השעמום הקשה שפקד אותי מוקדם יותר השבוע בשילוב עם לחץ-זמן לא סימפטי שלח אותי לחפש משחק שבו אני לא רואה את ההתרחשויות מגוף ראשון, ושאני יכול לצאת ממנו בפחות מעשרים דקות. בצירוף מקרים מדהים, פוסט שעלה ב- Rock, Paper, Shotgun הזכיר לי את קיומו של המשחק MASQ, עליו שמעתי לראשונה לפני שנה, אבל אף פעם לא הבאתי את עצמי לשחק בו. אז התחלתי.
מסתבר שטעיתי. פעמיים. קודם כל, גם ב- MASQ משחקים מגוף ראשון, בדיוק כמו כל אותם המשחקים שלא היה לי כוח אליהם, והסיבוב הראשון ב- MASQ אמור לקחת בערך שעה. אז יצאתי, בתסכול, אחרי עשרים דקות מהמשחק. אבל זה היה מאוחר מדי. הייתי סקרן לגבי ההמשך, הייתי בטוח שאני יכול לפענח את הרצח שהתרחש בתחילת המשחק, והרגשתי בושה עזה על כך שפיתיתי את הבחורה החדשה במשרד ובגדתי באשתי. למחרת, כבר חזרתי ל- MASQ. הפעם, הייתי משוכנע, אני אוכל לעשות את זה יותר טוב.
אז מה זה MASQ? הדרך הפשוטה לתאר אותו היא בתור "קומיקס אינטראקטיבי". אתם יודעים, כמו הספרים האלה של "בחר את ההרפתקה שלך!", רק עם יותר ציורים. MASQ מנצל את הפורמט שלו בצורה מוצלחת למדי (העובדה שלא מדובר בספר מאפשרת לו להעניק משמעות גם לכמות הזמן שעוברת עד שאתם מגיעים להחלטה במשחק), אבל הקונספט הוא עדיין אותו הקונספט. אתם יודעים, כמו סרטים אינטראקטיביים.
זה עלול להיות קצת בעייתי אם נזכרים באיכות של מרבית הסרטים האינטראקטיביים, אבל MASQ מתחמק בקלילות מכל מה שהפך את הסרטים האינטראקטיביים של שנות התשעים לכל כך גרועים באמצעות ביצוע מינימליסטי (לקומיקס ללא אודיו הרבה יותר קל להמנע מהצגה של כישורי משחק מזעזעים), עלילה מעניינת, ועומק מרשים – בסיבוב הראשון שלכם ב- MASQ תראו פחות משביעית ממה שיש למשחק להציע.
וכך, מצאתי את עצמי חוזר למשחק שוב ושוב. הסיבובים הבאים שלי ב- MASQ כבר היו יותר קצרים, ולרובם באתי עם אג'נדה כלשהי בראש (לא לשכב עם העוזרת במשרד, לא לקחת את הפרוייקט של וויליאמס, וכו'), וכמעט בכולם הכוונה המקורית שלי התמסמסה ברגע שהעלילה התחילה להתגלגל לכיוונים חדשים ובלתי-צפויים. המתכנת שבלבי ניתח בצורה קרה את כל המתרחש – איזה חלקים בעלילה הם חסרי-משמעות, איזה חלקים מהווים את החלקים הסבוכים ביותר בעץ-ההחלטה ששולט בהתקדמות המשחק ואיזה נתיבים אלטרנטיביים יביאו אותי לאותה התוצאה. אבל לחובב הקומיקס שבתוכי לא היה אכפת. שיחקתי ב- MASQ חמש פעמים מאז הפעם ההיא, והוא עדיין מצליח להפתיע אותי. אני ממליץ לכם בחום לנסות אותו גם.
31 במרץ, 2008 בשעה 18:22
משחק גאוני.
ב-Passage ו-Gravitation כבר שיחקת? לוקח 5 ו-8 דקות לשחק בהם בהתאמה, כך שאין לך תירוץ.
אה כן, עדיין צריך לתאם מפגש.