ההחלטה הזו נפלה מתישהו בתחילת 2011. בכל שנה מחדש אני עוקב אחרי תערוכת E3. קורא דיווחים חיים. מוריד את מסיבות העיתונאים וצופה בהן. מקבל באינפוזיה לוריד Press Releases וטריילרים חדשים. אבל זהו. נמאס לי להסתכל על התערוכה הזאת מרחוק בכל שנה. לפחות פעם אחת בחיים, אני רוצה להיות שם. זה לקח קצת זמן, אבל בסופו של דבר, תודות לעזרתו של דניס ויטצ’בסקי (חבר, עורך מדור הטכנולוגיה של “וואלה!”, ועונה לשם “רוסי גדול ומפחיד”) זה קרה – נחתתי בלוס אנג’לס, נפגשתי עם דניס, ויצאנו שמחים וטובי-לבב לדרך, בשביל לסקר את תערוכת E3.

ואז נתקענו בפקקים וכמעט פספסנו את מסיבת העיתונאים של מיקרוסופט.

אז התערוכה עוד לא באמת התחילה, ואני ודניס רק התרוצצנו ממסיבת עיתונאים מקדימה אחת לשנייה, אבל בכל זאת יש לי כמה מסקנות, ומחשבות על מסיבות העיתונאים שראינו היום.

בתור התחלה, הנה המסקנה הראשונה והחשובה ביותר: הרבה יותר קל, בימינו, לעשות סיקור חי של התערוכה אם אתם לא נמצאים בתערוכה. ל- games.co.il, למשל, היה סיקור נהדר, שהתעדכן באופן שוטף, בשעה שאני עדיין נאבקתי בנסיונות לשכנע את הטלפון או הלפטופ שלי להתחבר לווי-פי העמוס-בטירוף במסיבות העיתונאים, או שניסיתי נואשות להשאר מחובר לרשת הסלולרית מספיק זמן בשביל להעביר תמונה אחת או שתיים. וזה עוד בלי להתייחס לנושאי סוללות, למשל.

המסקנה השנייה היא שכל הטריילרים בעולם הם יותר כיפיים כשרואים אותם על מסך קולנוע.

אז מה היה לנו שם?

מיקרוסופט

החדשות הטובות הן שמיקרוסופט נרגעה קצת מטירוף הקינקט המוחלט שאפיין אותה בתערוכה בשנה שעברה. היא הפסיקה להקדיש תשומת לב גבוהה למשחקים בלעדיים עבור הקינקט (אני זיהיתי רק שניים – Fable: the Journey ו- Matter [עריכה: לעזאזל, שכחתי מ- Dance Central 4]), או לשימושים מקוריים במיוחד בקינקט. מילת המפתח, כך נראה, היא “אנחנו משתמשים בזה בשביל זיהוי קולי, עכשיו תעזבו אותנו בשקט”. יש, כמובן, את כל משחקי ה- Fitness שלהם, שהם הקדישו להם לא מעט זמן במסיבת העיתונאים הזו, אבל אני התעלמתי מהם. זה נראה לי כמו רעיון טוב.

החדשות הרעות הן שהקטע הזה של “בינג” עוד לא ממש עבר לה. אבל מילא, זה לא היה כל כך מציק.

מיקרוסופט דאגה מהר מאוד להבהיר לכולם שלא יצפו לאיזשהן הכרזות על קונסולה חדשה במהלך התערוכה (“Today is all about the 360”). ושנייה אחרי שהיא עשתה את זה, היא עשתה כמיטב יכולתה לשכנע אותנו שאנחנו בכלל לא צריכים משהו אחר. היא הפציצה, בזה אחר זה, עם טריילרים והדגמות משחקיות של כל המותגים האהובים שאתם יכולים לחשוב עליהם (חוץ מ- Viva Pinata, מצטער): Halo 4, Gears of War, ו- Splinter Cell חדש שזכה לתרועות בזכות דמו מרשים במיוחד. היה שם גם את Tomb Raider (שנראה, לדעתי, מדהים). כולם נראו נהדר, גם אם היו ביניהם משחקים מעניינים יותר ומעניינים פחות.

