חזרתי! אחרי הלילה הראשון שבו ישנתי משהו שמזכיר שינה ראויה באיזושהי צורה. והירידה ברמת העייפות שלי אומרת דבר אחד עיקרי – זה הולך להיות פוסט ארוך הרבה יותר מהחלק הקודם.

Star Wars 1313

ללוקאסארטס אין הרבה דברים לספר לכם על Star Wars 1313. אנחנו ידעים שמדובר במשחק פעולה בעולם של Star Wars, אנחנו יודעים שמדובר בחוויה יחסית לינארית ומתוסרטת-היטב (דווקא ראיתי הרבה פחות כאלה בתערוכה ממה שחשבתי שאני אראה), ובניסיון לעשות משהו בוגר יותר בעולם של Star Wars. המשחק יתרחש מתחת לקרקע (בקומה 1313! איזה צירוף מקרים מדהים!) בכוכב קורוסנט – סוג של “עולם תחתון” שמלא בפושעים וציידי-ראשים, ועם אפס אבירי ג’דיי. זה משהו שלא עושים הרבה.

אבל הנה החלק המעניין באמת: כאמור, הוצג ממש מעט תוכן מהמשחק עצמו בתערוכה. מה שלוקאסארטס כן הראו לנו בעיקר היה סרטון וידאו שמספר על שיתוף הפעולה שלהם עם החברה ב- Industrial Light & Magic, ושיטת ה- Motion/Face Capture המיוחדת שלהם, שדואגת לתפוס את תנועות הגוף והראש של האדם שהם מצלמים בו-זמנית. רמת הפירוט באנימציות של המודלים הסופיים מדוייקת עד לרמת התזוזות הזעירות של האישונים בזמן שהאיש שמדבר מתמקד על אובייקטים שנמצאים סביבו בזמן ההליכה. זה גורם לטכנולוגיית לכידת הפנים המצוינת של דיוויד קייג’ להראות כמו משהו שרץ על קומודור.

ולמה זה מעניין? פשוט מאוד: לטענת דניס מ”וואלה!” שהיה איתי בתערוכה: אין הרבה סיכוי שהדבר הזה מסוגל לרוץ על Xbox 360 או פלייסטיישן 3, ועדיין להיות מרונדר בזמן אמת. ההדגמה, כמובן, בוצעה על מחשב אישי בכל מקרה, אבל האם קיבלנו הצצה לאחד המשחקים הגדולים של הדור הבא?

ZombiU

וכאילו שזה לא הספיק, אחרי המצגת של לוקאסארטס הלכנו לסיור בדוכן של Ubisoft – כנראה החברה שהכי הרשימה אותי בתערוכה הזו. דניס הלך להשתעשע עם Assassin’s Creed III ו- Splinter Cell: Blacklist, ואני ניגשתי לעמדה שמריצה ZombiU.

לדעתי, מה ששיחקתי הוא ה- Killer App הראשון של ה- WiiU.

ZombiU הוא משחק הישרדות-זומבים שלא מרגש או מפתיע מבחינת האטמוספירה שלו: יש לכם משימות לבצע בעולם הפוסט-אפוקליפטי שלו, ומעט תחמושת או ציוד שיעזור לכם לבצע אותן. בשביל למצוא ציוד נוסף, תצטרכו לפעמים להפעיל את הסורק שלכם, ולנופף את שלט ה- WiiU מסביב כמו מפגרים כדי למצוא תחמושת נוספת שאתם יכולים לאסוף או ערכת עזרה-ראשונה. עד כה, לא מרשים במיוחד.

אבל שני דברים מגניבים אותי ב- ZombiU. הראשון: אתם לא משחקים דמות קבועה – אתם יכולים למות בכל שלב במשחק, ואז תצטרכו להתחיל את השלב עם דמות חדשה. הקאץ’? השלב יישאר בדיוק כפי שהדמות הקודמת ששיחקתם השאירה לכם אותו, והיא, בעצמה, תסתובב בשלב הזה בתור זומבי, נושאת עליה את כל הציוד שהיה לה בזמן שהיא מתה. יותר מזה – אם תשחקו כשאתם מחוברים לרשת, אתם עלולים לפגוש ברחבי השלב את הדמויות שהחברים שלכם שיחקו, מסתובבים כזומבים בנקודות שבהם הרגו אותם (אני גאה לספר שזומבי-עידן נרצח לפחות ע”י שני אנשים שונים לאחר שסיימתי לשחק).

אבל זה מילא. הדבר המגניב באמת הוא השימוש המעולה שהמשחק עושה בשלט של ה- WiiU. רוב הזמן השלט הזה מציג רק מפה, אבל אתם צריכים אותו בשביל לנהל את רשימת הציוד שלכם – יש לכם כמות מאוד מוגבלת של חפצים שאתם יכולים לסחוב, וכמות אפילו יותר מוגבלת של חפצים בחגורה שאתם יכולים לשלוף באופן מהיר בשביל להשתמש בהם בזמן הקרב.

