בחופה המזרחי של הָרָן, העיר מוכת הזומבים של Dying Light, שוכנת הפתעה חביבה. אם תשחו לכם שם, תוכלו לשים לב לסלע שבו תקועה חרב העונה לשם EXPCalibur. עלו על הסלע, לחצו על F למשך דקה שלמה, ותזכו בחרב חזקה להפליא, בשלב שבו המשחק מציע לכם מבחר משמים של מקלות וצינורות גז. הידד! סוף סוף אפשר לשסף את המתים כהוגן! מוהאהאהא! אך שמחתכם מוקדמת. החרב מספיקה לשלושה זומבים בערך לפני שהיא יוצאת מכלל שימוש. חס וחלילה שתיהנו למשך מספר רב ספרתי של שניות. המפתחים טרחו ושמו במשחק Easter Egg מגניב. הם גרמו לכם להסתכל על מפה באינטרנט, לשחות עד לשם וללחוץ על פאקינג כפתור במשך פאקינג דקה. ואז החרב נהרסת בין רגע. אבוי.
הדוגמא הזו, מסכמת, בעיניי, את הבעיה של Dying Light. זהו משחק שהיה לו את כל הפוטנציאל להיות מצוין. כל המרכיבים נמצאים שם: עולם פתוח יפהפה, מערכת פארקור מוצלחת ומיליוני זומבים שאת ראשם ניתן לערוף. ואיכשהו, באופן מכעיס כמעט, Techland דפקו את זה. הם מתעקשים לא לתת לנו ליהנות.
אז נכון, הם בנו עולם משחק יפהפה, אבל קשה ליהנות ממנו כשמבלים 30 אחוז מהזמן (ואני לא חושב שאני מגזים, לפחות לא מאוד) בנבירה בארונות ובפתיחת מנעולים במיני גיים משעמם. קשה גם לראות אותו כש-20 אחוז נוספים מבלים בבהייה בחמש גרסאות שונות של אותה את חפירה במסך המלאי (לאחת יש 5 damage פחות אבל לשנייה נשארו רק שני תיקונים. הדילמההה). וקשה במיוחד להעריך אותו כש-40 אחוז נוספים מזמנכם תבלו בריצה מנקודה א’ לנקודה ב’, עקב היעדר מוחלט של מערכת Fast Travel.
רגע רגע רגע, חבריקו, יעצרו אותי קוראינו בני גיל הזהב. מה עם הפארקור? זה לא כיף לרוץ במשך דקות מאליס לבוב כשהזומבים בעקבך ואתה מדלג מבניין לבניין? ובכן. זה באמת כיף. אחרי 12-13 שעות משחק, כשאתם יכולים לרוץ מהר, ואתם לא מתעייפים תוך שניה, ונפילה מגובה של שני מטר לא גורמת לכם למות ולאבד נקודות ניסיון, ואתם יכולים לזנק מעל זומבים, וכשיש לכם את ה-Grappling Hook. אבל כל הדברים האלה הם יכולות שצריך לקנות עם XP (בהנחה שלא איבדתם את כולו בנפילות מקומה ראשונה), ועד שלא מקבלים את רובן, הפארקור פשוט לא כיפי. אני פשוט לא מצליח להבין למה למה למה לשמור דברים כמו ה-Grappling Hook לסוף המשחק. אני רוצה ליהנות מההתחלה, בחייאת דינאק! זאת ועוד, המשחק מחולק לשתי שכונות, הסלאמס והעיר הגדולה. בסלאמס יש בעיקר בתים נמוכים בני קומה או שתיים. בעיר יש גורדי שחקים, וממש כיף לרוץ ביניהם ולקפץ מהאחד לשני. נחשו איפה תבלו את חצי המשחק המשחק הראשון. פפפפט.
ומה בנוגע לעניין הפרדת המתים המהלכים מראשיהם? את זה קשה להרוס, לא? נכון, הלחימה במשחק, שמבוססת בעיקרה על Melee, מהנה למדי, במיוחד אחרי שמגלים שאם מכוונים את הנקודה הלבנה שבאמצע המסך לראש של זומבי, אז לעיתים קרובות התוצאה היא זומבי שמתחיל מהכתפיים. אך גם כאן, הרגשתי שמשחקים כמו Shadow Warrior ואפילו Left 4 Dead 2 עשו את זה טוב יותר. ושוב העניינים משתפרים ככל שהזמן עובר, ולמדתם לעשות כל מיני בעיטות מהאויר, וכלי הנשק שלכם הוא חרב ולא רגל של שולחן. למרבה הצער, בחצי השני של המשחק, ל-Dying Light מתחשק פתאום להפוך ל-Call of Duty פה ושם, ואת זה הוא כבר עושה ממש רע. כאן חלק מה’בתים הבטוחים’ , שכיף לנקות אותם מזומבים בדרך כלל, הופכים למוצבים של בני אדם רעים שצריך לירות בכולם, ויש הרבה מהם, וזה מעפן.