בין לבין, הם דיברו לא-מעט על דברים שלא מעניינים אותנו בכלל (כמו עוד ערוצי טלוויזיה שהתווספו ל- Xbox Live בארה”ב), אבל הם גם חשפו משהו מעניין אחד חדש – ה- Xbox Smartglass.

הרעיון הוא לאפשר ל- Xbox שלכם לתקשר עם כל מסך LCD שיש לכם בבית, פחות או יותר. הוא יכול להציג לכם מידע על האייפד שיסביר לכם מה אתם רואים במשחק ה- Xbox שלכם. הוא יכול להציג פרטים נוספים לגבי סרט מסוים על מסך הסלולרי שלכם בזמן שאתם רואים אותו. הוא מאפשר לכם להתחיל לראות סרט על האייפד שלכם ולהמשיך בבית בדיוק מאותה נקודה. זה רעיון נפלא, וזה רעיון גם ששם את כל הקונסולה הבאה של נינטנדו תחת סימן שאלה ענק של “למה לעזאזל צריך את זה"?”. Smartglass גם מגיע בעלות נמוכה יותר (הוא לא מצריך אתכם לקנות קונסולה חדשה, וסביר להניח שיש לכם סמארטפון או מחשב טאבלט בבית), וגם נותן לכם יותר (מסך המגע של הסמארטפונים והטאבלטים הרבה יותר מוצלח מזה שצפוי להיות בשלט של ה- Wii U). הרעיון הגאוני הזה מקבל תמריץ רציני מהעובדה שה- Smartglass יעבוד עם כל סמארטפון וטאבלט – לא רק עם כאלה שמריצים Windows Mobile. מדובר בהחלט נפלאה, שקצת לא אופיינית עבור מיקרוסופט. הבעיה היחידה היא שיש להם את הטכנולוגיה הזאת, אבל כמו במקרה של הקינקט, הם לא בטוחים מה לעשות איתו. משום מה, החבר’ה במיקרוסופט חושבים שלצפות ברשימת שחקנים של סרט על מסך נפרד בזמן שהסרט מוקרן מגביר את תחושת ה- Immersion. במשחקים זה יכול לעבוד מצוין, בניגוד לסרטים, אבל כמו ברוב המקרים, מבחן התוצאה יהיה בעד כמה הדברים שמפתחי משחקים יפתחו עבור ה- Smartglass יהיו מוצלחים ובאמת ידרשו שימוש בטכנולוגיה הזו, ולא יהוו סתם שער גימיקי למשחק פייסבוק כזה או אחר.

אז בסך הכל, היו למיקרוסופט כמה הדגמות משחקים מוצלחות, וחשיפה של ה- Smartglass שתמדד רק במבחן התוצאה בעוד שנה או יותר. אבל הלהיט הגדול ביותר לדעתי במסיבת העיתונאים הזו היתה העלייה לבמה של יוצרי סאות’ פארק, מאט סטון וטריי פארקר. השניים היו היחידים שלא הגיעו עם נאום מוכן מראש (לפחות לא אחד כזה שהופיע על הטלפרומטר באולם), והציגו את משחק התפקידים החדש של South Park (שנראה נהדר), ושיגרו עקיצות לכיוון פרזנטציית ה- Smartglass של מיקרוסופט. זה היה מעולה.

EA

אח, EA. אני מניח שכבר הייתי צריך להשלים עם העובדה שימי ההתנסויות שלכם כבר חלפו לבלי-שוב. ובכל זאת, אני כל פעם מופתע מכמה שמסיבת העיתונאים שלהם כל כך… סטנדרטית. בלי שום הכרזה מפתיעה, או מעניינת. מסוג מסיבות העיתונאים שיכולות להיות מתוסרטות ע”י תוכנת מחשב.

ובכל זאת, אני מוכרח להודות, במה ש- EA עושים, הם טובים, גם אם אני לא באמת קהל היעד שלהם. הם מוסיפים למשחקי הספורט החדשים שלהם פיצ’רים שנראים לי מתבקשים, לתת לקריטריון לעשות משחק Need for Speed חדש היה רעיון טוב, לדעתי,  Medal of Honor: Warfighter הוא אולי משחק עם שם מטופש במיוחד, אבל הוא נראה נהדר, ושני ה- Sim City-ים (גם הגרסה לפייסבוק וגם הגרסה ה”רגילה”) נראים טוב. הבעיה היחידה שלי היא שהם די לקחו את Dead Space והרסו אותו – הוציאו לו את כל אווירת האימה שמייחדת אות והפכו אותו למשחק אקשן סטנדרטי למדי. זה חבל.

