אתמול, במצב רוח מרומם אחרי ההופעה של “כוורת”, עשיתי סקירה זריזה של הרשתות החברתיות. זה היה קצת מסובך. כמות האנשים באזור גרמה לכך שכל מה שקיבלתי היה לא יותר מזרזיפי-אינטרנט לטלפון שלי, אבל הודעה בודדת, חסרסת רפרנסים, הצליחה בסופו של דבר להגיע ממרחבי הפייסבוק לטלפון שלי. זו היתה הודעה שהשאיר אביב “IceL” באחת הקבוצות שאני מנהל בפייסבוק. לא היו לה תגובות. היה לה רק “Like” אחד. ההודעה היתה: “דיווחים ראשוניים מ-GB ו-TGS שמיקרוסופט מבטלת את כל תוכנית ה-DRM ב- Xbox One”.

התגובה הראשונית שלי היתה התלהבות מטורפת, ואז הספקן שבי נכנס לפעולה. זה לא יכול להיות. לא הצלחתי להתחבר ל- Giant Bomb, ולא מצאתי לזה שום רפרנס אחר בטוויטר או בפייסבוק. אז זה פיקציה, נכון? נכון?!

ואז זה עלה לאוויר.

Since unveiling our plans for Xbox One, my team and I have heard directly from many of you, read your comments and listened to your feedback. I would like to take the opportunity today to thank you for your assistance in helping us to reshape the future of Xbox One.

You told us how much you loved the flexibility you have today with games delivered on disc. The ability to lend, share, and resell these games at your discretion is of incredible importance to you. Also important to you is the freedom to play offline, for any length of time, anywhere in the world.

So, today I am announcing the following changes to Xbox One and how you can play, share, lend, and resell your games exactly as you do today on Xbox 360. Here is what that means…

אין דרישת חיבור לאינטרנט (מלבד פעם אחת בעת ההדלקה של המכשיר). אתם יכולים לעשות עם המשחקים שלכם מה שאתם רוצים (להעביר לחברים, למכור, להשכיר, מה שבא לכם). אין, ותסלחו לי על הצרפתית, שום הגבלה אזורית מחורבנת על המשחקים של ה- Xbox One. אה, וכל המשחקים שיוצאים לחנויות גם זמינים לקנייה מהיום הראשון מהחנות האונליינית של ה- Xbox One. שני האחרונים הם ממש שיפור של הדרך שבה דברים עבדו ב- Xbox 360. מצד שני, כל זה מגיע במחיר של חלק מאפשרויות שיתוף המשחקים – אם אתם רוצים לשחק מהמכשיר של חבר אתם צריכים לקחת את הדיסק שלכם לחבר. אין אפשרות לשיתוף אונלייני של ספריות משחקים, ואתם חייבים שהדיסק של משחק שאתם משחקים בו יהיה בכונן.

התגובות ברשת כיסו את כל ספקטרום הרגשות האנושיים. אם כי, כיאה לאינטרנט, הם כיסו יותר טוב את הרגשות השליליים. בין האנשים ששמחו, התלהבו, ואמרו שסוף סוף יש להם איזושהי התלבטות בין Xbox One ל- Playstation 4, היו, כמובן, את אנשי ה- “מאוחר מדי”, אנשי ה- “זה לא מספיק”, אנשי השמחה לאיד, האנשים המאוכזבים (“חבל, דווקא רציתי לא להכניס את הדיסקים לכונן ואפשרות לשתף ספריית משחקים עם חברים”) ואלה שצעקו, כנגד כל הגיון, על זה שמיקרוסופט התקפלו ועל כמה שהם פחדנים.

אולי אני לא זוכר טוב. בכל זאת, כבר הגעתי לגיל קשיש למדי. אבל אני לא זוכר אף מקרה שבו חברה כל כך גדולה עשתה פניית פרסה כל כך חזקה חמישה חודשים לפני השקה שמונחים בה מיליארדי דולרים על הכיף. פחדנים? למי שחתם על ההחלטה הסופית צריכים להיות עצבים מפלדה. בזה הרגע הוא גרם לארגון של אלפי אנשים לשנות כיוון, ועל כל קשר עסקי אחד שיש למיקרוסופט שהיה איתם בקשר בנושא ותמך בהם, אני בטוח שיש עוד שלושה שחושבים שהם מטומטמים.

כן, אפשר לקרוא לזה התקפלות. אבל זו לא הדרך הנכונה להסתכל על זה. קיבלנו, בכנות, את מה שקורה באגדות. משהו ששקול לזה שבתגובה לכל הפגנות הצדק החברתי בארץ יאיר לפיד יגיד “ת’כלס, נכון” ויפעל להפלת הממשלה. משהו שמחאת הקוטג’ והפסק-זמן יכלה רק לייחל אליו. משהו שהבלגן מסביב ל- Diablo 3 ו- Sim City לא הצליח באמת לייצר. הציניקנים יגידו שזה לא אנחנו. שצבא ארה”ב הפעיל לחץ. שלמיקרוסופט לא באמת אכפת. אבל למביט מהצד, זאת נראית כמו המחאה הצרכנית הכי מוצלחת אי-פעם. ובלי קשר לאיזו קונסולה אני אחליט לקנות בסוף, זה גורם לי לשמוח ברמות שאני לא יכול לתאר.

מה יקרה הלאה? לא ברור. בדיוק כפי שסוני השתלטה לחלוטין על השיח בזמן E3, מיקרוסופט הצליחה להפנות עכשיו את כל אור הזרקורים אליה. אבל לא משנה עד כמה הם יצאו גיבורים מהסיפור הזה, קשה יהיה להם להסתיר מהשיח את הטענות המוצדקות-בחלקן של אנשי ה- “זה לא מספיק” – את זה שהקינקט צריך להיות מחובר כל הזמן לקונסולה, את חוסר התמיכה שלהם במשחקי אינדי (לא, מיקרוסופט, Minecraft לא נחשב), והחשוב מכל – את ההבדל במחיר. וכמובן, יהיו כל מיני גופים עסקיים גדולים שיתעצבנו על זה – אני בטוח שהרבה חברות הפצה ישבו וחייכו בהנאה כשמיקרוסופט חשפה את האסטרטגיה שלה לדור הבא, ולא כולם ישמחו לשחק איתה שוב.

אבל מיקרוסופט עשתה צעד ראשון, ולא טריוויאלי בכלל, כדי לשקם את התדמית שלה. ואני לא יכול לחשוב על משהו בסדר גודל עסקי דומה שנעשה בעולם משחקי המחשב והוידאו. וזה, ותסלחו לי אם אני חוזר על עצמי, די מדהים. אנחנו חיים בזמנים מעניינים.