בקושי חצי שנה עברה מאז אותה תקופה נוראית בה PopCap הציגה לאוויר העולם את Peggle: מעין Pinball מוזר, שבו אתם צריכים לירות כדור לתוך שורה של יתדות כחולות וכתומות, במטרה לפגוע בכל היתדות הכתומות. אם אתם מצליחים להסיר את כל היתדות הכתומות מהלוח לפני שנגמרים לכם הכדורים – אתם עוברים למסך הבא, מלווים בקשת ובאחת הנעימות המפורסמות ביותר של בטהובן. כמה כוחות מיוחדים מסבכים קצת את כל העניין, אבל בעיקרון – זה Peggle.

לכל התוהים למיניהם: פעם בחצי-שנה, הכוכבים בשמיים מסתדרים בצורה כזאת שמאפשרת לי לכתוב איזו ביקורת ב- Gamer על משחק שאכפת לי במיוחד ממנו, ויש סיכוי קלוש שתתפרסם עליו ביקורת אם אני לא ארים את הכפפה. Peggle Nights הוא משחק כזה.

אז… Peggle Nights. אין הרבה מה להגיד עליו. כל מיני אנשים שדיברתי איתם קצת התאכזבו שבמשחק הזה הוסיפו רק "כוח" אחד חדש בהשוואה ל- Peggle המקורי, אבל קצת אחר כך הם התחילו לשחק בו ולא שמעתי מהם יותר לעולם. וכך, Peggle Nights מצטרף לשורת המשחקים הממכרת-אימים של PopCap. הוא מוצלח, וכיפי, ואתם צריכים לשחק בו.

וכמובן, דקה אחרי שהתחלתי לכתוב את הפוסט הזה גיליתי שאלעד קפלן בעצם תכנן לכתוב ביקורת על Peggle Nights. לכאורה, זה אומר שהסיבה שלי לכתיבת הביקורת היתה לא-רלוונטית. אבל אז גיליתי שהוא תכנן לתת למשחק "רק" 70, אז הרגשתי פחות אשם.