אוג 30
2008
Faith (כריסטינה ווינטרברן) מהבלוג The Girl Gamer פרסמה פוסט שאת הקונספט שלו אני פשוט חייב להעתיק (היא, בתורה, העתיקה את הקונספט מ- BBPS.com). הרעיון: להציג לעולם את "חבילת הבושה" שלי המשחקים שהגיעו לבעלותי, ומעולם לא שיחקתי בהם (או ששיחקתי בהם מעט מאוד). אז קבלו אותה – חבילת הבושה שלי:
הנה הפירוט:
- Baldur's Gate – כל הסדרה: יש לי גם עותק של Baldur's Gate המקורי, וגם חבילה שכוללת את שני משחקי הסדרה עם חבילות ההרחבה שלהן. באף אחד לא נגעתי כמעט בכלל. שיחקתי קצת במשחק הראשון, אבל ממש לא בסדר גודל רציני. אבל היי, לפחות סיימתי את Planescape: Torment.
- Oblivion: שיחקתי בחמש הדקות הראשונות שלו כשרציתי לבדוק את המחשב החדש שלי. וזהו.
- Company of Heroes: Opposing Fronts: חבילת הרחבה לאחד ממשחקי האסטרטגיה האהובים עלי ביותר בכל הזמנים. התקנתי אותה, אבל לא נגעתי בה.
- Hostile Waters: המשחק ששיחקתי בו הכי הרבה מתוך הערימה הזאת – אבל לא הגעתי מספיק רחוק. וזה חבל, כי מהמעט שהתרשמתי – מדובר במשחק מדהים.
- Hidden & Dangerous: אני כבר לא זוכר מי הביא לי את המשחק הזה, אבל אני מצטער – זה היה מעשה קצת מבוזבז. חבל. תמיד הייתי סקרן לגביו.
- Vampire: the Masquerade – Bloodlines: האקסית שלי קנתה את המשחק מתוך מחשבה שהיא תשחק בו. הלפטופ שלה לא הצליח לסחוב אותו, אז העותק של המשחק התגלגל אליי. חבל. למרות הסקרנות – אפילו לא התקנתי אותו על המחשב.
מה הרשימה שלכם? מה המשחקים שנמצאים בהישג ידכם, אבל אתם מצטערים על כך שאף פעם לא הזדמן לכם לשחק בהם?
31 באוגוסט, 2008 בשעה 20:43
Thief 3 – קניתי, שיחקתי בשלב אחד ודי אהבתי, אבל איכשהו לא המשכתי.
Beyond Good & Evil – כנ"ל, פחות או יותר. המשחק היה ממש חמוד, אבל קטעי פלטפורמה מייאשים אותי מהר.
Splinter Cell: Double Agent – לא פעל לי טוב על המחשב. עכשיו כשיש לי מחשב טוב יותר אני צריך לחזור אליו.
1 בספטמבר, 2008 בשעה 0:58
רשימת הבושה שלי קצרה מאוד אך מבישה מאוד… ביושוק… איך שהוא הפסקתי אחרי שעה ואני אמור לחזור אליו, בהזדמנות, כשימאס לי מ-TF2… הממ… פיירו… לשרוף אנשים… הממ… כן….
הולך להתבייש בפינה 😳
1 בספטמבר, 2008 בשעה 9:15
האמת – oblivion השליטה על הפנים, שרדתי שעה
1 בספטמבר, 2008 בשעה 15:07
יש כל כך הרבה משחקים שלאורך השנים יצא לי לפספס, שהרשימה תהיה ארוכה מידי. חוץ מזה, רובם היו בהשאלה ולכן גם לא יצא לי לחזור אליהם בהמשך.
אם אני אתרכז רק במשחקים שקניתי/קיבלתי בפועל בשנה האחרונה ולא סתם משחקים שעברו אצלי בין הידיים:
GRAW 2 – שיחקתי רק קצת במולטיפלייר שלו בינתיים. רציתי לשחק בקמפיין אבל אז ביושוק בדיוק הגיע, ואז היילו 3, ואז COD4, ואז GTA4…
EP2 – מאז שקיבלתי את החבילה התרכזתי בעיקר בPortal ובTF2, ככה שיצא שאת EP2 נטשתי אחרי חצי שעת משחק בערך. בקצב הזה אני בטח אשחק אותו במרתון רק כשיצא EP3.
Unreal Tournament 3 – יש לי את המשחק כבר כמה חודשים, אבל אפילו לא התקנתי אותו על הPC. וזה לא שלא רציתי, אלא שפשוט לא יצא כי אני משחק הרבה יותר בXBOX בשנה האחרונה.
