ביום שישי חגגנו את יום ההולדת של עידן דקל. אז קודם כל, מזל טוב עידן (אגב, גם אני חגגתי יומולדת אתמול, אז מזל טוב גם לי). בכל אופן, ביומולדת של עידן אירע האירוע הבא:

בצד ימין ניתן לראות אותי משחק ב-Guitar Hero עם חיוך מגוחך. משמאל, ניתן לראות את עידן דקל משחק ב-Guitar Hero עם חיוך מגוחך.

לאחר משחק אחד הגעתי לשתי מסקנות מרכזיות:

1. אני גרוע ב-Guitar Hero.
2. זה כיף אדיר ואני חייב כזה בבית.

אין ספק שמי שהמציא את המשחק הזה הוא סוג של גאון. הוא הצליח לגעת במשהו שתמיד היה חבוי בי: הרצון לנגן את הסולו של Sweet Child O' Mine. אז נכון, זה לא באמת נקרא לנגן. אז מה. גם ב-Call of Duty אני לא באמת נמצא במלחמת העולם השנייה ויורה בנאצים – זה עדיין כיף גדול להרגיש, ולו במעט, שאני שם. הכוח בגיימינג הוא היכולת שלנו להיות אנשים שאנחנו לא, ולעולם לא נהיה. אז אולי לעולם לא אנגן כמו סלאש, אבל תראו איזה יופי אני לוחץ על הכפתורים הצבעוניים האלה.

לעניינו של סעיף 2. ביומולדת של עידן דקל שיחקנו במשחק על הפלייסטיישן 2. בתור בחור נטול קונסולה, נאלצתי לתור אחר אלטרנטיבה ל-PC. עלצתי, אם כן, לגלות ש-Guitar Hero 3 יצא גם למחשב האישי, ויגיע עם גיטרת USB בילט אין. תום הסיפור? לצערי לא. הבעיה הראשונה עם גרסת ה-PC היא המחיר שלה. בפריק תעלה לכם הזמנה מוקדמת לא פחות מ-600 ש"ח, ולא מצאתי אף מקום אחר שמוכר את המשחק. המחיר באמזון, לשם השוואה, הוא 80 דולר. עכשיו, זה באמת כיף אדיר והכל, אבל 600 שקלים זה וואחד מחיר למשחק אחד וגיטרה אחת, וקחו בחשבון שכנראה תמצאו את עצמכם קונים גיטרה נוספת, שכן המשחק בזוג כיף הרבה יותר.

הבעיה השנייה היא שככל הנראה מדובר בפורט מהסוג המעצבן. הביקורות בחו"ל מדברות על כך שהמשחק כבד גם על מחשבים מצויידי 8800 – בעייתי במיוחד במשחק שמתבסס על תגובות מהירות. מה כל כך כבד בפאקינג משחק מוסיקה, אתם עשויים לשאול. אז קודם כל, נא לא לנבל את הפה בבלוג שלנו. שנית, כנראה שהאופטימיזציות שהמשחק עבר ל-PC שוות לתחת.

אם כן, Guitar Hero 3 בגרסת המחשב הוא אאוט, בינתיים. האלטרנטיבה הופיעה במהרה, בדמותו של Frets on Fire. זהו משחק Open Source, עם קהילה די מפותחת, שהוא העתקה מוצלחת למדי של משחקי Guitar Hero. השוס הגדול הוא שעל מנת לשחק בו, ניתן להחזיק את המקלדת כמו גיטרה, ולהשתמש במקשי ה-F1-F5 כמקשי המיתרים, ובמקש ה-Enter כמפרט. זה אמנם יגרום לכם להיראות מגוחכים אפילו יותר מעידן וממני בתמונה למעלה, אך האמת? זה עובד לא רע בכלל. חוץ מזה, אם יש לכם גיטרה של Guitar Hero תוכלו להשתמש בה עם המשחק (אבל אני לא מצאתי אחת לרכישה בארץ, שנמכרת ללא Guitar Hero עצמו).

Frets on Fire מגיע עם מספר מצומצם של שירים חביבים, אך לא מוכרים. מי שמעוניין בעוד שירים, ויש לו ממשחקי Guitar Hero, יכול לעשות import לשירים משם. אם אין לכם את אחד המשחקים הנ"ל, תוכלו לנקוט בדרכים נלוזות להשיג import שעשה מישהו אחר, אך בבלוג זה אנו מגנים כל פעילות בלתי חוקית שכזו. אם תרצו, תוכלו גם להכין שירים בעצמכם, ואני בהחלט מעודד את המוכשרים שביניכם לעשות כן – אשמח לנגן כמה שירים ישראלים ולהרגיש קצת כמו ברי סחרוף, או משהו.

מלבד בעיית השירים, ב-Frets on Fire חסר לי מאוד ה-Multiplayer המהולל של Guitar Hero, וגם אפשרות הדיסטורשן נעדרת. קשה לבוא בטענות למשחק חינמי – זה אולי לא Guitar Hero, אבל מדובר בתחליף לא רע בכלל עד שה-PC יקבל גרסה מוצלחת של הדבר האמיתי. או עד שנקנה קונסולה. אז כמה אמרנו שעולה פלייסטיישן בימינו?

עריכה: Guitar Hero ל-PC הגיע לפריק, והמחיר האמיר ל-700 ש"ח (!). באמזון המחיר כעת הוא 75$, 50% פחות. לא ברור, הסיפור הזה.