הפוסט האורח הזה של דניאל גארבר יושב יותר מדי זמן ב- Inbox שלי. וזה לא שהיה כזה עודף מטורף של פוסטים בבלוג שלא יכולתי להעלות אותו. אז סליחה, דניאל. אבל היי, תראו! פוסט!

לאחרונה אני מוצא את עצמי משחק בהמון משחקים ישנים מסוף שנות התשעים. אולי אני אעשה סדרה של פוסטים, או שאני אכתוב רק את הפוסט הזה. נראה מה יהיה. אבל נתחיל במשחק שהיה במבצע ב-GoG.com, והצית אצלי את להבת הנוסטלגיה.

מה שאני מתכוון לכתוב כאן לא יהיה בדיוק ביקורת. אני אספר קצת על מה אני זוכר מהמשחק המקורי, החוויה של החזרה למשחק הישן, איך הוא נראה/מרגיש היום וסוג של מדריך של איך לגשת למשחק כזה ישן כדי שהוא יהיה כיף.

אז – Freespace 2. שיחקתי במשחק Freespace: The Great War לפני 14-15 שנים והוא מיד הפך לאחד המשחקים האהובים עלי. זה היה עידן הזהב של סימולטורי החלל. היתה לנו את סדרת X Wing ו- Tie Fighter של מלחמת הכוכבים, היה לנו את Wing Commander (בכיכובו של מארק האמיל ממלחמת הכוכבים במשחק הרביעי בסדרה), והיה את Freespace שלא היה קשור בכלל למלחמת הכוכבים אבל עדיין היה אדיר. אני זוכר איך התלהבתי מהמשחק הזה, שממש גרם לי להרגיש שאני מטיס חללית ויורה על חלליות של חייזרים, עם טייסים אחרים בצוות שלי. לפני כמה חודשים היה מבצע על Freespace 2, וישר נזכרתי במשחק הישן (שעדיין יש לי את הדיסק הכפול המקורי שלו), ותהיתי איך זה יהיה לחזור למשחק ההמשך שאיכשהו פספסתי כשהוא יצא לראשונה.

בעודי מוריד את המשחק עשיתי חיפוש זריז בגוגל ומצאתי שיש דבר שנקרא Freespace 2 Open. מתברר שב-2002 החברה Volition inc שאחראית ל-Freespace 2 שחררה את הקוד של המשחק בחינם ברשת (משהו שקשור בזה ש-Interplay שהייתה המפיצה נסגרה, והם נקנו על ידי THQ ומשום מה זה אומר שהם לא יכלו להמשיך להשתמש בקוד למטרות מסחריות. אבל אז הם יצרו את סדרת Saints Row, אז נסלח להם). האינטרנט ישר עשה את הדבר המתבקש: ליצור קהילת מודים ופיתוחי המשך על בסיס המנוע שלהם, במטרה ליצור גרסאות משופרות של המשחק, והלך להם לא רע בכלל. הם הפכו את זה:

לזה:

אז מיד הורדתי את הפרויקט הזה (9 וחצי ג'יגה עם downloader די מעפן שנוטה להיתקע – כלומר, משהו שלקח כמעט יומיים). מיד התחלתי לשחק ו… זה היה קשה. מאוד. כשאני חושב על עצמי בגיל 12-13 יש לי כל מיני תמונות שעולות בראש. אף אחת מהן היא לא תמונה של מכשף עם זיכרון מושלם וקואורדינציה מדהימה. אבל מסתבר שזה בערך מה שהייתי, כדי להיות מסוגל לזכור ולהשתמש בכל המקשים של המשחק.

המון המון מקשים. ניסיתי לשחק, אבל כל הזמן הייתי צריך לעצור את המשחק ולהסתכל על רשימת המקשים, או להסתכל על המקלדת בסוף כל משימה כשרציתי ללחוץ על Alt-J כדי לסיים את המשימה עם Hyperjump. איכשהו הייתי אמור לשלוט על העכבר, על המקשים ה"רגילים" שמצפים ממני להשתמש בהם במקלדת במשחקים, מקשי targeting, וגם כל הספרות בשביל לתקשר עם שאר החלליות… זה לא זרם.

"אולי אני מנסה לעשות יותר מדי בבת אחת" חשבתי לעצמי. הרי במשחק הראשון אין את כל היכולות האלה בתחילת המשחק. לומדים את הדברים הבסיסיים, ועם הזמן נוספים דברים חדשים. הפרויקט הכיל גם מוד של המשחק הראשון. אז הפעלתי אותו, ואז התחיל סרט הפתיחה שלו, שעדיין אדיר, ושכנע אותי שאסור לי לוותר על הניסיון הזה לשחק שוב במשחקים האלה. זה באמת היה קצת יותר טוב, אבל עדיין לא קרוב ללהיות נוח. ואז הבנתי מה הבעיה – כבר שנים שאני משחק כל משחק (מלבד FPS-ים) עם גיימפאד. יש לי שלושה גיימפאדים של Xbox 360 בבית, וכל אחד מהם מחובר למכשיר אחר, כדי שאני תמיד אוכל לשחק בצורה נוחה. ניסיתי לקנפג את המשחק שיעבוד עם גיימפאד, אבל אפשרויות הקונפיגורציה בתוך המשחק היו מאוד מוגבלות ועדיין הייתי צריך להשתמש במקלדת תוך כדי.

