזמן בין שני מחשבים, אבל זה היה שווה את זה.

3. Beyond Good & Evil: HD

התלבטתי מה יהיה הדבר השלישי שאכתוב עליו. חשבתי על Arkham City, אבל אני די בתחילת המשחק. חשבתי גם על Crysis 2 ו-Bulletstorm, אבל זה לא הרגיש לי נכון. Beyond Good & Evil הוא אמנם משחק מ-2003, אבל גרסת ה-HD שלו, שיצאה השנה, נתנה לי את התירוץ לשחק בו לראשונה, והוא פשוט שבה אותי. חוץ מזה, זו הזדמנות טובה לשכנע אתכם לשחק בו.

קשה להגדיר את המשחק הזה בדיוק. הוא משחק אקשן, התגנבות, פאזלים, נהיגה וצילום. הוא משחק שמצליח להיות הרבה דברים, אך לשמור על הרגשה אחידה ומתיקות בלתי פוסקת. הגיבורה ג'ייד היא דמות כל כך חביבה שפשוט תרצו לתת לה חיבוק. בכלל, המשחק נהנה מדמויות מעולות ומעלילה פשוטה אך מעניינת, מחזה נדיר גם ב-2011. למרבה הצער הוא סובל מבעיות מצלמה ומבוס סיום איום ונורא, אך אל תתנו לזה להרתיע אתכם. אל תפספסו את המשחק הזה.

ומצד שני…

אם 2011 הוכיחה משהו, הוא זה שה-PC חי ובועט. תראו איך Skyrim כבש את Steam, נניח, וחבילות האינדי מכרו מאות אלפים. אך החברות הגדולות עדיין חושבות שזו פלטפורמה נחותה ומשקיעות בה פחות, במודע לחלוטין. קחו את Rage, לדוגמא. הוא פותח על ידי id, בעבר החברה שעבור המשחקים שלה היינו קונים מחשבים חדשים, והשנה היא מוציאה לשוק משחק שלא עובד אצל חצי מהאנשים, ומודה שזה כי היא פשוט השקיעה פחות בגרסת ה-PC. ושימו לב ל-Batman: Arkham City. לא רק ששחקני ה-PC קיבלו אותו חודש אחרי כולם, הוא גם הגיע שבור וקרטע על המחשבים החזקים ביותר (וזה עוד לאחר שהם עשו רעש מהפיצ'רים המיוחדים של גרסת המחשב). ואני אפילו לא אזכיר את כל בלאגן ההזמנות מ-Steam.

כולי תקווה ש-2012 תיראה אחרת. הקונסולות הנוכחיות כבר זקנות, והדור הבא מבושש להגיע. זה בדיוק הזמן של ה-PC לפרוח.