אגב, לכל מי ששיחק בOblivion וחתך מהר מאד, אני מציע לתת למשחק קצת יותר זמן בשביל בכלל לעכל את סדר הגודל שלו. כל השעתיים הראשונות הן בקושי Tutorial, והמשחק עצמו לא יתפוס בכלל קצב לפני השעה ה-10 לפחות. זה משחק שאוכל הרבה מאד זמן פנוי.
1 בספטמבר, 2008 בשעה 17:32
Beyond good and evil – פשוט הפסקתי לשחק בנקודה מסויימת, וחבל
American Mcgee's alice – קטע פלטפורמה מיאש והנטייה לשכוח לעשות סייבים שברו אותי לפני אמצע המשחק
Oblivion – חרשתי עליו המון, אבל בנקודה מסויימת נמאס לי מזה שהמפלצות עולות ברמה יחד איתי. סטורי-וויז, לא התקדמתי בכלל (אני די sandbox happy)
The orange box – אני מת לשחק בTF2, אבל פשוט לא יוצא
Age of mythology – שיחקתי בזה פעם, הגעתי לשלב ממש קשה (לגילי) ופרשתי. עכשיו הזמן לחזור לזה.
2 בספטמבר, 2008 בשעה 14:11
mediavel conquest-אני לא בטוח שזה בושה אבל מעולם לא עברתי את המשימה הראשונה שלו
war of the ring-גם אני לא בטוח בנוגע לבושה וגם לא שיחקתי בו ממש מעט אבל…נו מילא הזכרתי אז הזכרתי
המתיישבים 4-אני זוכר שממש אהבתי אותו כשהייתי קטן אבל מעולם לא הצלחתי לעבור את המשימות הראשונות (כל ארבעתן לא שהיה הבדל גדול ביניהן)כי זה היה הRTS הראשון שלי ואז הוא התקלקל
נוורווינטר נייטס-זה היה מושאל ולא ניסיתי את המולטיפלייר (אל תדברו איתי על הסינגל אני מתכחש לעובדה שbioware עשו את זה)
דיאבלו 2-גם היה מושאל לדעתי עברתי את 5 הקווסטים הראשונים אבל אני לא זוכר כמה פעמים התחלתי משחק חדש (הרגל מגונה שהתמתן משמעותית עד עכשיו)
6 בספטמבר, 2008 בשעה 11:04
משחקים מעולים (רובם), וחבל שלא נגעת בהם. האמת שאני גם כמעט ולא נגעתי בBaldur's Gate. צריך לתקן את הטעות הזו מהר. אגב, לכל מי שמלכלך כאן על אובליביון, השליטה לא קשה בכלל (כמה דקות להתרגל מקס'), המפלצות אולי עולות ברמה עם השחקן – אבל יש כ"כ הרבה מודים שפותרים את הבעיה הזו, ובתור אחד שסיים כמעט את כל הקווסטים במשחק ובהרחבות שלו (נשארו לי פחות מ20, אם אני לא טועה) וביזבז עליו כ"כ הרבה שעות מהחיים, אני יכול להמליץ עליו בלב מלא.
6 בספטמבר, 2008 בשעה 14:38
אובליויון הוא באמת משחק (או שמה עולם וירטואלי לשחקן יחיד?) מצוין ששואב אותך פנימה הבעיה היא שכשאתה עוזב קשה לחזור לשחק בזה כך שבמעגל קסמים שכזה לא שיחקתי בו ברצינות כבר מזמן
לבאלדור'ס גייט אין עלילה משהו. יתכן שכשהוא יצא היא היתה פורצת דרך במשחקי תפקידים (מה שגם לא כל כך הגיוני כי שנה קודם יצא fallot*) אבל נמאס לכם משיטת הקרב שלו ממשחקים אחרים(יש אותה בplanescape?): הוא מאד נחמד. ואני בכל מקרה מתכוון לסיים אותו ואת ההרחבה שלו לפני שאני עובר למשחק השני
*לא ששיחקתי בו
7 בספטמבר, 2008 בשעה 7:36
יש לי כמה וכמה משחקים שלא סיימתי (די הגיוני כשאתה משחק כבר 15 שנה), אבל רק אחד שאני פשוט לא מצליח לסיים (ולא בגלל הקושי) – half-life 2. כל פעם אני חוזר אליו לעוד קצת ומתישהו נשבר ועובר למשחק אחר. אני לא יודע מה בדיוק גורם לזה, אבל אני חושב שהעלילה המשעממת היא זו ששוברת. אני בנאדם שאם אין לו דרייב למשחקיות (שזה עלילה טובה או הישג מוחשי) פשוט לא אטרח להמשיך וזה בדיוק מה שיש לנו כאן.
3 באוקטובר, 2008 בשעה 12:18
באיחור יש לתקן
*אם ^לא^ נמאס לכם משיטת הקרב שלו