לא, זו לא שגיאת כתיב בכותרת, ואני לא מצונן (באמת! זה סתם אלרגיות). כולם מכירים את פיטר מולינו, הוגה הדעות האקצנטרי של תעשיית המשחקים שהציג לעולם משחקים כמו Populus ו- Dungeon Keeper והיה חלק מהצוותים של Syndicate ו- Magic Carpet, ומצד שני בעשור האחרון יש לו נטייה מוזרה לברבר המון על משחקים שכרגע בפיתוח (בעיקר סדרת Fable) ולהבטיח גדולות ונצורות, רק כדי לגרום לכולם להתבאס אחר כך כשהם מקבלים משחק מלא שטויות צדדיות הזויות שלא מעניינות אף אחד ותוהים לאן נעלמו כל הדברים המגניבים שהובטחו.
Peter Molydeux אינו בן אדם אמיתי, כמובן. הוא חשבון טוויטר פארודי שכבר כמה שנים מצייץ כל מיני רעיונות מופרכים סטייל-מולינו למשחקים מוזרים, אלמנטים ספציפיים של גיימפליי, וסתם רעיונות מטורפים אקראיים. כמה דוגמאות מהזמן האחרון:
- משחק אימה שבו אפשר להתחבר ל-session של חברים שלכם ולנסות להבהיל אותם
- משחק point-and-click שבו צריך להרוויח את האמון של הסמן כדי שהוא לא ישקר לכם
- משחק שבו הדמות שלכם מודעת לזה שהיא נשלטת באיזשהו מובן ונהיית מפוחדת אם לוחצים על מקשים מהר מדי או חזק מדי
לפני כמה שבועות קרה משהו מעניין: אנשים התחילו לקחת את הרעיונות האלה ברצינות. מישהי מ- Double Fine הציעה (בטוויטר כמובן) לעשות game jam שבו כל צוות לוקח רעיון אחד של פיטר מולידו ועושה ממנו משחק אמיתי. מולידו עצמו היה כמובן בעד הרעיון, ולאט לאט הצטרפו עוד ועוד אנשים מהתעשייה ומחוץ לה, ואורח אחד מפתיע במיוחד: פיטר מולינו בכבודו ובעצמו, שבא כדי לחפש אנשים כשרוניים לחברה החדשה שלו.
האירוע, שקיבל את השם What Would Molydeux? Game Jam, נמשך 48 שעות וקרה לפני שבוע, ויצאו ממנו לא פחות מ-298 משחקים חדשים. כנראה שרובם לא בדיוק יצירות מופת, חלקם אפילו לא במצב שחיק, ויש כמה משחקים שמופיעים יותר מפעם אחת ברשימה. אבל מה שבטוח הוא שכולם מאוד מקוריים ומבוססים על דברים שלא ראיתם בשום מקום אחר. למשל משחק שבו כפתור ה-pause הוא הנשק הכי חזק שלכם; משחק שהמטרה שלו היא לירות בכמה שפחות אנשים; משחק מירוצים שבו אתם משחקים את הכביש; משחק מולטיפלייר שבו 8 שחקנים שולטים כל אחד בזרוע אחת של תמנון; ועוד המון רעיונות – שווה להסתכל על הרשימה המלאה כדי לראות את רמות הגיוון והטירוף שיש בה.
אין ספק שנחמד לראות אנשים בתעשייה לוקחים חלומות הזויים כאלה והופכים אותם למציאות. מעבר להומור יש פה המון חדשנות בכל אספקט אפשרי – גיימפליי, שליטה, עלילה, קונספט, עיצוב – והמון רעיונות שגם אם לא סביר שהם יהפכו למשחקי AAA, בהחלט יכולים להראות לנו מה אפשר לעשות עם המדיום הזה כשיוצאים קצת (או הרבה) מהקופסה, ולאן עוד אפשר להתפתח. אני מאוד מקווה שהמפתחים הגדולים ישימו לב למה שקרה כאן ויקחו לפחות משהו מכל הסיפור הזה.
אז מי רוצה לשחק איתי במשחק פארקור רומנטי?
7 באפריל, 2012 בשעה 14:29
המשחק שבו אתה משחק את הכביש לא פחות ממבריק.
7 באפריל, 2012 בשעה 19:48
אכן משחק גאוני, עכשיו רק חסר להוסיף לו יעד של ממש ולא סתם שישאר בגבולות של ה – Sandbox.