אבל בין כל הסיקוולים והמותגים ש- EA מפתחת אפשר להבחין באיזשהו קו מעניין שהיא מתחילה לנקוט בו: חיבוריות בין מגוון רחב של פלטפורמות. הקטע הזה של גישה למשחק גם דרך מחשבי טאבלט, גם דרך סמארטפונים וגם דרך, כמובן, הקונסולה או המחשב שלכם – הוא קטע מתבקש, שצריך לקרות כבר הרבה זמן. לא טריוויאלי להניח ש- EA תעשה את זה טוב (אחרי הכל, מחשבות דומות הביאו אותם ליצור את המצב הזוועתי שבו הסיום של המשחק לשחקן-יחיד ב- Mass Effect 3 תלוי בסיום של המשחק מרובה-המשתתפים), אבל מאחר שמדובר במשהו שיקרה בעתיד בכל מקרה, עדיף שהם יתחילו להתאמן מעכשיו.

יוביסופט

ל- E3 יוביסופט הגיעה עם משפחה של משחקים מוצלחים במיוחד בכובע. ציפינו לראות את Assassin’s Creed III, ציפינו לראות את Far Cry 3, וציפינו לראות את Splinter Cell: Blacklist שנחשף במסיבת העיתונאים של מיקרוסופט היה צפוי להופיע גם פה. ולמרות הכל, יוביסופט הצליחה להפתיע. בענק.

קודם כל, קטעי ה- Gameplay שנחשפו מתוך Far Cry 3 היו מצוינים. קצת סליזיים יתר-על-המידה, אבל מצוינים. בעולם שלא כולל את Bioshock: Infinite, זה היה יכול בקלות להיות המשחק שאני הכי מצפה לו במהלך 2013. והם הצליחו להשאיר טעם כל כך טוב עד שסלחתי ליוביסופט על כך שהם היו מאוד קמצנים בסרטוני Gameplay בהדגמות המשחקים שבאו לאחר מכן.

(קצת מצחיקה אותי שקופית הפתיחה של “May Contain Content Inappropriate for Children” שעושה פייד-אאוט ומשאירה מאחוריה בחורה שהחזה החשוף שלה ממושש ע”י השחקן)

אחרי ההצגה של Far Cry 3 ו- Splinter Cell: Blacklist, יוביסופט נכנסו חזק לקטע של ה- Wii U. עכשיו, בקטע הזה פיהקתי והתכוננתי לשעמומון מוחלט. אין לי כוח ל- Wii U, אני לא מבין למה צריך אותה, אני מצפה ממנה למעט מאוד (בהתחשב בכמות המשחקים הטובים באמת שיש לווי), ובעיני באמת שה- Xbox Smartglass מוריד את הצורך לדבר הזה לחלוטין. אבל, כנגד כל הסיכויים, יוביסופט הצליחו לשכנע אותי אחר. גרסת ה- Rayman שהם הראו נראתה לי חביבה, ולא הרבה יותר מזה, ואז הם הגיעו לשלב בהקדמה שבו דברים נהיו… מעניינים. הקטע בסרטון הבא, החל מהדקה השלישית ואילך? הוא כמעט שכנע אותי שבכל זאת יש הצדקה לקיומו של ה- Wii U. הוא בעיקר גרם לי לקוות שתהיה למשחק הזה גרסת Xbox Smartglass.

ובשביל לסובב את הסכין עוד קצת, יוביסופט הכריזה על משחק אקסקלוסיבי ל- Wii U בשם ZombiU, שנראה שספג השראה קלה מ- Dead Island (מבחינת ה”קחו משחק על זומבים, והכינו לו טריילר מרשים ואמנותי בסלו-מושן כדי למשוך את תשומת הלב של כל העולם”).

קצת אחר כך, מסיבת העיתונאים של Ubisoft פחות או יותר עצרה לחלוטין. הם החליטו להקדיש כמות מופרזת לחלוטין של זמן למשהו שנקרא Shoot Mania, שאמור לכאורה להתחנף לחובבי ה- E-sports למיניהם. זה לא היה מרשים בעליל, וזה נמשך הרבה, הרבה יותר מדי זמן.

