הרגע שכולנו חיכינו לו (ואולי גם אתם קצת): פרק ספוילרים על BioShock Infinite!
הפרק הזה מוקדש כולו למשחק ומכיל המון המון ספוילרים אליו וגם קצת ל-BioShock הראשון. הדיון באופן כללי היה די freeform, אבל הנקודות המרכזיות שדיברנו עליהן מסומנות ב-timeline.
[audio:https://www.gamepad.co.il/Gamepod/Gamepod065-20.4.2013.mp3|titles=Episode 65: BioShock Infinite-Yaacobi]3:42 – מה חשבנו באופן כללי על המשחק?
12:12 – הוידאו המדובר, וה-thread ב-NeoGaf שמומלץ באופן כללי כי הוא מכיל עוד המון easter eggs נחמדים.
17:13 – מנסים לתת קצת מבנה מסודר לדיון ומדברים בתור התחלה על המכניקה והגיימפליי.
30:35 – הקרב האחרון – טוב או רע?
36:04 – קצת על המוזיקה במשחק, ועל היתרונות והחסרונות של האכלה בכפית.
39:19 – המנגנון השבור לחלוטין של ה-lockpicking.
42:48 – אוקיי, אוקיי, אז נדבר גם על הסוף.
44:30 – רגע, scratch that, בעצם אנחנו מדברים על התמות במשחק ומה חשבנו עליהן. אבל גם קצת על הסוף. (*אזהרת פלצנות*)
57:39 – דיברנו בפרק הקודם על ההבדלים הפרקטיים והמכניים בין ביושוק המקורי ל-Infinite. עכשיו מדברים קצת על ההבדלים הרעיוניים והעמוקים יותר. ועל דיסני.
1:03:52 – אלימות! מלא אלימות!
1:09:48 – לסיום, כל אחד אומר מה היה הרגע האהוב עליו במשחק.
1:17:05 – בזאת סיימנו את הפרק הכי ארוך בהסטוריה של הגיימפוד. את ארז רונן אפשר למצוא בפודקאסט "הקונסוליירים".
22 באפריל, 2013 בשעה 23:56
פרק מצוין. למעשה, הוא עלה בדיוק חצי שעה לאחר שסיימתי את המשחק, מה שהתאים לי כמו כפפה ליד.
(שיחקתי ב Hard)
* מדיניות שני-כלי-הנשק הייתה הדבר שהכי הפריע לי. להבדיל מה Vigors, שמאפשרים לך מידי פעם להתנסות (כשאתה מגיע לקרב עם מעט אוייבים), מצאתי את עצמי משחק 99% מהזמן עם רובה הצלפים + נשק קצר טווח משתנה: shotgun, hand cannon , heater, וגם ה Volley (זה רק אני או שאתה לא יכול להנזק מה splash damage שלו?).
למעשה, אם אתה לא משדרג כלי נשק (מלבד ה sniper) יש לך את הכסף הנחוץ לתחמושת, שהיא בגדול די זולה, ולשיטתי 30$ בצד זה משמעותית יותר חשוב מרוב השדרוגים של ה Vigors.
* יחס אבסורדי של lockpicks ל locks. ברגע שעוברים את השלבים הראשונים, לרדת מ- 20 lockpicks הוא מאורע נדיר.
* דווקא לא סבלתי יותר מידי מהקרב של ה ghost. מצאתי פינה, פגעתי בראש של אותו מסכן, היא הגיעה, בזמן שהחייתה אותו יריתי בה, repeat. אבל זו רעה חולה של "קרבות בוס", לא רק בביושוק אלא באופן כללי – מוצאים איזו אסטרטגיה מנצחת ונשאר רק לבצע אותה שלושים פעמים ברצף.
* השלב שהכי שונה מהאווירה הכללית של המשחק הוא הבית של קומסטוק. פתאום אנחנו רצים במקום קלסטרופובי שמאוד הזכיר את ביושוק הראשון, שלא לדבר על הבדידות… (וה Boys of Silence נראים כמו משהו מסרט של גיירמו דל טורו).
26 באפריל, 2013 בשעה 22:49
"עין הדג לגיימרים" נשמע כמו רעיון אדיר.
מאחל לכם הרבה הצלחה עם זה!
13 ביוני, 2013 בשעה 1:30
כרגיל, Extra Credits מסבירים בצורה מפורטת ומעמיקה את מה שניסיתי להגיד. (לגבי זה שביושוק הראשון הוא משחק הוליסטי ו-Infinite הוא סתם גיבוב של מכניקות)
http://penny-arcade.com/patv/episode/in-service-to-the-brand
29 באוגוסט, 2013 בשעה 0:34
[…] – דקל שיחק, בשעה טובה, ב- Bioshock Infinite. אנחנו דיברנו עליו מספיק, אבל לדקל יש קצת דברים להגיד עליו, […]
26 בפברואר, 2015 בשעה 2:13
[…] 7:30 – מה שיותר מעניין זה שעופר ניצל את המחשב החדש שלו גם בשביל לשחק ב- Burial at Sea: Episode One – ה- DLC החדש של Bioshock Infinite. […]
20 בספטמבר, 2015 בשעה 1:02
לגבי רוזלינד לוטס – אני חושד שיותר משלוין הוא פמיניסט, הדמויות של המדעניות הנשיות במשחקים שלו הן בעיקר איזושהיא מטאפורה לאמהות. אבל היי, אם זה נגמר ב"-יזם" כנראה שלוין יגיע לעסוק בזה מתישהו.
לגמרי לגבי הקטע של ה Tear בעלילה – זה היה הקטע האהוב גם עליי, וגם אחריו הנראטיב התפרק לי והרגשתי שהוא איבד לחלוטין את מעט ה Grounding שהיה לו.
הייתה גם לפחות פעם אחת שבוקר ואליזבת' נמצאים על ספינה ומשום מה לא עולה בכלל האופציה לחתוך ישר לפריז, עוד לפני שהמשחק מבסס את הרעיון לפיו סונגבירד תמיד יימצא אותם. המשחק הזה כל כך צריך How it Should Have Ended.