עכשיו, זוכרים שברשמים הקצרצרים שלי על Scribblenauts Unlimited ו- Arkham City Armored Edition אמרתי שאני לא אוהב את איך שזה מכריח אותי לפצל את תשומת הלב בין המסך שעל הטאבלט למסך המשחק הראשי? ZombiU עושה את זה הרבה יותר פשוט, וזה גם מה שגאוני בו: כשאתם מתחילים לנהל את רשימת הציוד שלכם על השלט, או שאתם פותחים תיבה ובודקים מה יש בתוכה ואיזה ציוד אתם יכולים לקחת, נקודת המבט שלכם במסך הראשי “ננעלת”. לפעמים תוכלו להסתכל קצת הצידה בעזרת הג’ויסטיקים האנלוגיים, אבל בעיקרון הדמות שלכם תשאר מכופפת ותתעסק עם התרמיל שלה (או עם הגופה שאתם מחלצים ממנה ציוד). אתם תצטרכו להשתמש במסך המגע בשביל לארגן את הציוד שלכם, להחליט מה אתם סוחבים, מה אתם זורקים, מה אתם צריכים שיהיה לכם בגישה המהירה… ואז פתאום תשמעו נהמה מהמסך.

כשזה קורה, זה אחד הדברים מלחיצים בעולם. אתם לא יודעים איפה הזומבי שתוקף אתכם, כמה הוא קרוב, כמה מהר הוא מתקרב אליכם. באופן כללי, אתם מנסים תמיד להשאר בשטחים שבהם יש לכם קווי ראייה ארוכים לכל נקודה – כדי שהזומבים לא יוכלו להפתיע אתכם – אבל עיצוב השלבים (וכמובן, המיקום של תיבות הציוד שאתם מוצאים) לא באמת נותן לכם את הפריבילגיה הזאת בכל פעם, ואתם שוב ושוב צריכים להקריב את טווח הראייה שלכם ויכולת התנועה בשביל להתחיל לארגן את האספקה.

לכאורה, היה אפשר לעשות את זה ברמה מסויימת גם על מחשב או קונסולה רגילה, בגלל שבכל פעם רק מסך אחד פעיל באמת. אבל לא היה לזה את אותו האפקט, וגם לפעמים השליטה המוגבלת שיש לכם על הדמות בשעה שאתם מתעסקים עם הציוד שלה משמעותית ביותר ומוסיפה המון למתח של כל סיטואציה. אני רוצה לשחק במשחק הזה. אני כנראה לא הולך לקנות עבורו WiiU, אבל לפחות מצאתי משחק אחד שבאמת יגרום לי להצטער על זה.

Far Cry 3

אין לי מה להגיד עליו שאתם לא כבר יודעים אם לא ראיתם את הדמו שהוצג במסיבה של Ubisoft. הוא נראה מצוין (לא Crysis 3, אבל מצוין), לוקח את כל הדברים הטובים מ- Far Cry ו- Far Cry 2, יש בו דגש הרבה יותר גדול על “Takedowns” במכה אחת שעובד די טוב, ועלילה שנראית, לכל הפחות, מסקרנת.

כמו כן: ציצים.

Dead Space 3

הדאגה העיקרית מסביב ל- Dead Space 3 היתה בעיקר מסביב לפיצ’ר הנפלא החדש ש- EA ניסו לנפנף בו: drop in-drop out co-op. הבעיה עם הפיצ’ר הזה היא שבדרך כלל, בשביל שהוא יעבוד, אתם צריכים שתהיה איזושהי דמות ממוחשבת שמסתובבת לידכם כל הזמן, שאותה יכול לאכלס השחקן שיצטרף אליכם ל- co-op. או שאפשר לזרוק לפח כל מידה של הגיון כמו מה ש- Dead Island עושה. אבל סדרת Dead Space היא לא כזו. בכל אופן, הבעיה עם זה היא שמשחק שבו אתם אף פעם לא לבד הוא לא באמת Dead Space.

אבל EA עשו משהו מאוד מוצלח עם המשחק מרובה-המשתתפים של Dead Space 3: הנוכחות של שותף אנושי משנה את כל המשחק – את סרטוני הקישור, את הדיאלוגים, את סיפור הרקע שנחשף בפניכם… ובשביל שכל הסיפור הזה יעבוד, ה- drop in/drop out לא עובד בצורה מיידית: אם שחקן אנושי מצטרף אליכם, הדמות שלו תופיע במשחק שלכם רק ב- checkpoint הבא שתגיעו אליו (או בתחילת ה- checkpoint הנוכחי, אם תמותו), ומהרגע הזה והלאה אתם תראו את המשחק בגרסת ה- co-op שלו. EA לא סיפרו איך זה יעבוד בדיוק בכיוון ההפוך (זה יהיה פחות הגיוני אם שחקן co-op יעזו את המשחק, ואז פתאום הדמות שלו תעלם באמצע השלב), אבל בכל מקרה, זה רעיון נחמד, שמקדיש קצת יותר מחשבה לנושא הזה של drop in/drop out co-op ממה שמשחקים עושים בדרך כלל (שנזכיר שוב את Dead Island?).

מצד שני, כל זה לא עזר להם במיוחד. Dead Space 3 עדיין לא נראה בכלל כמו Dead Space. יותר כמו Gears of War או Lost Planet. חבל.

The Last of Us

לא ראיתי כלום מ- The Last of Us שאתם לא ראיתם. אבל לעזאזל, זה נראה טוב.

בפעם הבאה…

לפני שנגיע ליום האחרון של תערוכת E3, נעשה עצירה קטנה בקונצרט משחקי הוידאו שהיה באחד מערבי התערוכה,ואז נחזור לדבר על משחקים.