אבל אז, כשכל זה נגמר, Ubisoft הציגו את Watch Dogs… וזה, ככל הנראה, הולך להיות המשחק שידברו עליו במשך החודשים הקרובים. זה IP חדש, זה נראה מקורי (אם כי מזכיר קלות את Syndicate החדש שיצא), שאפתני ובנוי בצורה מעניינת. אי אפשר להיות בטוחים לחלטין שיוביסופט מכינים לנו כאן יצירת מופת, אבל דבר אחד בטוח: זה תפס את תשומת הלב שלי. שלי ושל כל אחד אחר בעולם, פחות או יותר.

סוני

ואז הגיע תורה של סוני, שחשבה הרבה יותר בגדול מכל חברה אחרת בתערוכה. היא חילקה לעיתונאים שביקרו במסיבת העיתונאים שלה המון אוכל ושתייה, הושיבה אותם באצטדיון עם הבמה הגדולה והמרשימה ביותר שראינו באותו היום, ובשלב מסוים אפילו חילקה להם מנוי של שנה ל- Playstation Plus. כל זה לא עזר להסתיר את העובדה שמסיבת העיתונאים שלה היתה הדבר הכי משעמם מאז… ובכן, מאז שיוביסופט הציגה את Shoot Mania. אבל היא נמשכה יותר זמן.

זה לא שלא היו במסיבת העיתונאים של סוני כמה דברים נחמדים. Beyond, המשחק החדש של דיוויד “Heavy Rain” קייג’ נראה מעניין, לכל הפחות, אבל בהתחשב בעובדה שהמשחקים שלו מאוד רזים במשחקיות, באמת שקשה לשפוט בשלב הזה. Playstation All-Stars Battle Royale (החיקוי הפלייסטיישני ל- Super Smash Brothers של נינטנדו) עדיין נראה לא מעניין, אבל אחת משתי הדמויות שנחשפו עבור המשחק בתערוכה היא ה- Big Daddy מ- Bioshock, וזה לכל הפחות גרם לי לחייך קצת.

אבל אחרי עוד כמה דברים נחמדים יותר ונחמדים פחות(קרבות ימיים ב- Assassin’s Creed 3, למשל, שלי דווקא נראו מצועצעים מדי), סוני נפלו. פתאום הם החליטו, משום מה, מאוד להתלהב מה- Wonderbook – סוג של Augmented Reality שעושה שימוש ב- Playstation Move כדי “להקים ספרים שנכתבו עבורו לחיים”. הם הדגימו את הקונספט בעזרת “Book of Spells” – ספר שמתרחש בעולם של הארי פוטר ו… טוב, על מי אני עובד, אין לי כוח לזה. זה פשוט היה משמים, ובשלב הזה נגמרו לי כל הסוללות לטלפון וללפטופ ורק רציתי לדפוק לעצמי את הראש בקיר. אוקיי, זה נחמד בתור משהו קטן לילדים שמדברים עליו דקה וחצי, אבל להקדיש בערך עשר דקות שלמות לסיפור הזה? נוראי.

לפחות הם סיימו עם הדגמת Gameplay של The Last of Us, שנראה מעולה. אם כי אני תוהה עד כמה ההדגמה הזאת נראתה מעולה ועד כמה פשוט השלכתי על The Last of Us את כל מה שאני זוכר לגבי סדרת Uncharted.

סוף יום #1

אז מה היה לנו? מסיבת עיתונאים לא-רעה של מיקרוסופט, ממוצעת בכל מובן אפשרי של EA, מוצלחת במיוחד של יוביסופט ומשעממת כמו המוות של סוני. בסך הכל, הספק לא רע לבינתיים.

מחר התערוכה נפתחת כהלכתה, ובתקווה יהיו לי עוד המון דברים מגניבים לספר לכם. אם אין לכם סבלנות לחכות לפרסום של הפוסט פה בבלוג, אתם מוזמנים לבקר בחשבון הטוויטר שלנו, ולקרוא את הלייב-טוויטינג שלי מהאירועים השונים. אם תרשמו לטוויטר, תוכלו אפילו להגיב.

נתראה מחר!