תראו, זה לא שאני אומר לכם לא לקנות את Dying Light. זה נכון שיש לו הרבה בעיות – וזה עוד מבלי להזכיר את העלילה ההו-כה-מפגרת שלו – אבל הוא סיפק לי גם לא מעט מרדפי זומבים מרגשים וכמה סצינות רנדומליות שבאמת גרמו לי להרגיש כמו בפרק של The Walking Dead. אז תקנו אותו, אבל רק כשהוא יעלה 20 דולר, ותהיו מוכנים לדקירה הקטנה בלב, שרק משחק טוב-אבל-יכול-היה-להיות-מעולה מסוגל לגרום.
30 במרץ, 2015 בשעה 1:01
כבר אמרתי את דעתי על כל זה בגיימפוד, אבל שני דברים ספציפיים כאן שאני ממש לא מסכים איתם:
1) כל ההתעסקות עם ה-inventory לדעתי לא הופכת את המשחק לפחות כיף, זה פשוט סוג שונה של כיף שאתה פחות מתחבר אליו. הרבה RPG-ים ודיאבלו-ים בנויים מאוד חזק על התכנון האסטרטגי הזה ויש אנשים (אני ביניהם) שמאוד אוהבים את זה.
2) אני באופן כללי לא מסכים שלהתחיל עם כל היכולות היה משפר את המשחק – מה ש-Dying Light עושה הוא סטנדרטי לחלוטין, וכמו תמיד ה-skill tree הוא שם כדי לעשות את זה יותר מעניין ולהוסיף אופציות *אחרי* שהשתלטת על הבסיס.
אבל מה שאני במיוחד לא מצליח להבין זה למה אתה חושב ש-Grappling Hook מההתחלה היה משפר את המשחק. המטרה העיקרית שלו היא להפוך את הפארקור ל-non issue אחרי שעלית מספיק דרגות והוכחת ש-you've mastered it. אם זה היה פתוח מההתחלה, זה לא היה פארקור אלא Just Cause 2.
נשמע שפשוט ציפית למשחק power fantasy מוחלט כמו Just Cause 2 שנותן לך כיף טהור בלי יותר מדי מכשולים או מאמץ, ו-Dying Light הוא פשוט לא משחק כזה.
30 במרץ, 2015 בשעה 7:57
1) דווקא יש משחקים שבהם נהניתי מההתעסקות הזו, כמו Borederlands. ההבדל הוא ששם כלי הנשק היו אשכרה שונים זה מזה. כאן יש לך את אותו נשק בדיוק, רק עם damage שונה, ואתה צריך כל הזמן לשמור את האלה עם ה-damage הגבוה יותר. זה בעיניי משעמם.
2) לא ציפיתי ל-Just Cause 2 או ל-Saints Row 4. ציפיתי שהמשחק יהיה כיף, והוא לא היה, לפחות לא בהתחלה. גם Far Cry 3.4 לא נותנים לך את כל היכולות בהתחלה, אבל הם עדיין כיפיים כי הם נותנים לך מספיק כדי שיהיה כיף. המשחק הזה פשוט לא. אז בסדר, אל תתנו את ה-Grappling Hook מיד, אבל למה רק אחרי 18 שעות משחק? בניתם משהו ממש כיפי, לא חבל שרוב האנשים בכלל לא יגיעו להשתמש בו?
30 במרץ, 2015 בשעה 18:35
אני בהחלט מסכים שמערכת הנשקים הייתה יותר כיפית אם היו נשקים יותר מוזרים ומגוונים, אבל אני חושב שזה היה פוגע משמעותית בטון הכללי של המשחק. גם בדיאבלו (1 ו-2 לפחות) היית מוצא את עצמך צריך לבחור נשק אחד מבין 7 חרבות סטנדרטיות ו-10 חרבות סטנדרטיות קצת אחרות. כן, העובדה שנשקים נשברים עושה את זה יותר גרוע, אבל אני חושב שהבעיה פה היא הנשקים הנשברים ולא המגוון או הניהול של המלאי. (וכן, נשקים נשברים זה מטומטם ומיותר ומעצבן)
לגבי הפארקור נראה שאנחנו פשוט לא מסכימים. אני גם לא חושב שה-grappling hook הוא כיפי במיוחד.