בלי הקדמות מיותרות, כי התעכבתי מספיק בכתיבה על היום הזה:

Dishonored

כשכתבתי על היום הקודם של התערוכה, שכחתי לחלוטין מהמשחק הזה. וזה לא בסדר. ממש, ממש לא בסדר. כי הדמו ששיחקנו בו בדוכן של Bethesda (אחרי שהם הכריחו אותנו לראות מצגת על The Elder Scrolls Online) היה אחד מהדברים הכי מוצלחים שיצא לי לשחק איתם בתערוכה.

האסוציאציה המיידית שעלולה להיות לכם כשתשחקו במשחק היא Deus Ex. אבל לא החדש – זה המקורי, שבו לעולם לא עברתם לנקודת מבט מגוף שלישי, ולכן לעתים אין לכם ממש מושג עד כמה טוב אתם מוסתרים, מה שמקשה על עבודת ההתגנבות שלכם קצת. מצד שני, היכולת שלכם לעשות טלפורציה למרחקים קצרים מאוד מקלה על עבודת ההתגנבות שלכם, ככה שהתוצאה הסופית היא די מאוזנת, ומזכירה לי, יותר מהכל, דווקא את Crysis (והצורה שבה אתם משתמשים בו במצב ה- Cloak כדי “להתגנב” ממקום למקום) – Dishonored הוא משחק התגנבות-לייט. הוא משחק שלוקח את כל הנקודות המגניבות של משחקי התגנבות, אבל משלב אותן בתוך מכניקה מגניבה ומהירה הרבה יותר. התוצאה היא לא בדיוק משחק התגנבות “קלאסי”, מה שעלול קצת לאכזב את חובבי הז’אנר, אבל היא כל כך מגניבה עד שלי, לפחות, ממש לא אכפת.

וכמובן, אם אתם לא כל כך חובבי התגנבות, אתם יכולים פשוט להתחיל לשחוט את כל מי שבאותו המסך כמוכם (כפי שמפתחי המשחק הדגימו בצורה מאוד ברוטלית בדמו שהם הציגו לנו). זה קצת פחות כיף. מערכת הקרב של Dishonored עבדה לי קצת פחות טוב ממה שקיוויתי, אבל ייתכן שזה פשוט עניין של הרגל. כך או כך, אני הולך לשים עין על המשחק הזה. לא שיהיה לי זמן לשחק בו אי פעם, אבל בכל זאת.

Call of Duty: Black Ops 2

…ומאחד המשחקים הכי מעניינים בתערוכה, אנחנו עוברים לאחד המשחקים המשעממים. המפתחים של המשחק הציגו לנו שני דמואים – הראשון היה גרסה מורחבת של המסך שראינו במסיבת העיתונאים של Microsoft (מצטער, יותם, מסתבר שיש יותר מעשר דקות של Single Player ב- Black Ops 2), והשני היה אחד ממסכי ה- Strike Force המדוברים. וזה היה… משעמם.

חובבי הז’אנר, אני מניח, ימשיכו לחבב את הז’אנר. גם אני, אם אני אשחק בו, לא אסבול יותר מדי, אני מניח. Call of Duty נשאר Call of Duty – משחק אקשן חביב וחסר משקל. סרט אקשן מטופש שלא מתיימר לעורר שום מחשבה. הגרנדיוזיות נשארה, אבל היא כבר לא מעניינת. נמאס.

ומסכי ה- Strike Force? ההשפעה שלהם על הקמפיין העלילתי אולי תהיה לא-סטנדרטית, אבל המסכים עצמם לא נראים מעניינים יותר מהמשחק לשחקן-יחיד. למעשה, אפילו פחות, בגלל שנראה שהם מסירים מעצמם קצת את הקטעים המתוסרטים המזוהים כל-כך עם הסדרה, ולמרות שהם נפטרים מהקלישאה הכי גדולה שלה… הם לא מרוויחים שום דבר אחר בתמורה. הגרנדיוזיות נעלמת, אבל הגנריות נשארת. כאמור, לחובבי הז’אנר. אבל לא בשבילי.

מה שכן, הגיע הזמן שזה ייאמר: המנוע של Black Ops 2 כבר נראה רע. באמת. די כבר עם זה. הגיע הזמן לשדרג.

Beyond

הדמו של Beyond שהוצג לנו מתרחש קצת יותר מאוחר מהסרטון שהוצג במסיבת העיתונאים של סוני, ומראה, לשם שינוי, משחקיות. כלומר, סוג המשחקיות שאפשר לצפות לו במשחק בסגנון Heavy Rain. אחד הדברים המעניינים שהראו לנו הוא שכשהשליטה תעבור לישות שמלווה את הדמות הראשית במשחק (שנקראת, אגב, עידן, סתם שתדעו), היא תהיה חופשית יותר ולא מבוססת Quick Time-Events – תוכלו לטוס ברחבי השלב, ולבחור חפצים שאתם יכולים להשפיע עליהם או אנשים שאתם יכולים “להשתלט” עליהם. לא שינוי מטורף מבחינת המשחקיות, אבל האפקט הגרפי שנוצר כשאתם עוברים דרך חפצים בתור רוח רפאים נראה מרשים במיוחד. בכל מקרה, זה משחק שאין כל כך טעם יותר להראות לנו משהו ממנו. כמו Heavy Rain, הוא ישפט על בסיס העלילה שלו ועד כמה שהיא מושכת, מוצלחת ומאפשרת חופש פעולה לשחקן.

בפעם הבאה…

כן, זה כבר נמרח יותר מדי זמן, ותערוכת E3 מתחילה להיות זיכרון רחוק, אבל להגנתי, הייתי עסוק יותר מדי בלהיות בחופשה בלאס וגאס. בפעם הבאה, נדבר קצת על Watch Dogs, Tomb Raider, The Cave וטיפה על Planetside 2. ואז נסיים.