חיפוש זריז באינטרנט חשף בפני את XPadder. זאת תוכנה שמאפשרת להגדיר מקשים לשלט האקסבוקס (או כל גיימפאד/ג'ויסטיק/מכשיר שמזוהה ע"י המחשב בצורה כלשהי). הורדתי את הגרסא החינמית (יש גרסא חדשה יותר שעולה כסף), והתחלתי לשחק עם הדבר הזה. בסופו של דבר הגעתי לקונפיגורציה הבאה:

הסבר קצר – אפשר להגדיר 8 סטים, וניצלתי את כולם (שמתי פה רק את הארבעה הראשונים, כי ההבדל בין הארבעה האחרונים לראשונים הוא שיש Alt-J במקום Esc). כל כפתור עם תחתית כחולה בעצם עובר לסט אחר. הסטיק השמאלי תמיד שולט על כיוון, ההדק הימני תמיד יורה (ולוחץ על העכבר, כדי שאני אוכל להשתמש בגיימפאד גם בתפריטים), וההדק השמאלי וכפתור ה- Back תמיד משמשים כדי לעבור בין סטים. רוב הזמן הסטיק הימני משמש לתנועה (אלא אם כן מתקשרים עם שאר הטייסים – אז הוא משמש למספרי פקודות). בכל שלב אפשר ללחוץ על כפתור ה- Start (שמשמש בתור Esc) כדי לעצור את המשחק ולהציג את התפריט. אם אני בסוף המשימה ואני רוצה לסיים את השלב ע"י Hyperjump – אני מחזיק את הסטיק השמאלי לחוץ, ולוחץ על Start. אני לא אכנס לשאר הפרטים, ומכיוון שאני גם לא זוכר הכל בעל פה – כשאני משחק במשחק אני שם את החלון של XPadder על המסך השני, והוא מציג לי את הסט הפעיל ועל מה אני לוחץ בזמן אמת.

אז התחלתי שוב לשחק במשחק הישן עם הגרפיקה המחודשת – והפעם זה היה ממש כיף. הכל זרם (עדיין עשיתי כמה טוויקים בשליטה בהתחלה, עד שהגעתי למצב הנוכחי) ועכשיו כשלא התעצבנתי כל רגע על השליטה יכולתי באמת להעריך כמה שיפרו את המראה של המשחק.

הם די הגיעו למצב שבו החלליות במשחק נראות כמו החלליות בסרטונים – שזה הישג לא רע. אמנם למשחק אין גרפיקה ברמה מודרנית והוא לא מתקרב למראה של מנוע Unreal 3, אבל בהתחשב בכך שמדובר במשחק בחלל ושרוב הזמן רואים חלל ריק עם כוכבים וערפיליות ברקע וכמה חלליות בקדמת המסך זה עושה עבודה לא רעה בכלל, ולדעתי נראה ברמה של משחק משנת 2005/6.

אז לא, עוד לא סיימתי את המשחק (וברגע שאני אסיים את הראשון אני אמשיך לשחק בשני, ובהרחבות ובמודים), בעיקר כי שיחקתי גם בדברים אחרים (כמו Saints Row the Third, ואז נזכרתי בעוד משחקים מהעבר).

Freespace 2 יש מגרעות. הדמות לא מעורבת יותר מדי בהתקדמות העלילה (ואין בכלל דמויות משנה או פיתוח דמויות), והשליטה יכולה להיות מסורבלת מאוד אם לא מקנפגים אותה כמו שצריך. בנוסף אפשר לזכות בכל מיני מדליות (זה היה לפני שמישהו ידע מה זה אצ'יוומנטים), אבל אין שום דבר שמעיד על מה הקריטריונים לקבלת המדליות האלה, ואם בכלל ניתן לזכות במדליה במשימה הנוכחית (הערת העורך – אז… Secret Achievements?). בזמנו אני זוכר שזה נתן למשחק תחושה מציאותית – שמדליות מקבלים בלי תכנון מראש, על הישגים מרשימים. במבט לאחור זה מתאים פחות למנטליות האצ'יוומנטים שהתרגלנו אליה. אבל זה עושה כל מה שמשחק יריות בחלל צריך לעשות, ועושה את זה די טוב.

אמנם קניתי גם עוד סימולטורי חלל ב- Steam מאז (כמו Evochron Mercenary ו- SOL: Exodus), אבל איכשהו הם לא מעוררים אצלי את אותה התחושה שהמשחק הישן הזה מצליח לעורר (ולמען האמת, ניסיתי לשחק בהם הרבה פחות).

האם אפשר לשחק במשחק הזה היום, והאם הוא שווה קניה? לדעתי כן. במיוחד כשחושבים על העובדה שבפרויקט הקוד הפתוח יש גם את המשחק הראשון, גרפיקה משופרת ומלא מודים אחרים. אפשר למצוא בעקבותיו גם משחק Standalone של Battlestar Galactica, משחק Standalone של Wing Command, ו… כן, נו, גם עובדים על אחד של מלחמת הכוכבים.